הר עמשא (יישוב)
 מרכז היישוב הר עמשא 2012
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | תמר |
| גובה ממוצע[1] | 824 מטר |
| תאריך ייסוד | 1984 |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 232 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.1% בשנה |
(למפת צפון הנגב רגילה)   הר עמשא  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
הַר עֲמָשָׂא הוא מושב שיתופי חקלאי ולשעבר קיבוץ בדרום הר חברון, בחבל יתיר דרומית לקו הירוק. היישוב ממוקם 20 ק"מ דרומית לחברון ו-14 ק"מ צפונית-מערבית לערד. הוא משתייך למועצה אזורית תמר והוא המערבי ביותר מבין יישוביה. הר עמשא תוחם ממזרח את יער יתיר, שטח נטוע-אדם של כ-30,000 דונם. הגדרתו כיישוב קו תפר נובעת ממיקומו על גבול הקו הירוק. בשנת 2020 היו ביישוב 220 תושבים, כ-55 משפחות.
שם היישוב מהתנ"ך על שם עמשא בן יתר שהיה אחיינו של דוד המלך ומונה למפקד צבאו של דוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב עלה על הקרקע באוגוסט 1983 כקיבוץ של התק"ם, ונקרא על שם הר עמשא עליו הוא ממוקם. המתיישבים הראשונים היו כולם צעירים בני קיבוצים בשנת שירות שהתנדבו לשבת במקום, התגוררו תחילה באוהלים, ללא קו מים וללא דרך גישה סוללה. מטרת ההתיישבות הייתה לחסום את התפשטות ההתיישבות הערבית באזור דרום הר חברון[3]. כעבור שנה הגיע הגרעין השני ליישוב, שמנה עשרים ושניים איש. שוב, הייתה זו קבוצה של בני משקים בוגרי תיכון, שדחו את שירותם הצבאי בשנה, מלווים במספר בוגרי צבא. הקיבוץ היה אמור לקבל הקצאה של מים ושטחים חקלאיים, אך הדבר התעכב ובינתיים עבדו החברים כשכירים ביישובי הסביבה. הענף הראשון שהוקם במשק היה גידולי זרעי פרחים וירקות. ונעשה גם ניסיון שלא הצליח להקים חממות לגידולי פרחים. הענף השני שהוקם היה מפעל ששימש כשלוחה של מפעל נטפים של קיבוץ חצרים[4]. לקראת סוף 1987 עבר הקיבוץ להיות מיושב על ידי גרעיני נח"ל של תנועת הצופים העבריים, במטרה לבסס ולחזק את המקום כיישוב קבע[5]. במסגרת חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל זכתה חברת הקיבוץ להשתתף בטקס הדלקת המשואות כנציגת היישוב הצעיר ביותר במדינה[6]. יכולת הקיום הכלכלית של הקיבוץ המשיכה להיות אתגר, מאחר שפיתוח המשק החקלאי התעכב, רוב תושבי הקיבוץ המשיכו לעבוד כשכירים מחוץ לקיבוץ, עם זאת ניטע כרם והוקמה תחנת דלק בבעלות הקיבוץ[7].
מאז 1988 הוגדר היישוב כ"קיבוץ בהתהוות", הוא סבל מתחלופה של תושבים ונוהל על ידי האגודה השיתופית ניר שיתופי שנשלטת ישירות ידי התק"ם. כל התושבים שהזמנו לגור במקום מעולם לא התקבלו לחברות בקיבוץ. בשנת 1997 קיבל הקיבוץ מעמד של אזור עדיפות לאומית[8]. בתחילת שנות ה-2000 גרו ביישוב כ-15 משפחות והוא הועבר לאחריות האיחוד החקלאי. האיחוד החקלאי גיבש תוכנית להופך את המקום ליישוב קהילתי עם 200 בתי אב, וביקש לפנות את התושבים מהמקום, בטענה שאינם משלמים שכירות או חשבונות חשמל ומים. בשנת 2008 החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית, ביקשה לפרק את הקיבוץ בטענה שגם האיחוד החקלאי נכשל, במקום יש רק עשר משפחות המחזיקות משאבי קרקע לא מנוצלים. שלושה תושבים הגישו עתירה לבג"ץ נגד רשם האגודות השיתופיות, מינהל מקרקעי ישראל, האיחוד החקלאי וגורמים נוספים בטענה כי: נכסי המקום מנוהלים על ידי התנועות המיישבות, אך לא לפי ההגדרה הרגילה של קיבוץ בו החברים עצמם מנהלים את הנכסים. אלא משאירה את הניהול בידי גופים אלו ולא בידי חברי הקיבוץ, איש מתושבי המקום לא הוגדר כחבר קיבוץ על אף שהמקום נוהל בלעדית בידיהם משך 15 שנים רצופות. לאחר שבמהלך שנים רבות ניסיונות להתקבל כחברי קיבוץ נדחו[9]. ביולי 2009, הוחלט על מינוי מפרק-מפעיל עקב חובות לסוכנות היהודית[10]. מינוי המפרק נעשה באופן חריג למרות שהאגודה לא הייתה חדלת פרעון ועמדה בלוח הסילוקין של הלואות הסוכנות כעשרות יישובים אחרים. לאחר צאת המפרק מניהול האגודה בסוף 2019, היישוב המאוגד הוסב למושב שיתופי.
במהלך השנים 2012–2022 החלה קליטת חברים רבים ליישוב, לשם יישובה של שכונה חדשה, המכונה "שכונה ב'", לאחר שרוב המגרשים באזור המגורים המקורי של הקיבוץ ("שכונה א'") אוישו. בימים אלו (סוף 2022) הסתיימו עבודות הפיתוח והסתיימה הכנת שכונה ב' לבניית בתי החברים החדשים.
במושב השיתופי שקם על נכסי האגודה הקיבוצית לשעבר, נותרה השליטה בקרקע חקלאית מניבה בלב הנגב שהיקפה כ-3,600 דונמים. איש מבין הנקלטים החדשים אינו עוסק בחקלאות באופן ישיר או מעבד את הקרקע הזו. עם זאת כלל החברים נהנים מפירות הקרקע המעובדת בגד"ש משותף עם קיבוץ אחר בנגב המערבי. המושב השיתופי מתנהל כיישוב קהילתי ללא כל שיתוף חומרי בין חבריו.
באפריל 2018 עתרו תושבי הר עמשא נגד הוועדה המחוזית והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, על כך שנתנו אישור להקמת חוות טורבינות רוח בסמוך ליישוב, "הגבוהות כל אחת ממגדלי עזריאלי"[11]. במאי 2021 נדחתה העתירה[12]. תושבי הר עמשא ערערו לבית המשפט העליון[13].
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב ממוקם בקצהו המזרחי של רכס יתיר, בגובה של כ-850 מטר מעל פני הים, בקצהו של יער האורנים הגדול בארץ, בסמיכות לשמורת הטבע הר עמשא. מצפון משקיפים על היישוב הרי חברון; ממזרח מדבר יהודה, ומדרום ומערב בקעות ערד ובאר שבע. באזור שפע מסלולי הליכה ביער ובשמורת הר עמשא. המפגש האקלימי הייחודי בין מדבר והר מאפשר שילוב נדיר של צמחייה ובעלי חיים. באזור עדויות ארכאולוגיות רבות המעידות על קיומה של התיישבות אנושית מתקופות שונות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הר עמשא- הר עמשא, באתר מועצה אזורית תמר
הר עמשא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אמיר רוזנבליט, עמשא שבחבל יתיר - כמו בימי העליה השניה, דבר, 26 באוקטובר 1983
- ^ ריקי רבלין, קיבוץ חדש כמעבדה אנושית, מעריב, 12 בספטמבר 1985
- ^ נילי ארונם, ציונות 88, מעריב, 28 במרץ 1988
- ^ ורד לם, אלה 12 מדליקי המשואות, חדשות, 12 באפריל 1988
- ^ אמנון אברמוביץ', לילה על הר עמשא, מעריב, 22 בדצמבר 1989
- ^ השינויים במפת איזורי העדיפות הלאומית, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
- ^ מיכל גרינברג, תושבי קיבוץ הר עמשא שבהר חברון עתרו לבג"ץ: דורשים להפסיק להיות "קיבוץ בהתהוות", באתר הארץ, 24 במאי 2006
- ^ בג"ץ 5997/09 ועד מקומי הר עמשא באמצעות חיים יטיב מזכיר הועד נ' אגודה, ניתן ב־26 במאי 2010
- ^ שלומית צור, תושבי הר עמשא: אישור הקמת טורבינות הרוח ביער יתיר - "חריגה מסמכות", באתר גלובס, 29 באפריל 2018
- ^ אילנה קוריאל, הערעורים נדחו: חוות טורבינות רוח תוקם באזור יער יתיר, באתר ynet, 2 במאי 2021
- ^ ענת רואה, תושבי הר עמשא לא מוותרים: מערערים לעליון נגד טורבינות הרוח, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2021
| ||||||||||||||
