הרייט באקר
_(9390378423).jpg) | |
| לידה |
21 בינואר 1845 Holmestrand, נורווגיה  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1932 (בגיל 87) אוסלו, נורווגיה |
| שם לידה |
Harriet Backer |
| מקום קבורה |
Vår Frelsers gravlund |
| מקום לימודים |
Hartvig Nissen School |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות חזותית |
| יצירות ידועות |
A Country Cobbler, Landscape, Eggedal |
| פרסים והוקרה |
מדליית ההצטיינות של המלך מזהב (1 ביולי 1908) |
  | |
הרייט באקר (בנורווגית: Harriet Backer ;21 בינואר 1845 – 25 במרץ 1932) הייתה ציירת נורווגית, שהייתה חלוצה בקרב אמניות הן בארצות הנורדיות והן באירופה בכלל. היא ידועה בעיקר בזכות סצנות הפנים המפורטות שלה, המועברות בצבעים עשירים וביחסי הגומלין של אור וצל.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באקר הייתה אחת מארבע בנות שנולדו למשפחה אמידה בהולמסטרנד בווסטפולד, נורווגיה. הוריה היו נילס באקר (1815–1877) וסופי סמית' פיטרסן (1819–1882). אביה היה סוחר ואמה הייתה ממשפחה אמידה. משפחתה עברה לגור בכריסטיאניה (אוסלו) בשנת 1856.[2]
היא למדה בבית הספר לנערות (1857–1860) ובבית הספר הרטוויג ניסן (1863). בגיל 12 למדה לראשונה שיעורים ברישום וציור, בעיקר אצל יואכים קלמאייר (1857). היא למדה אצל מדריך האמנות יוהאן פרדריק אקרסברג (1861–1865), בברלין אצל אלפונס הולנדר (1866–1867), אצל האמנית כריסטן ברון (1867–1868) ולמדה בבית הספר לציור של קנוד ברגסליין (1871–1874). מאוחר יותר היא הייתה תלמידתו של איליף פטרסון במינכן (1874–1878).
היא הייתה תלמידתם של ליאון בונאט וז'אן-לאון ז'רום בפריז (1878–1780).
בנוסף נסעה רבות כבת זוגה של אחותה, הפסנתרנית אגתה בקר גרונדהל (1847–1907), בסיורי הקונצרטים שלה ברחבי אירופה. היא לקחה שיעורים נוספים במהלך נסיעות אלה. בין השנים 1880–1888 היא שהתה בפריז, שם חלקה סטודיו עם האמנית הנורווגית, קיטי לנג שלן.[3]
בשנת 1888 היא חזרה לנורווגיה לצמיתות והתיישבה בסנדביקה, מחוץ לכריסטיאניה. משנת 1889 ועד שנת 1912 הפעילה בית ספר לאמנות והייתה השפעה על מספר אמנים צעירים יותר.
באקר הפיקה רק כ -180 יצירות אמנות שהתבססו בעיקר על נושאים מקומיים. עבודתה הייתה איטית ויסודית. בשנת 1880, הופיעה לראשונה בפריז עם הציור "התבודדות", ובשנת 1883 הציגה את "בלוט אינטריור" בתערוכת הסתיו באוסלו. היא הושפעה מהאימפרסיוניזם. היא מעולם לא השתייכה לאף בית ספר, אך לעיתים קרובות משווים את עבודתה לזו של איליף פטרסן בן זמנה (1852–1928). באקר עבדה במסורת הריאליזם בציור, שם היא נחשבת לציירת טבע וגם לאימפרסיוניסטית מוקדמת.[4]
היא זכתה במדליית כסף בתערוכת יוניברל (1889). באקר הציגה את עבודותיה בארמון לאמנויות יפות בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.
משנת 1907 ועד מותה בשנת 1925 קיבלה מענק שנתי מהתעשיין העשיר ופטרון האמנויות, אולף פרדריק שו (1861–1925). היא קיבלה את מדליית כבוד מזהב של המלך. היא זכתה במספר תוארי כבוד, ובשנת 1925 היא הוצבה למחלקה הראשונה של האבירים במסדר סנט אולב.
באקר נפטרה בשנת 1932 ונקברה באוסלו.
עדה מדסן (1917–2009) עיצבה פסל ברונזה של הרייט באקר ואחותה אגתה באקר גרונדאהל שהוקם בשנת 1982 בעיר הולמסטרנד.
כמה מהמוזיאונים ואוספי האמנות הגדולים ביותר בנורווגיה מציגים יצירות שלה. כולל המוזיאון הלאומי באוסלו, מוזיאון ברגן ואוסף רסמוס מאיירס במוזיאון ברגן קונסט בברגן.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
-
-
' -
-
-
-
-
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tore Kirkholt, Harriet Backer, Store norske leksikon, 2020-04-19
- ^ Marit Lange, Harriet Backer, Norsk biografisk leksikon, 2020-02-25
- ^ The Glamorous Parisian Salon of Marie Trélat, Interlude, 2017-04-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Harriet Backer: a gifted, determined artist, The Norwegian American, 2015-02-02 (באנגלית אמריקאית)