הריגת המאבטחים בדרום הר חברון
הריגת המאבטחים בדרום הר חברון היא תקרית שאירעה ב-13 במרץ 2003, שבה הרג כוח של יחידת מגלן שני מאבטחים ישראלים, לאחר שזיהה אותם בטעות כמחבלים.
התקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועצה אזורית הר חברון הקימה בתחומה, כ-10 קילומטרים דרומית לקריית ארבע, סמוך לפני חבר, מאחז בשם "גבעת האנטנה", שכלל שני קרוואנים ועמוד גבוה שהוגדר כאנטנה.[1] את המאחז, שבו עבדו ארבעה פועלים פלסטינים, אבטחו יואב דורון ויהודה בן יוסף.
ב-13 במרץ 2003 שלח מפקד חטיבת יהודה, אל"ם חגי מרדכי, כוח של יחידת מגלן למשימה של איתור מחבלים באזור. לכוח לא נמסר מידע על קיומו של מאחז גבעת האנטנה. סמוך לשעה 13 בצהריים בן יוסף יצא ברכב מהמאחז, והכוח של יחידת מגלן זיהה אותו כמחבל חמוש והורה לו לעצור. הרכב עצר ובן יוסף החל לרדת ממנו, אך חיילי מגלן ראו בכך איום והרגו אותו בירי של עשרות כדורים. דורון שמע את הירי, דיווח במכשיר קשר למוקד קריית ארבע על מה שנראה לו כמחבלים מחופשים לחיילים, לקח את נשקו, ורץ לכיוון דרום. טייס מסוק "קוברה" של חיל האוויר, שחיפה על פעילות חיילי מגלן, חשב בטעות שזהו מחבל מבוקש שנמלט, ביקש אישור ירי מכוח מגלן, ולפיו ירה טיל בדורון והרגוהו.[2] אל"ם מרדכי הורה למסוק לירות גם בקרוואנים, אך טייס המסוק אמר שהאנשים בקרוואנים (הפועלים הפלסטינים) אינם חמושים, ולא ירה.
חקירת התקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]צה"ל ערך תחקיר מבצעי, והטיל אחריות כבדה על אל"ם מרדכי. הרמטכ"ל, משה יעלון, קיבל את המלצתו של מפקד פיקוד המרכז, משה קפלינסקי, והחליט לבטל את מינויו של מרדכי למפקד חטיבת הצנחנים, ולרשום הערה פיקודית בתיקו האישי. הערה פיקודית נרשמה גם לתא"ל עמוס בן-אברהם, מפקד אוגדת יהודה ולסא"ל דני קס לוין, מפקד מגלן. סרן אור, מפקד הפלוגה המבצעת, הודח מתפקידו.[3] הערה פיקודית נרשמה גם לכל קציני המטה החטיבתי המעורב, בהם הסמח"ט סא"ל קפלינסקי, הקמ"ן סרן שלמה וקצין האג"ם רס"ן אורן.
לנוכח ממצאי התחקיר הורה הפרקליט הצבאי הראשי, אביחי מנדלבליט, על פתיחת חקירת מצ"ח, שבעקבותיה ננקטו צעדי משמעת נוספים, אך איש לא הועמד לדין.
הוריהם של שני המאבטחים שנהרגו הגישו עתירה לבג"ץ, שבה ביקשו להורות כי החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשתם לחקור את סיבת מותם של המאבטחים היא בלתי סבירה ובלתי ראויה ועל-כן ראויה לביטול; כי החלטת הפרקליט הצבאי הראשי שלא להעמיד לדין את מי שהעותרים רואים כאחראים למות המאבטחים והחלטת היועץ המשפטי לממשלה המאשרת החלטה זו הן בלתי סבירות ובלתי ענייניות ועל-כן ראויות לביטול; וכי החקירה שבוצעה על ידי מצ"ח היא לקויה, בלתי מקצועית ומגמתית ועל-כן נדרשת השלמתה או העברתה לגוף חוקר אזרחי. העתירה נדחתה.[4]
צעדים נוספים בעקבות התקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני משפחתו של יהודה בן יוסף הגישו באפריל 2008 תביעת נזיקין נגד צה"ל וגורמים נוספים, לפיצוי על הריגתו של בן יוסף.[5] התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים ונדחתה מחמת התיישנות.[6] התובעים ערערו על על פסק הדין לבית המשפט העליון, ובהמלצת בית המשפט משכו את ערעורם.[7]
לזכרם של שני המאבטחים נקראה גבעת האנטנה בשם מצפה זי"ו (ראשי תיבות של "זכרון יהודה ויואב"), והוקמה בה אנדרטה לזכרם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קלמן ליבסקינד ועמרי אסנהיים, מכת אש, באתר nrg, 4 בפברואר 2005
- עמוס הראל, אלוף הפיקוד סבור שנקט צעדים מרחיקי לכת, באתר הארץ, 24 באפריל 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אפרת וייס, אביו של המאבטח שנהרג מאש כוחותינו: מדובר ברצח מכוון, באתר ynet, 27 במרץ 2003
- ^ קורות החיים של יואב דורון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ פליקס פריש, מחדל הרג המאבטחים: הערות פיקודיות למח"ט ומפקד האוגדה, באתר ynet, 22 באפריל 2003
- ^ בג"ץ 10782/05 דבורה בן יוסף ואחרים נ' השופט דוד מינץ, שופט חוקר בבית משפט השלום בירושלים ואחרים, ניתן ב־23 באוגוסט 2007
- ^ רועי שרון, חיסול המאבטחים: תביעת המיליונים, באתר nrg, 12 במאי 2008
- ^ תא (י-ם) 2136/08 עזבון המנוח יהודה בן יוסף (ז"ל) נ' מדינת ישראל - צבא הגנה לישראל ו-26 אח', ניתן ב-20 באוקטובר 2009, באתר "נבו"
- ^ ע"א 9743/09 עזבון המנוח יהודה בן יוסף ואחרים נ' מדינת ישראל - צבא הגנה לישראל ועוד 26 אח', ניתן ב־14 בנובמבר 2011