לדלג לתוכן

הרו ולאנדרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"מבטה האחרון של הרו", ציור מאת פרדריק לייטון, המציג את הרו הממתינה בכליון עיניים ללאנדרוס בשעת הסערה בים.

הרו ולאנדרוסיוונית: Ηρώ και Λέανδρος) הוא מיתוס יווני, המגולל את סיפורם של הרו, כוהנת לאלה אפרודיטה שהתגוררה במגדל-מצודה בססטוס, על גדת ההלספונטוס, ושל לאנדרוס - עלם מהעיר אבידוס אשר מעברו השני של המצר. לאנדרוס היה מאוהב בהרו, ומדי לילה חצה בשחייה את ההלספונטוס כדי לשהות במחיצתה. הרו הייתה מדליקה מנורה במרומי המגדל כדי להנחותו בדרכו.

הרו נכנעה למתק שפתיו של לאנדרוס ולדבריו כי אפרודיטה, אלת האהבה, בזה לפולחנה של בתולה, ועל כן נאותה לתנות עמו אהבים. כך נמשך הדבר כל הקיץ. אך בליל חורף סוער אחד טלטלו הגלים את לאנדרוס, הרוחות כיבו את אורה של הרו, ולאנדרוס תעה בדרכו וטבע. כאשר גילתה זאת הרו, בצערה כי רב השליכה את עצמה ממרומי המגדל הימה ומתה גם היא.

שירם של דן אלמגור ומשה וילנסקי "מגדלור" מבוסס על אגדה זו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרו ולאנדרוס בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.