הרטה בוטה
 | |
| לידה |
3 ינואר 1921 המדינה החופשית מקלנבורג-שוורין, רפובליקת ויימאר |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 2000 (בגיל 79) גרמניה  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
 גרמניה הנאצית  אס אס |
| תקופת הפעילות | 1938–1945 (כ־7 שנים) |
| תפקידים בשירות | |
| שמירה במחנות ריכוז | |
| פעולות ומבצעים | |
|
השואה | |
  | |
הרטה בוטה (בגרמנית: Hertha Bothe ; נולדה ב-3 בינואר 1921 – נפטרה ב-16 במרץ 2000[1]) הייתה פושעת מלחמה נאצית ששירתה כשומרת במחנה הריכוז ברגן-בלזן ולקחה חלק בהובלת צעדות המוות. נכלאה לאחר הרשעה בפשעי מלחמה ושוחררה מהכלא שחרור מוקדם ב-22 בדצמבר 1951 כאקט של סלחנות מצד ממשלת בריטניה[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה ב-3 בינואר 1921 בעיירה טטרוב, המדינה החופשית מקלנבורג-שוורין, רפובליקת ויימאר. עוד בהיותה בת 17 החלה לעבוד בחנות העצים של אביה. לאחר מכן הצטרפה לעבודה זמנית במפעל ואף עבדה כאחות בבית חולים. ב-1939 בהיותה בת 18 הצטרפה בוטה לאגודת הנערות הגרמניות שהייתה תנועה משנית בהיטלר יוגנד. מספר חודשים לאחר מכן היא הצטרפה לאס אס.
ב-1942 הוצבה כשומרת (SS-Aufseherin ) במחנה הנשים ראוונסבריק ולאחר ארבעה שבועות הוצבה במחנה שטוטהוף שם נהגה להכות אסירים באכזריות ובשל כך אף זכתה לכינוי ״הסאדיסטית משטוטהוף״[3].
ביולי 1944 הוצבה על ידי גרדה שטיינהוף במחנה הנשים ברומברג אוסט (Konzentrationslager Bromberg-Ost) שבקרבת מחנה שטוטהוף[2].
ב-21 בינואר 1945 בהיותה בת 24 הועברה למחנה הריכוז ברגן-בלזן שם הוצבה כשומרת וליוותה צעדות מוות בהן הוצעדו נשים יהודיות מפולין לכיוון גרמניה. שהתה באופן זמני באושוויץ וחזרה לברגן-בלזן[2]. הייתה אחראית לחייהן של מאות נשים יהודיות והיא תוארה על ידי ניצולי המחנה וצעדות המוות כאישה אכזרית וחסרת רחמים.
הרטה בוטה נתפסה על ידי חיילי צבא ארצות הברית בסוף 1945. היא הועמדה לדין במשפט בלזן ונידונה ל-10 שנות מאסר בעקבות אי-ודאות בנוגע לתפקידה. שוחררה מהכלא ב-22 בדצמבר 1951.
משפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הועמדה לדין במשפט בלזן במהלכו היא אופיינה כ"משגיחת חסרת רחמים" ונידונה לעשר שנות מאסר בגין שימוש באקדח על אסירים.
בוטה הודתה כי הכתה אסירים בידיה בגין הפרות מחנה כמו גניבה, אך טענה כי מעולם לא הכתה איש "במקל או במוט" והוסיפה כי מעולם לא "הרגה אף אחד"[4]. טענת החפות שלה נחשבה מפוקפקת כאחת. ניצול ברגן בלזן טען כי ״ראה את בוטה מכה למוות יהודי הונגרי בשם אווה באמצעות גוש עץ״ בעוד נער אחר הצהיר כי ראה אותה יורה בשני אסירים מסיבות שלא הבין[5].
היא נדונה לעשר שנות מאסר ונכלאה בכלא בסקסוניה התחתונה. אף על פי כן, היא שוחררה מוקדם מהכלא ב-22 בדצמבר 1951 כאקט של סלחנות מצד ממשלת בריטניה
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראיון שנתנה כשישים שנה לאחר מכן סיפרה שלאחר שחרור המחנה בשעה שחיילי בעלות הברית אילצו אותה להעביר גופות של אסירים מתים לתוך קברי אחים סמוכים למחנה הראשי. סיפרה
בזמן נשיאת הגופות, אסור היה לנו ללבוש כפפות, ופחדתי להידבק בטיפוס. הגופות היו כל כך רקובות. הידיים והרגליים נקרעו כשהן הוזזו. בנוסף הגופות הכחושות היו עדיין כבדות מספיק כדי לגרום לי לכאבי גב ניכרים[2].
בנוסף אמרה בראיון:
האם טעיתי?... לא... אני בטוחה שלא... הטעות הייתה מחנה הריכוז שאם לא הייתי עושה זאת הייתי נכלאת שם בעצמי.[6]
ב-16 במרץ 2000 נפטרה בגיל 79 בגרמניה[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרטה בוטה ב-DNB
- ^ 1 2 3 4 HERTA BOTHE, her life as a female Nazi "SS" concentration camp guard., web.archive.org, 2008-02-28
- ^ Allan Hall, Nazi women exposed as every bit as bad as Hitler's deranged male followers, Mail Online
- ^ Konnilyn G. Feig, Hitler's Death Camps: The Sanity of Madness (New York: Holmes & Meier, 1981), p. 189.
- ^ Wendy Adele-Marie Sarti, Women and Nazis: Perpetrators of Genocide and Other Crimes During Hitler's Regime, 1933-1945 (Palo Alto, California: Academica Press, 2011), pp. 87-89.
- ^ Herta Bothe (viewer discretion advised), נבדק ב-2022-12-18
- ^ Aufseherin Herta Bothe/Lange, bergenbelsen.co.uk
