לדלג לתוכן

הרמה הסייסמית של העיר ניו יורק וסביבתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
עריכה - שיחה
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
הסיסמיוּת באזור ניו יורק (רע"א השוות או גדולות ממגניטודה 3). הנתונים מהמכון הגאולוגי של ארצות הברית (USGS, למעלה) וממרכז המידע הלאומי לרעידות אדמה (NEIC, למטה). באיור העליון, עיגולים אדומים סגורים מראים את מוקדי רעידות האדמה בין 1924–2006. עיגולים שחורים פתוחים מראים את הרעידות הגדולות יותר של השנים 1737, 1783 ו-1884. הקווים הירוקים הם מערכת ההעתקים של Ramapo.

הרמה הסייסמית של העיר ניו יורק וסביבתה (באנגלית: Seismicity of the New York City area) היא נמוכה יחסית[1]. נְיוּ יוֹרְק פעילה פחות מבחינה סייסמית מקליפורניה, מכיוון שהיא רחוקה מכל גבול שבין לוחות טקטוניים. רעידות אדמה גדולות והרסניות תוך-לוחית (Intra-Plate Earthquake(אנ') להבדיל מ-Inter-Plate Earthquakes(אנ')) הן נדירות יחסית[א]. כאשר הן אכן מתרחשות בצפון-מזרח ארצות הברית, האזורים המושפעים מהם גדולים בהרבה מאשר רעידות אדמה במגניטודה דומה בחוף המערבי של ארצות הברית[ב]. רעידת האדמה הידועה הגדולה ביותר באזור העיר ניו יורק התרחשה בשנת 1884, כנראה במקום כלשהו בין ברוקלין לסנדי הוק(אנ') (הממוקמת בדרום מפרץ ניו יורק התחתון ושייכת לניו ג'רזי), והייתה בגודל מוערך של כ-5 בסולם ריכטר. רעידות האדמה בניו יורק בשנים 2023 ו-2024 היו רעידות רדודות[3].

ניו יורק העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ניו יורק

ניו יורק היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית. לניו יורק שטח עירוני מהגדולים בעולם והיא מהווה עיר עולם בשל השפעתה העצומה על התקשורת, הפוליטיקה, הכלכלה, החינוך, הבידור, התרבות, האמנות והאופנה. לניו יורק מספר כינויים, כגון "התפוח הגדול" ו"העיר שלא ישנה"[ג] העיר ניו יורק מורכבת מחמישה רבעים: מנהטן' הברונקס, ברוקלין, קווינס וסטטן איילנד. אוכלוסיית העיר מגוונת מבחינה אתנית, נכון לשנת 2024 ניו יורק מונה 8,097,282[4] תושבים המשתכנים בשטח של 1,214 קילומטר רבוע. לאוכלוסייה זו יש להוסיף כ-170,000 תיירים בממוצע כל יום[5][ד]. ניו יורק ממוקמת בצפון-מזרחה של ארצות הברית, בדרום-מזרחה של מדינת ניו יורק, ובערך באמצע הדרך שבין וושינגטון ובוסטון. מיקומה של העיר על אגנו של נהר ההדסון, אשר נשפך לנמל טבעי (מפרץ ניו יורק העליון) ומשם לאוקיינוס האטלנטי, עזר לעיר להתפתח כעיר מסחר. רובה של העיר בנוי על שלושה איים, מנהטן, סטטן איילנד ולונג איילנד, מה שהופך כל חלקת אדמה לנדירה, ומעודד את צפיפות האוכלוסייה.

הגאולוגיה של העיר ניו יורק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפה גאולוגית של העיר ניו יורק. מקרא: צבע לבן גופי המים (שבמפה מימין מופיעים בתכלת); מנהטן רובה סלעים קומפיטנטיים מעידן הקָמְבְּריוּן (אדום וצהוב); הברונקס גם כן, וגם מעידן הפְּרֶקמבריון; קווינס בשוליים המערביים גם כן, אבל ברובו משקעי אלוביום וקרחוניים, כך גם ברוקלין (מדרוןם לקווינס, שחסרה במפה. בשוליים המערביים של ההדסון, סיל הפליסיידס.

הרבעים של העיר ניו יורק משתרעים על הגבול בין שני מחוזות גאולוגיים של צפון-מזרח יבשת אמריקה. ברוקלין וקווינס, הממוקמות בלונג איילנד, הן חלק ממישור החוף המזרחי. לונג איילנד עצמה היא מורנה מסיבית שנוצרה בשוליים הדרומיים של מעטפת הקרח לורנטייד(אנ') במהלך עידן הקרח האחרון. הברונקס ומנהטן שוכנות בקצה המזרחי של אגן הביקוע של ניוארק(אנ'), שהוא גוש של קרום כדור הארץ ששקע כלפי מטה במהלך התפוררותה של יבשת העל פנגיאה בתקופת הטריאס. סיל הפליסיידס לאורך הגדה המערבית של נהר ההדסון לחופיו של ניו ג'רזי, חושף סלע עתיק שהותך בעבר הרחוק, ושמילא את האגן שח ניוארק[ה]. המסלע העומד בבסיס חלק גדול של מנהטן מורכב משלוש תצורות סלע: מנהטן שיסט, שיש טוקההו(אנ') ופורדהאם גנייס[ו][6], ומכסים את האזור הפיזיוגרפי שנקרא מנהטן פרונג'(אנ')[ז]. אלה סלעים מטמורפים (מותמרים בעברית) חזקים וקומפיטנטים[ח] שנוצרו כאשר יבשת העל פנגיאה נוצרה[ט] הם המתאימים היטב ליסודות גורדי השחקים של מנהטן. בסנטרל פארק יש מחשוף מפורסם של "מנהטן שיסט" שנקרא "סלע העכבר"(אנ') ועוד מחשופים דומים ברחבי הפארק[7][8].

חמשת הרבעים של העיר ניו יורק: 1. מנהטן; 2. ברוקלין; 3. קווינס 4. הברונקס; 5. סטטן איילנד. השוו עם המפה הגאולוגית שמשמאל.

מבחינה גאולוגית, מאפיין עיקרי של המצע הסלעי של מנהטן הוא, שבסיס הסלע של האי מתנשא הרבה יותר קרוב לפני השטח מגשר הנרי הדסון בקצהו הצפוני ועד רחוב 29, שם הוא "צולל" כמה מאות מטרים עד רחוב קאנאל וככר וושינגטון(אנ'), ושם מרחוב צ'מברס(אנ') וככר וושינגטון, הסלע עולה בהדרגתיות קרוב לפני השטח עד למנהטן תחתית והבאטרי פארק. ביניהם, העמק המבני מרובד במשקעים של טיל קרחוני או מורנה[6]. כלומר, במנהטן עילית, במידטאון מנהטן ובלואר מנהטן, הסלעים הקומפיטנטיים קרובים לפני השטח, ובאזור שבין רחוב 29 ורחוב קאנאל, הסלע עמוק מאד ביחס אליו[6][9][10]. הדעה הרווחת הייתה, שקרבת הסלע אל פני השטח במידטאון, היא הסיבה העיקרית להתקבצותם של גורדי השחקים באזור זה וברובע הפיננסי של ניו יורק, ולהיעדרם על פני השטח שבין שני האזורים הללו[9][10]. עם זאת, מחקר הראה שלגורמים כלכליים היה חלק גדול יותר במיקומם של גורדי שחקים אלה[11][12][13].

מאידך, הרבעים קווינס וברוקלין, וחלקים מרובע סטטן איילנד, "מונחים" על משקעים אלוביאליים וקרחוניים. עוביים משתנה בין עשרות מטרים (עד כ-45 מ' במקומות שהמשקעים שם המפותחים ביותר), לבין מטרים בודדים[14]. האתרים שיושבים על המשקעים הללו בעובי של מטרים בודדים, מועדים לפורענות במקרה של רעידת אדמה, גם אם רחוקה יחסית מהעיר. זאת כי המצע הבלתי מלוכד שעוביו מטרים ספורים, ואשר מונח על סלעים עתיקים וקומפיטנטיים, עלול ליצור תופעה של תגובת אתר סייסמית, בה מתרחשת הגברה משמעותית של תאוצות הקרקע, ביחס לצפוי באתרים שבמנהטן ובברונקס שמונחים על סלעים קומפיטנטיים - שם לא צפוי שתתקיים תופעה זו[15].

טקטוניקה אזורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר ניו יורק ממוקמת על הלוח הצפון-אמריקאי, המוצג בצהוב. גבולות הלוחות הקרובים ביותר אליה, נמצאים לאורך הרכס המרכז-אטלנטי שממזרח לה.

השוליים היבשתיים האטלנטיים של צפון-מזרח ארצות הברית הם שוליים פסיביים מבחינה טקטונית. כלומר, אינם נמצאים בתנועה ביחס לכל לוח טקטוני אחר[16]. הסיסמיות של צפון מזרח ארצות הברית נחשבת בדרך כלל כנובעת מאזורי חולשה עתיקים, המופעלים מחדש בשדה המאמצים של ימינו. במודל זה, מישורי העתקים קיימים שנוצרו במהלך אפיזודות גאולוגיות קדומות, נמשכים בקרום התוך-לוחי, ורעידות אדמה תוך-לוחיות מתרחשות כאשר הלחץ של ימינו משתחרר לאורך אזורי חולשה אלו. המתח הגורם לרעידות האדמה נחשב בדרך כלל כנגזר מעמקי הביקוע של ימינו ברכס המרכז אטלנטי.

ברדיוס של 100 ק"מ מהעיר ניו יורק, יש רמת ביניים של פעילות סייסמית, יותר ממה שנצפה במרכז מדינת ניו יורק[17]. היא לא פעילה סיסמית כמו קליפורניה, שנמצאת בגבול לוחות טרנספורמציה של תנועה אופקית ימנית[י], אבל רעידות אדמה גדולות ומזיקות מתרחשות. יתר על כן, כאשר רעידות אדמה נדירות אלו במזרח ארצות הברית מתרחשות, האזורים המושפעים מהן גדולים בהרבה מאשר רעידות אדמה במערב ארצות הברית באותה מגניטודה[18][19]. מערכת ההעתק של Ramapo(אנ') נחשבת בדרך כלל למערכת השבר הפעילה ביותר באזור העיר ניו יורק. הערכת השכיחות של אירועים סיסמיים בעוצמה בינונית או גבוהה, מהווה בעיה עבור החוקרים, שאינם מסוגלים לקשר היטב את רעידות האדמה באזור, עם מבנים גאולוגיים ספציפיים, כשאין תיעוד אינסטרומנטלי (מסייסמוגרפים) עבור רעידות האדמה ההיסטוריות הבולטות[17].

הסיכון לעיר מרעידת אדמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סכנה וסיכון סייסמיים

הערכות הסיכון לרעידות אדמה מבוססות על גורמים כמו קִרבה לקו העתק, צפיפות אוכלוסין וסיכון לתשתיות. האוכלוסייה והתשתית הצפופה פירושה שרעידת אדמה במגניטודה של 5 ומעלה עלולה לגרום נזק משמעותי לעיר ניו יורק. מומחים חוששים כי רעידות בגודל 5 בסמוך לעיר, עלולות להתרחש בעומקים רדודים של פחות מ-10 קילומטרים[20].

רעידות אדמה במגניטודה של 5 ומעלה, מתרחשות באזור העיר בממוצע רב שנתי של אחת ל-100 שנים. זאת על פי דוח ממצפה הכוכבים למונט-דוהרטי(אנ') באוניברסיטת קולומביה(אנ')[י"א]. בקליפורניה יש יותר מ-99 אחוז סיכויים, שרעידת אדמה אחת לפחות במגניטודה 6.7 או יותר, תתרחש בנקודה כלשהי לאורכה על פני תקופה של 30 שנה[21]. זוהי רמה סייסמית הגבוהה באופן משמעותי מניו יורק, וגם מישראל. רעידת האדמה האחרונה במגניטודה 5 בעיר ניו יורק התרחשה בשנת 1884 בים, מול שכונת "חוף רוקאווי"(אנ') שברובע קווינס שמול מפרץ ג'מייקה (הממוקמת בקצה הדרומי של גשר חוצה המפרץ(אנ'), על השרטון הדרומי מול האוקיינוס האטלנטי - ראו מיקומה במפה העליונה)[22][23].

קיימת סבירות נמוכה לרעידת אדמה במגניטודה גדולה, אך הסיכון לנזק בבניינים מרעידת אדמה נחשב בשנת 2008 למצב הרביעי בסיכון על ידי FEMA (הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום). תרומה לרמת הסיכון הגבוהה יחסית היא העובדה, שרוב הבניינים נבנו לפני שהתקן הסייסמי(אנ') הוכנס לתוקף בשנת 1995. מבנים לא מחוזקים אינם מתפקדים היטב ברעידות אדמה[24]. בניינים גבוהים שממוקמים ליד ואף בצמידות לבניינים נמוכים יותר, נמצאים כולם בסיכון גדול יותר, עקב התנודות האופקיות הבלתי שוות במהלך רעידת אדמה[י"ב]. בסך הכל, הסיכון לרעידת אדמה בעיר גבוה אפילו מרעידת אדמה מתונה, מכיוון שרוב התשתית המזדקנת של העיר נבנתה ללא תקנים סייסמיים[26]. מחקר משנת 2008 מאוניברסיטת קולומביה מצא, כי אזור ניו יורק נמצא בסיכון "גדול במידה ניכרת" לרעידת אדמה במגניטודה של 6 או 7 מכפי שחשבו בעבר[27]. מאידך, בפרסום מעודכן יותר משנת 2014, הודיע המכון הגאולוגי של ארצות הברית, שבעיר ניו יורק, המפות המעודכנות מצביעות על סיכון מעט נמוך יותר לבניינים גבוהים ממה שחשבו בעבר (אבל עדיין קיים סיכון בכל זאת). מדענים העריכו סבירות נמוכה יותר לרעד איטי כתוצאה מרעידת אדמה ליד העיר. טלטול איטי עלול לגרום לנזק רב יותר למבנים גבוהים, בהשוואה לטלטול מהיר שסביר יותר להשפיע על מבנים נמוכים יותר[28][י"ג].

עם כמיליון בניינים, הסיכון של ניו יורק גבוה מאוד, בעיקר בשל היעדר קודים סיסמיים בבניינים ישנים, הסביבה הבנויה הצפופה והתשתית המקושרת מאוד. רוב הבניינים בעיר ניו יורק נבנו כאמור לפני 1995, אז אומצו כאמור הוראות סייסמיות מחמירות יותר בקוד הבנייה; לכן, רבים מסוגי הבניינים הנפוצים ביותר בעיר, פגיעים במיוחד לאירועים סייסמיים. חלק גדול מחוף הים של העיר ניו יורק מקורו באדמות ביצה או בריכוזי אשפה שמולאו, ונבנו עם הזמן בתקופות הקולוניאליות. אדמה זו נוצרה בדרך כלל על ידי שימוש במילוי עם מאפיינים מבניים גרועים. בנייני המסחר והמגורים החדשים ביותר של ניו יורק בנויים בסטנדרטים סייסמיים מודרניים, מה שממזער את הסיכון הפיזי. עם זאת, הסיכון הכלכלי נותר בעינו - נדל"ן והפיתוח החדש ברחבי הרבעים כל כך יקרים, שהעלויות הכרוכות בתיקון נזקים מרעידת אדמה גבוהות ביותר. כל אירוע שמפריע לזרימת העסקים, התחבורה, התיירות או הפיננסים בעיר ניו יורק, המכונה "הפרעה עסקית", מהווה סיכון של השפעה כלכלית שלילית על שותפי סחר מקומיים ובינלאומיים[29].

בנוסף, בהתייחס לתופעת תגובת האתר הסייסמית שצפויה באתרים שונים בקווינס, ברוקלין וסטטן איילנד, ואשר נדונה בסוף פרק הגאולוגיה לעיל, הסיכון באתרים הללו הוא משמעותי. ויש אתרים מסוימים, שאפילו אם ייושם שם תקן מחמיר של תאוצות קרקע שצפויות להתרחש לפחות פעם אחת ב-2,500 שנה, עדין עבור גלים סייסמיים שתדירותם בין 0.5 הרץ ל-הרץ אחד, תתקיים התופעה של תגובת אתר סייסמית[30].

רעידת האדמה של ה-5 באפריל 2024. הכוכב מסמן את האפיצנטר של הרעידה, וממחיש את הקרבה לעיר ניו יורק.

רעידות אדמה בולטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעידת האדמה הידועה הגדולה ביותר בעיר ניו יורק התרחשה בשנת 1884, כנראה בנקודה כלשהי בין ברוקלין לסנדי הוק, והיא הייתה במגניטודה משוערת של כ-5 בסולם ריכטר. עבור רעידת אדמה זו, דווח על תצפיות של לְבֵנים שנפלו וטיח סדוק באזורים שבין מזרח פנסילבניה למרכז קונטיקט, והעוצמה הסייסמית המקסימלית שדווחה הייתה בשני אתרים במערב לונג איילנד: ג'מייקה, קווינס,(אנ'); והעיירה אמיטיוויל(אנ'). שתי רעידות אדמה נוספות במגניטודה 5 בקירוב, התרחשו באזור זה בשנת 1737, וברעידת האדמה בניו ג'רזי בשנת 1783(אנ')[17][31][32].

רעידת האדמה בווירג'יניה (2011), במגניטודה של 5.8 שמוקדה היה בצפון וירג'יניה, ושהתרחשה ב-23 באוגוסט 2011, הורגשה על ידי דיירי כמה בניינים במנהטן - יותר מ-320 ק"מ צפונית למוקד הרעידה, וגרמה נזק לבנייה פיזית קלה בברוקלין[33]. היו כמה שיבושים, כולל פינויים מבניינים ועיכובים בשדות תעופה, וגם שירות הרכבות אמטרק בתחנת פן התעכב[34].

ב-5 באפריל 2024 פגעה באזור רעידת אדמה במגניטודה 4.8(אנ'), שמרכזה היה ליד תחנת וויטהאוס, ניו ג'רזי(אנ'). לא דווח על פציעות או נזק[35]. זוהי רעידת האדמה בעוצמה הגבוהה ביותר באזור מאז 1884. העוצמה הסייסמית המקסימלית הייתה באזור האפיצנטר - VI בסולם מרקאלי. רעידה עוקבת במגניטודה 3.8 התרחשה באותו יום קרוב לגלדסטון, ניו ג'רזי(אנ'), והורגשה במנהטן ובברוקלין[36].

ההעתקים באזור ניו יורק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפה המתארת את היקף מערכת העתקי Ramapo בניו יורק, ניו ג'רזי ופנסילבניה.

העתק Ramapo, המסמן את הגבול המערבי של אגן הביקוע של ניוארק(אנ'), נתפס כַּמאפיין הפעיל סייסמית של אזור זה[37], אך קשה להבחין באיזו מידה שבר רמאפו, או כל מבנה גאולוגי ממופה אחר באזור, עלול להיות מקור לרעידות אדמה עתידיות, יותר מאשר כל מבנה אחר של האזור[38]. אזור השבר של Ramapo משתרע על פני יותר מ-300 ק"מ בניו יורק, ניו ג'רזי ופנסילבניה. זוהי מערכת של העתקים בין צפון הרי האפלצ'ים ואזורי הפידמונט(אנ') ממזרח[39]. שבר זה הוא אולי אזור השבר הידוע ביותר באזור המיד-אטלנטיק, וידוע כי כמה רעידות אדמה קטנות מתרחשות בסביבתו. לאחרונה, הידע הציבורי על ההעתק גדל - במיוחד לאחר שנות ה-70, כאשר התברר שתחנת הכוח הגרעינית "אינדיאן פוינט"(אנ') במחוז ווסטצ'סטר, ניו יורק, ממוקמת בקרבתו.

אין מספיק ראיות כדי לטעון באופן חד משמעי, למתאם חזק של רעידות אדמה באזור ניו יורק עם העתקים ספציפיים או מבנים גאולוגיים אחרים באזור זה. רעידת האדמה הגדולה ביותר שהשפיעה על העיר ניו יורק ב-1884, כנראה לא הייתה קשורה לשבר רמאפו, מכיוון שתאוצות הקרקע הגדולות ביותר מאותה רעידת אדמה, התרחשו בלונג איילנד - רחוק למדי מהביטויים של שבר רמאפו על פני השטח. הקשר בין העתקים ורעידות אדמה באזור ניו יורק, מובן כיום כמורכב יותר מכל קשר פשוט של רעידת אדמה ספציפית עם שבר ספציפי ממופה[40][י"ד]. מחקר משנת 2008 טען, כי רעידת אדמה במגניטודה 6 או 7 עשויה לנבוע מאזור השבר של Ramapo[31], שתוליד כמעט בוודאות מאות ואף אלפי הרוגים ונזק של מיליארדי דולרים. במחקר של כ-400 רעידות אדמה במהלך 300 השנים האחרונות נמצא, שיש אזור שבר נוסף המשתרע מאזור השבר של Ramapo לדרום מערב קונטיקט, כפי שניתן לראות במפת קווי ההעתקים משמאל. רעידות האדמה באזור זה מפוזרות, ללא ריכוז מסוים של פעילות לאורך שבר ראמאפו, או לאורך אזור השבר המשוער, המשתרע לתוך דרום מערב קונטיקט[17][38][41].

תחנת הכוח הגרעינית אינדיאן פוינט על שפת נהר הדסון.

תחנת הכוח הגרעינית אינדיאן פוינט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממש ליד הקצה הצפוני של העתק רמאפו, נמצאת תחנת הכוח הגרעינית "אינדיאן פוינט"(אנ'), שנבנתה בין השנים 1956 ל-1960 על ידי חברת אדיסון קונסולידייטד(אנ'). המפעל פעל מ-1963 עד 2021, והיה נתון למחלוקת סביב החשש שרעידת אדמה מהעתק רמאפו תיפגע בתחנת הכוח. השאלה האם העתק רמאפו אכן מהווה איום על תחנת הכוח הגרעינית הזו נותרה פתוחה[38]. תחנת הכוח הגרעינית אינדיאן פוינט נועדה לעמוד בעוצמה סייסמית VII על פי סולם מרקאלי. אין הסכמה לגבי עוצמת הרעידה שהמפעל יכול לעמוד בו, אך ההערכה של מפעיל המפעל היא, שהיא תוכל לעמוד ברעידת אדמה (סמוכה) במגניטודה 6[22].

התוכנית להפחתת סיכונים (סייסמיים) בניו יורק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 2024, חוּדָש תוקפה של התכנית להפחתת סיכונים בעיר ניו יורק, ואומצה תוכנית מעודכנת לחמש השנים הבאות. זאת בהתאם לחוק להפחתת אסונות משנת 2000(אנ'). הצו בעניין זה שיצא מטעם ראש העירייה, מציין כי התכנית אושרה עוד קודם לכן, על ידי הסוכנות הפדרלית לניהול חירום ("FEMA")(אנ'), ומקבע את NYCEM(אנ') כסוכנות האחראית לניטור, הערכה ועדכון של התוכנית להפחתת הסיכונים בהתאם לחוק להפחתת אסונות[42].

הנחות יסוד ונתונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת היסוד של התכנית היא, שהגם ש"הסבירות שתתרחש רעידת אדמה חזקה היא בינונית, הסיכון ממנה הוא מוגבר, בגלל צפיפות האוכלוסין של ניו יורק, קנה המידה של הסביבה הבנויה, התלות ההדדית של מערכות התשתית הקריטיות שלה, גיל התשתית שלה, ושיעור המבנים הגבוה שנבנו לפני שהוראות התכנון הסייסמי אומצו בתקני הבנייה של העיר בשנת 1995[43].

התכנית לוקחת בחשבון שהמפות האחרונות של המכון הגאולוגי של ארצות הברית ה-USGS, שפורסמו בשנת 2023, מראות שיש סיכוי של 5 עד 25 אחוז לרעידת אדמה קלה או מזיקה שתתרחש באזור ניו יורק במשך תקופה של 100 שנים[44][ט"ו]. עוד לוקחת בחשבון התכנית משתנה משמעותי שעלול לתרום להגברת תאוצות הקרקע באזורים שונים של העיר, מכיוון שהם יושבים על אדמת מילוי. לפי התכנית, מאות שנים, שטחים נרחבים בעיר ניו יורק מולאו כדי לכסות משקעים רכים וביצות, על מנת ליצור מרחב חדש לפיתוח ובנייה[45]. לדוגמה: צ'יינה טאון של מנהטן של ימינו נמצאת על אדמה שנוצרה על ידי מילוי של בריכה גדולה; אתר פארק הירידים העולמי בפלשינג, קווינס, נבנה על מזבלה של אפר; ונמל התעופה JFK על החוף הדרומי של ברוקלין נבנה על גבי מילוי חול הידראולי. אזורים אלה דומים לאזור המרינה בסן פרנסיסקו, שספג נזק רב ברעידת האדמה של לומה פריאטה ב-1989, בגלל הגברה של גלים סיסמיים על ידי חומר המילוי ששימש לייבוש קטע הים שם לצורך בניית המרינה[46]. תופעה זו מוכרת כ-תגובת אתר סייסמית, והיא גרמה בעבר להרס רב של מבנים רבים באזורים שהיו מרוחקים מאד ממוקד רעידת האדמה. למשל, בבירת מקסיקו בעת רעידת האדמה במקסיקו סיטי בשנת 1985, שהייתה מרוחקת כ־400 קילומטרים ממוקד רעידת האדמה. הגברת תאוצות הקרקע במקרים כאלה, יכולה להגיע ל-פי 50 ביחס לתאוצות הקרקע שצפויות היו להתרחש באתר, על פי המרחק בלבד[47].

התכנית מתייחסת לרעידת האדמה שהתרחשה ב-10 באוגוסט 1884 ומוזכרת לעיל. מוקדהּ היה קרוב לעיר, בנקודה כלשהי בין ברוקלין לסנדי הוק, ניו ג'רזי, שבמפרץ ניו יורק התחתון. "בהתבסס על דיווחים עכשוויים על נזקיה, מדענים מעריכים היום (כך כתוב בתוכנית), שזו הייתה רעידת אדמה במגניטודה 5.2[ט"ז], ולמרות שנחשב מתון לפי קנה המידה של היום, הרעידה הזו הורגשה מווירג'יניה ועד מיין, והֵזיקה לארובות ולבנייני לְבֵנים בניו ג'רזי ובניו יורק. בהתחשב בכמות הבנייה והפיתוח לאורך נהר ההדסון ובניו יורק מאז 1884, אם רעידת אדמה באותה מגניטודה תתרחש היום, כמות הנזק לאנשים ולרכוש תהיה גדולה בהרבה. זאת בהתחשב גם בעובדה ההיסטורית, שצ'יינה טאון, פארק הירידים העולמי בפלשינג ונמל התעופה JFK המוזכרים לעיל, לא היו קיימים עדיין על תשתית המילוי המלאכותי דהיום[48].

נכון לשנת 2019, בברוקלין יש את המספר הגדול ביותר של בנייני לבנים מסורתיים שאינם מחוזקים (165,661), ואחריהם קווינס (108,694), הברונקס (49,734), מנהטן (29,766) וסטטן איילנד (7,041). בין אלה קיימים למעלה מ-100,000 מבני לבנים רב-משפחתיים, ללא חיזוק בעיר ניו יורק כולה, רובם נבנו בין אמצע המאה ה-19 לשנת 1930[49], כולם בגובה של בין שלוש לשבע קומות[50].

אם תתרחש רעידת אדמה בעיר ניו יורק, קיים סיכון שהשפעתה תפגע בתשתיות כגון תחבורה, חשמל ומערכות מים/שפכים. כחלק משיפורים שנעשו בעשורים האחרונים חלק מהתשתיות העיליות של העיר ניו יורק, כגון גשרים, הותאמו חלקית כדי לשפר את הביצועים הסיסמיים שלהם. עם זאת, הפגיעות הסיסמית של הרשת המורכבת של תשתיות מקושרות בעיר, נותרה גרועה וקיימת כאזור מדאיג, גם כאשר חלקים מהתשתית עוברים שינוי, שדרוג וחידוש. חלק ממערכות התשתית הקריטיות של ניו יורק פגיעות מכיוון שהזדקנו, ויש להן אתגרי תחזוקה ומחזור חיים. במהלך אירוע רעידת אדמה, תשתית שמתחתיה מי תהום, עלולה לסבול מתופעת התנזלות[י"ז] . זה עלול לגרום לכשל קרקעי בקנה מידה גדול, שפוגע ביסודות הבניינים ומשבש באופן מסיבי את השירותים התת-קרקעיים. אזורים עם מילוי מלאכותי פגיעים במיוחד להתנזלות, וכוללים את קווי החוף של לונג איילנד (ומסביב לשדה התעופה JFK), אזור הירידים העולמיים בפלשינג קווינס, באטרי פארק, וצ'יינה טאון במנהטן. אירוע סיסמי חזק בסמיכות לעיר עלול לגרום למבנים שנבנו על גבי קרקעות שיתנזלו לשקוע. נזק לתשתית תת-קרקעית מתרחש בדרך כלל בכל מקום, שבו צינורות וקווי תמסורת אחרים אינם מסוגלים לעמוד בתנועות דיפרנציאליות בקרקע. נזק לתשתית הקריטית הזו, עלול לגרום להשפעות משניות המהוות סיכון גדול עוד יותר לציבור - זיהום מים, שריפות ופיצוצים פתאומיים וחזקים.

תוכנית פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הפעולה מתייחסת לכלל הסיכונים, כשהסיכון מרעידת אדמה הוא רק אחד מהם. יתרה מזאת, לפי חישוב ההסתברות להתרחשות אירוע אסוני מסוג כלשהו, רעידת אדמה "לוקחת" בסך הכל 7.1% מסך כל ההסתברות (100%) לאירוע אסוני. האירועים המובילים במערך ההסתברויות המחושבות הם: הצפות 30%; סערות חוף 21.8%; אסונות לא טבעיים (טרור, פיצוץ, דליפת חומרים מסוכנים וכיוצא בזה) 10.4%; גלי חום 7.4%; ורק אחר כך, רעידת אדמה 7.1%[51].

הסוכנות הפדרלית לניהול חירום (FEMA) ומחלקת השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית (HUD), מספקות סכום משמעותי למימון פעולות להפחתת סיכונים בעיר ניו יורק. מימון זה מוענק באמצעות תוכניות כמו תוכנית המענקים להפחתת הסיכונים של FEMA (HMGP)[52] ותוכנית ה-Community Development Block Grant (CDBG)[53] של HUD. אלה מגיעים בסך הכל לכמעט מיליארד דולר, ובמימון: פדרלי - 43.4%; מימון מדינתי - 10.9%; מימון עירוני - 41%; מימון פרטי - 3.1%; ומקורות נוספים בסך 21%[54].

הפעולות הממומנות מתחלקות לקטגוריות הבאות: הגנת חוף ומשאבי טבע; שירותי חירום; מיזמים תשתיתיים; מדיניות מניעה; הגנת רכוש; חינוך ומודעות ציבורית[55].

מינהלת החירום של העיר ניו יורק (NYCEM), מציגה מפה עם כל המיזמים שבקטגוריות השונות, וניתן לצפות בה ב- Mitigation Actions Map. הצבת הסמן של המחשב על כל סימן במפה ולחיצה על הכפתור השמאלי, מציגה את מהות המיזם ומספרו. בנוסף, תחת הכותרת Mitigation Actions Database, ניתן לבחור במיזמים השונים לפי קטגוריות שונות, ואז מופיע פירוט נוסף, לרבות עלויות, ודוח מצב אודות המיזם (בהליך תכנון, או בהליך ביצוע, או הושלם וכיוצא בזה)[56].

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מפורסמות מאד רעידות האדמה בניו מדריד (1811–1812) שבמיסורי, שהיו תוך לוחיות, והוסברו במבנה גאולוגי קדום ורדום שעלול להתעורר גם בעתיד.
  2. ^ ככל שהרעידה רדודה יותר, היא הרסנית יותר, אך משפיעה על אזור קטן יותר מאשר רעידה עמוקה באותו גודל, והרעידות בצפון מזרח ארצות הברית הן עמוקות ביחס לקליפורניה. סימוכין ראו:[2]. ע. 23ב'. סימוכין נוסף רלוונטי לארצות הברית ראו כאן.
  3. ^ מפורסם במיוחד שירו של פרנק סינטרה על העיר, בו הוא שר על העיר שלא ישנה. לצפייה והאזנה לחצו כאן.
  4. ^ המקור מציג 62.2 מיליון תיירים בשנה (תיירות פנים וחוץ ביחד), ובחילוק ל-365 ימים מקבלים את הממוצע ליום. ממספר זה יש להחסיר לכאורה את תושבי ניו יורק שמתיירים החוצה, אך מספרם זניח.
  5. ^ מדובר בגוף מחדר פלוטוני שעבר מטמורפוזה, וניתן לצפות בצוקיו החשופים והזקופים לאורך הפאליסיידס של נהר ההדסון, במהלך נסיעה או שייט בגדה המזרחית של ההדסון במבט כלפי מערב.
  6. ^ מנהטן שיסט ושייש טוקההו הם בני גיל יבשת העל פנגיאה, כלומר תקופת הטריאס (200-250 מיליון שנה לפני ההווה). פורדהאם גנייס עתיק הרבה יותר וגילו כמיליארד שנה. סימועין כאן.
  7. ^ המונח מנהטן פרונג' מתייחס לאזור המורם גאולוגית של ניו אינגלנד (Uplands) שהוא חגורה של סלע עתיק בדרום העיר ניו יורק (כולל מנהטן, הברונקס וחלקים של ברוקלין וסטטן איילנד), חלקים ממחוז ווסטצ'סטר וחלקים גבוהים של דרום מערב קונטיקט. סימוכין כאן, עמ' 24.
  8. ^ סלע קומפיטנטי הוא כזה שמראה התנגדות גדולה למעוות. דהיינו, סלע צפוף מאד וקשה. מכיוון שכך, סלעים קומפיטנטיים מהווים את רוב מחשופי המצוקים שנראים לעין. סימוכין ראו כאן.
  9. ^ תצורות סלע אלה אינן מונחות כשכבות, אלא מקופלות זו בזו בצורה מורכבת. סימוכין כאן.
  10. ^ תנועה אופקית היא כשלאורך מישור ההעתק, גוש אחד של קרום כדור הארץ נע ימינה, או שמאלה, ביחס לגוש הקרום שמולו. כאשר הצופה עומד על אחד מהגושים, והגוש שמולו נע ימינה, זאת תהיה תנועה אופקית ימנית (כמו לאורך העתק סן אנדראס שבקליפורניה. אם הגוש מולו נע שמאלה, אזי זו תנועה אופקית שמאלית (כמו לאורך בקע הירדן.
  11. ^ בישראל למשל הרמה הסייסמית מוגדרת באופן כמותי כיותר מפי 10 מאשר בניו יורק, מכיוון ששכיחות רעידות אדמה הרסניות בה בגודל של 6.25 ומעלה היא אחת ל-100 שנים לאורך בקע הירדן בממוצע רב שנתי. סימוכין לכך ראו כאן.
  12. ^ תנודת הבניינים ברעידת אדמה היא פונקציה של התדירות העצמית שלהם. לבניינים גבוהים תדירות עצמית נמוכה ולהפך. על כן, בניינים בגבהים שונים יתנדנדו שלא בהרמוניה, ועלולים לפגוע זה בזה. סימוכין ראו[25].
  13. ^ בהמשך לביאור בעניין תנודות המבנים כפונקציה של התדירות העצמית שלהם, הכוונה בנאמר כאן היא, שגלים סייסמיים בתדירות נמוכה שיגיעו לעיר ממוקד אפשרי של רעידת אדמה, יפגעו יותר בבניינים גבוהים, בעוד שגלים בעלי תדירות גבוהה, יפגעו בעיקר בבניינים נמוכים. אלא מאי, שהגלים בעלי התדירות הגבוהה, נבלעים ככל שמתרחקים ממוקד רעידת האדמה, ובמרחקים גדולים מהמוקד, (עשרות ומאות קילומטרים בודדים - מרחקים שרלוונטיים לעיר ממוקד אפשרי של רעידת אדמה על אחד מהעתקי Ramapo) "ישחקו" תפקיד רק הגלים בעלי התדירות הנמוכה, המסוכנים למבנים הגבוהים. זאת כנראה הסיבה, שהמדענים ב-USGS, עדיין השאירו את רמת הסיכון למבנים אלה, כקיימת. סימוכין ראו כאן.
  14. ^ עיקרון יסודי בהערכת סיכון סייסמי בארצות הברית מקיומו של מבנה גאולוגי כלשהו, וחיזוי לגבי מועד התרחשותו, חייב לכלול 4 פרמטרים: טווח הזמן שבתוכו אמור להתרחש האירוע הסייסמי; אזור המוקד; טווח המגניטודה; וההסתברות שרע"א מהגודל הצפוי תתרחש באופן אקראי ללא כל אידיקטורים שיזהירו על התרחשותה הקרבה. סימוכין ב: Bolt, B.A., 1988. Earthquakes. F&C, p.286-289 בפרק: "What is Acceptable Risk?". בכל אלה מתברר שהמדענים שחוקרים את אזור ניו יורק, לא יכולים לעמוד. ראו ההפנייה לספר כאן.
  15. ^ מדובר בהסתברויות דומות להסתברויות הקיימות בישראל. בישראל, התקן לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה לוקח בחשבון התמודדות עם רעידת אדמה שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב-50 שנה היא 10%. זה מקביל להסתברות של 20% ב-100 שנה, כפי שהתכנית בניו יורק לוקחת בחשבון. סימוכין ראו כאן, עמ' 11 איור 3.
  16. ^ הבדל של 2 עשיריות בסולם ריכטר אינו הבדל של מה בכך. סולם ריכטר הוא לוגריתמי על בסיס של 30. כלומר שרע"א במגניטודה 6 גדולה פי 30 מרעידה במגניטודה 5. סימוכין ראו כאן.
  17. ^ תופעת התנזלות הקרקע קיימת כאשר התשתית הסלעית היא גרנולרית (גרגרית, למשל אבן חול) ובלתי מלוכדת היטב, ומפלס מי התהום יחסית גבוה. או אז, תנודות הקרקע יוצרות חללים בין הגרגרים שמתמלאים מיד במי התהום. והקרקע מאבדת את תכונות המוצק שלה, והמבנים והתשתיות שמונחים על הקרקע הזו כאילו מונחים (ואפילו לשנייה אחת) על מים, והכל שוקע. תמונות ידועות מרעידות אדמה שמציגות מבנים שלא נפגעו כלל, אך שקעו, ו/או גם נטו על צידם, מציגות מצב של התנזלות. זה מה שקרה באזור Fisherman Warf בסן פרנסיסקו ברעידת לומה פריאטה ב-1989, או בניגאטה ביפן בשנת 1964, או באלסקה ברעידה הגדולה של שנת 1964. סימוכין ראו כאן.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ New York City & Regional Geology, Anmerican Museum of Natural History
  2. ^ רון אבני, 1999. רעידת האדמה של שנת 1927: מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.
  3. ^ Andrea Thompson, Earthquake Shakes New Jersey, New York State, Pennsylvania, and More, Scientific American, April 5, 2024
  4. ^ Robert McAllister, New York Population – 2024 Growth, Decline, and Migration Trends, NCHstates, September 24, 2024
  5. ^ NYC Tourism + Conventions Launches New Global Tourism Campaign, with Love + Liberty, New York City”, business.nyctourism.com, October 1,2024
  6. ^ 1 2 3 New York Remarkable Features: A Glimpse into Earth's History, New York Nature
  7. ^ John H. Betts, 2009, The Minerals of New York City, Rocks & Minerals magazine, Volume 84, pp. 204-252, via JohnBetts-FineMinerals.Com
  8. ^ Andrea Samuels, An Examination of Mica Schist. Microscopy-uk.org.uk, Micscape magazine, via WayBackMachine
  9. ^ 1 2 J. Hood Wright Park - Manhattan Schist in New York City Parks, NYC Parks - Official Website of the New York City Department of Parks & Recreation
  10. ^ 1 2 Helen Quinn, How Ancient Collision Shaped New York Skyline, BBC News, 7 June 2013
  11. ^ Jason Barr et al., 2011, Depth to Bedrock and the Formation of the Manhattan Skyline, 1890–1915, Cambridge University Press, 14 November 2011
  12. ^ Matt Chaban, Uncanny Valley: The Real Reason There Are No Skyscrapers in the Middle of Manhattan, The Observer, 01/17/12
  13. ^ Matt Chaban, Paul Goldberger and Skyscraper Economist Jason Barr Debate the Manhattan Skyline, The Observer, 01/25/12
  14. ^ Sanders, J. E., and Merguerian, Charles, [https://www.dukelabs.com/Publications/PubsPdf/JESCM1994b_GANJ_GlacialNYC.pdf The Geology of Staten Island, New York, Field Guide and proceedings, The Geological Association of New Jersey, XI Annua Meeting, 296], The Geology of Staten Island, New York, Field Guide and Proceedings, The Geological Association of New Jersey, XI Annual Meeting, 296p.
  15. ^ Sissy Nikolaou, Local Geology of New York City and Its Effect on Seismic Ground Motions, Missouri University of Science and Technology Scholars' Mine, April 2004 (להלן: ניקולאו, 2004)
  16. ^ Divergent Plate Boundary—Passive Continental Margins, National Park Service - Geology
  17. ^ 1 2 3 4 Alan L. Kafka, et al., 1985, Earthquake Activity in the Greater New York City Area: Magnitudes, Seismicity, and Geologic Structures, Bulletin of the Seismological Society of America, 75: pp. 1285–1300.
  18. ^ Why Should People in the Eastern United States be Concerned about Earthquakes?, USGS, Natural Hazards
  19. ^ Ken Millstone, Why are East Coast Earthquakes so Widely Felt?, CBS News, August 24, 2011
  20. ^ Justin Rohrlich - according to the New York City Area Consortium for Earthquake Loss Mitigation, Does the East Coast Earthquake Mean the Big One Is Coming?, Daily Beast, Apr. 05, 2024
  21. ^ California Earthquake Probabilities - Exploring the Chances of Earthquakes in California, California Residential Mitigation Program
  22. ^ 1 2 Mike Muller, Preparing for the Great New York Earthquake, Gotham Gazette, September 29, 2008
  23. ^ Faraz Toor, A look at New York City's earthquake risks, NY1, Apr. 05, 2024
  24. ^ Earthquakes - Chapter 4.8, NYC's Risk Landscape
  25. ^ Bolt, B.A., 1988. Earthquakes. F&C, p.268
  26. ^ David W. Dunlap., Designing Buildings To Resist Earthquakes, The New York Times, April 6, 2024
  27. ^ Ariel Kaminer, Preparing for the Day the Earth Move, New York Times, March 19, 2011
  28. ^ Jessica Robertson, New Insight on the Nation’s Earthquake Hazards, USGS, July 17, 2014
  29. ^ High Seismic Risk Equation, NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
  30. ^ ניקולאו, 2004. עמ' 12
  31. ^ 1 2 Lynn R. Sykes, et al., 2008, [https://www.earth.columbia.edu/sitefiles/file/pressreleases/1696.pdf Observations and Tectonic Setting of Historic and Instrumentally Located Earthquakes in the Greater New York City–Philadelphia Area], Bulletin of the Seismological Society of America, Vol. 98, pp. 1696–1719
  32. ^ C. G. Rockwood, Jr, Notes on American earthquakes, No. 13, Princeton, N. J., May 1, 1884, via Zenodo.Org
  33. ^ Jen Dole, Earthquake Damage in NYC Is Minimal; Mike Bloomberg Is More Concerned About Hurricane Irene, The Village Voice, August 23, 2011
  34. ^ Shirley S. Wang and Andrew Dowell, [/SB10001424053111903327904576526571915403528 Rare Earthquake Stuns East Coast], The Wall Street Journal, August 24, 2011
  35. ^ Jennifer Millman et al., 2024, Magnitude 4.8 Earthquake Hits NJ, Rattles Entire Rri-State; 4.0 Aftershock Felt Hours Later, NBC New York, April 5, 2024
  36. ^ M 3.7 - 7 km WSW of Gladstone, New Jersey, USGS, 2024-04-05
  37. ^ Aggarwal, Y. P.; Sykes, L. R., 1978. Earthquakes, Faults, and Nuclear Power Plants in Southern New York and Northern New Jersey. Science., 200: pp. 425–429.
  38. ^ 1 2 3 Alan Kafka, [ttps://akafka.wordpress.com/faults-and-earthquakes-in-the-greater-new-york-city-area-reflections-at-the-intersection-of-science-media-and-the-public/ Faults and Earthquakes in the Greater NY City Area], Weston Observatory, Department of Earth and Environmental Sciences, Boston College
  39. ^ Earthquakes and the Ramapo Fault System in Southeastern New York State, Columbia University, April 30, 2004
  40. ^ Daniel R. Dombroski Jr., Earthquake Risk in New Jersey, N.J. Geological Survey, 2005
  41. ^ Kafka, A.L. M.A. Winslow, and N.L. Barstow 1989. Earthquake Activity in the Greater New York City Area: A Fault Finder's Guide, in Field Trip Guidebook (D. Weiss,Editor), 61st Annual Meeting, New York State Geological Association: pp.177–204
  42. ^ Eric Adams, Mayor, Executive Order No.41: NEw York City Hazard Mitigation Plan, NYCHazardMitigation.Com, May 28, 2024
  43. ^ Earthquake, NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
  44. ^ Probability, NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
  45. ^ Michael Kimmelman, When Manhattan Was Mannahatta: A Stroll Through the Centuries., New York Times, May 13, 2020
  46. ^ Soil Types in New York City, NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
  47. ^ Aki, K., 1993. Local Site Effects on Weak and Strong Ground Motion. Tectonophysics. 218: pp.93-111.
  48. ^ Earthquakes - Infrasructure, NYC Hazard Mitigation Plan
  49. ^ Dan P. E. Eschenasy, 2011. Cases of Failure of Unreinforced Brick Walls Due to Out-of-Plane Loads. Structural Forensics Magazine, May 2011, via NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
  50. ^ Unreinforced Masonry and Wood Buildings, NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
  51. ^ Actions - Hazards Addressed, NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
  52. ^ Hazard Mitigation Grant Program, FEMA, 2020-07
  53. ^ Community Development Block Grant, Hud Exchange
  54. ^ Actions - Funding Sources, NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
  55. ^ Actions - Action Categories, NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
  56. ^ Actions - Mitigation Actions Database, NYC Hazard Mitigation Plan, 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הרמה_הסייסמית_של_העיר_ניו_יורק_וסביבתה&oldid=40090276"