הקרן הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים

קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה היא כלי סיוע ממשלתי לעסקים קטנים ובינוניים. הקרן פועלת מתוקף החלטת ממשלה, החל מאוגוסט 2003.

מטרת הקרן היא לסייע להקמת עסקים חדשים ולביסוסם של עסקים קיימים אשר ישנה הצדקה כלכלית לקיומם ויש להם פוטנציאל להתפתח וליצור מקומות עבודה חדשים.

ערבות המדינה מיועדת לפתור את כשל השוק, לפיו רוב מוחלט של האשראי במשק ניתן למספר מצומצם של לווים גדולים, בעוד העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים את רוב העסקים הפעילים, נתקלים בקושי בקבלת אשראי, בין השאר כתוצאה ממחסור בביטחונות, בעיה שאותה הלוואות בערבות המדינה יכולה לפתור. תהליך קבלת הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים כרוך בבדיקה כלכלית של גוף כלכלי מקצועי, והחלטת ועדת אשראי המשותפת עם נציגי הבנק.

היסטוריה

קרנות המימון הממשלתיות הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים החלו לפעול בארץ בתחילת שנות ה-90, בעקבות העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, הממשלה, באמצעות משרד התמ"ת, הקימה את הרשות לעסקים קטנים ואת הקרן לעידוד עסקים קטנים בערבות מדינה שפעלה בין 1993 ל-1999 והעניקה הלוואות לעסקים בערבות מדינה באמצעות שבעה בנקים מסחריים. בשנים אלו הוענקו למעלה מ-3,000 הלוואות בסכום כולל של כ-670 מיליון ש"ח. מנגנון הפעילות היה מבוסס על ערבות מדינה בשיעור של בין 70% ל-100% מסכום ההלוואה, ערבות שמומשה במידה והעסק הוגדר כחדל פירעון. שיעור הדיפולט הגבוה (כ-30%), ומנגנון ניהול קרן לא יעיל, הביא להפסקת פעילותה. בנובמבר 2001 המליצה ועדת ההיגוי של הקרן על הקמת הקרן להון חוזר, קרן שתוקצבה ב-100 מיליון ש"ח, ופעלה במשך שנה, מאוגוסט 2002 ועד אוגוסט 2003. הקרן פעלה באמצעות שני בנקים בלבד, בנק דיסקונט ובנק אוצר החייל, והתאפיינה בהיקפי פעילות נמוכים מאוד, שכללו אישור כ-100 הלוואות בלבד בסך של כ-20 מיליון ש"ח.

ב-1 ביולי 2003, החליטה הממשלה בישיבתה כקבינט חברתי כלכלי על הקמת קרן חדשה לסיוע לעסקים קטנים, שתחליף את הקרנות הקודמות, במגמה ליישם את לקחי העבר בקרנות, הקרן תוקצבה ב-250 מיליון ש"ח, באמצעות פיקדון מדינה ממונף (פי 5) של 50 מיליון ש"ח, סכום הפיקדון משמש גם עבור בטוחה להחזר ההלוואות. לקרן מונה גוף מנהל מקצועי, חברת ייעוץ כלכלי שזכתה במכרז החשב הכללי למתן השירותים, המתאם את הפעילות בין הבנקים המסחריים לממשלה, מבצע את ניתוחי האשראי לעסקים המבקשים, ומנהל את הפעילות האדמיניסטרטיבית.

בשנה הראשונה לפעילותה פעלה הקרן דרך בנק אוצר החייל בלבד, ומסוף 2004 גם דרך הבנק הבינלאומי, כאשר תקציב ההלוואות גדל משמעותית, הן באמצעות פיקדון נוסף של המדינה לבנק הבינלאומי, והן באמצעות הגדלת המינוף על הפיקדונות הקיימים לפי 6.25. במהלך 2006 צירף החשב הכללי את בנק מרכנתיל דיסקונט לבנקים המסחריים הפעילים בקרן, על מנת לתת מענה הולם יותר לבעיות נגישות המגזר הערבי להלוואות במסגרתה.

בדצמבר 2008 הודיע משרד האוצר כי פנה לבנקים כדי להרחיב את הקרן בעוד כ-200 מיליון ש"ח, במכרז זכה בנק אוצר החייל. על פי תנאי המכרז מועמדות ההלוואות עם ביטחונות של עד 25%. כמו כן הועמד תקציב של 62 מיליון ש"ח לקרן ליישובים בעוטף עזה, אשר נדרשים לביטחונות של עד 10% בלבד.

ב-2009 הוקמה קרן חדשה הלוואות בערבות מדינה המיועדת לעסקים בינוניים, בעלי מחזור גבוה מ-22 מיליון ש"ח, במכרז להפעלת הקרן זכו בנק מרכנתיל, אוצר החייל ובנק הפועלים.

ב-2011 צורף בנק פועלי אגודת ישראל לקרן הלוואות בערבות מדינה, לצורך חיזוק העסקים הקטנים במגזר החרדי.

בשנים 2012 ו-2016 פעלה הקרן מכוחם של 2 מכרזים חדשים, בהם אוחדו הקרנות לעסקים קטנים וליצואנים. עד לשנת 2022 הועמדו הלוואות באמצעות הבנקים לאומי, מזרחי, בינ"ל (כולל אוצר החייל) ומרכנתיל.

בשנים 2020-2021 פעלה הקרן במתכונת מיוחדת עקב התפשטות נגיף הקורונה. במסגרת זו הוגדל מספר הגופים הזכאים להעמיד הלוואות ונוספו הבנקים דיסקונט ופועלים, וכן נוספו גופים חוץ-בנקאיים.

קרן 2023

החל משנת 2023 פועלת הקרן מכוחו של מכרז חדש, במסגרתו הורחב מספר הגורמים הרשאים להעמיד אשראי בערבות המדינה, והוסדר גם מעמדם של גופים חוץ-בנקאיים. הבנקים המשתתפים בקרן הם בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי, בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק דיסקונט, בנק ירושלים ובנק יהב. הגופים החוץ-בנקאיים הרשאים להעמיד הלוואות במסגרת הקרן הם BTB, גמא, ויזה-כאל.

ערבות המדינה, בהתאם למסלול, נעה בין 60% ל-90% מהיקף ההלוואה.

זכאות ותנאי סף

• העסק רשום בישראל כעוסק מורשה, שותפות, חברה או עמותה
• מחזור שנתי של עד 100 מיליון ש"ח
• מידע עסקי תקין וללא חוב שלא הוסדר לרשויות המס בישראל.
• בנק כלשהו אינו נוקט בהליך משפטי כלשהו נגד העסק ו/או נגד בעליו, לרבות הליכי הוצאה לפועל.
• העסק אינו מצוי בהליך כינוס נכסים ו/או פירוק ו/או הקפאת הליכים ו/או הסדר נושים ואין נגדו הליכי הוצאה לפועל כלשהם,
• לעסק לא קיים חוב אשר הוגדר כחוב פגום בחשבונות הקיימים בבנק.

מסלולים

הקרן מאפשרת קבלת הלוואה במספר מסלולים:

• מסלול כללי - הלוואה ל-5 שנים. עד 500 א' ש"ח או 8% מהמחזור (הגבוה מביניהם). ההלוואה להון חוזר, השקעה או משולב. נדרשת השקעת הון עצמי של 20% מהיקף ההשקעה המתוכנן.
• מסלול עסקים בהקמה - מיועד ליזמים מתחילים בתחילת דרכם המבקשים לקבל אשראי בתנאים נוחים, במטרה לעודד יזמות והקמת עסקים. במסלול זה ניתנות הלוואות בסכום של עד 500,000 ₪ בתנאים מיטיבים, עם בטוחות מופחתות בשיעור של 5% בלבד להלוואה עד לסך של 300,000 ₪ ו-15% ליתרה.
• מסלול השקעות בתעשייה - הלוואות לטווח של עד 12 שנים. היקף ההלוואה: עד 90% מסכום ההשקעה הנדרש או עד 15% ממחזור העסקים של העסק, הנמוך מביניהם.
• מסלול הון חוזר לטווח קצר - הלוואה לשנה עד שנתיים. עד 500 א' ש"ח או 8% מהמחזור (הגבוה מביניהם). מסלול זה מיועד לכל העסקים הקטנים והבינוניים המבקשים לקבל מימון לטובת צורכי הון חוזר וגישור על פערי תזרים מזומנים לטווח קצר
• מסלול יצואנים - מיועד לעסקים אשר יצאו בהיקף של 250 א' דולר לשנה שקדמה לבקשת ההלוואה. במסלול זה ההלוואה המקסימלית היא עד 12% ממחזור המכירות לשנה שקדמה לבקשת הלוואה.
• מסלול חקלאות - חקלאי יוגדר כיצרן אשר עוסק במישרין בייצור תוצרת חקלאית טרייה, ואשר מחזור עסקיו בשנה שקדמה להגשת הבקשה בקרן לא עולה על חמישה מיליון ש"ח.
• מסלול עמותות חברתיות - מסלול לעמותות או מלכרי"ם המספקים שירותים לממשלה בתחום החינוך, רווחה ובריאות. במסגרת מסלול זה לא ידרשו העמותות להעמיד ערבות אישית.

בכל המסלולים נדרשת העמדת ערבות אישית וביטחונות מופחתים, וכן ביטחונות נוספים בהתאם להחלטת הקרן.

קישורים חיצוניים

• הקרן באתר החשב הכללי
• הקרן באתר הגוף המפעיל BDSK
• תוכנית ההאצה יוצאת לדרך: האוצר פנה לבנקים לצורך הרחבת קרן הלוואות לעסקים קטנים בהיקף של 240 מיליון שקל, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2008
• טל ליטמן, הקרן לעסקים קטנים רשמה ביקושי שיא להלוואות ברבעון הראשון, באתר כלכליסט, 10 במאי 2011
• הגשת בקשות הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים באופן עצמאי - הדרכה באתר "גלובס"
• הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים למגזר הערבי בישראל – כתבה באתר הכלכלי ביזפורטל
• מדריך להלוואות בערבות מדינה - באתר הפורום לחברה האזרחית, 19 במאי 2020