הקליק

הקליק
	הקליק בהופעה במסגרת פסטיבל "עצמאי בשטח", רגבים, 2012. מימין לשמאל: עובד אפרת, עודד פרח, דני דותן, אלי אברמוב
מוקד פעילות	תל אביב, ישראל
תקופת הפעילות	1980–1983; 1988; 1999 – 2015
סוגה	גל חדש • רוק • פוסט-פאנק
חברת תקליטים	NMC; MCI
חברים לשעבר
	דני דותן; עובד אפרת; אלי אברמוב; עודד פרח; ז'אן ז'אק גולדברג; רונה ורד; יסמין אבן; עוזי בינדר

הקליק היא להקת גל חדש ישראלית שנוסדה בשנת 1980 בידי דני דותן ואלי אברמוב בתל אביב. הלהקה שילבה פוסט-פאנק, רוק לבין גל חדש עם שירים שעוסקים לרוב בסמים, ביקורת חברתית, מוות ועוד.

הלהקה זכתה להצלחה אדירה בזכות סגנונה המוזיקלי הייחודי ושיריה, עד שהתפרקה ב-1983. הלהקה חזרה לפעילות ב-1999 עד 2015. באותה השנה אברמוב מת לאחר מחלה קשה ואילו ב-2006 מת המתופף ז'אן ז'אק גולדברג. הלהקה הוציאה מספר אלבומי אולפן שזכו להצלחה מסחרית. ב-2015 הופסקה פעילות הלהקה לאחר יציאת אלבום נוסף, "אני לא בפסקול".

היסטוריה

הלהקה נוסדה בשנת 1980 על ידי דני דותן ואלי אברמוב, שני ירושלמים שלהקת הנעורים שלהם, "פולחן דיוניסוס", שרה באנגלית שירים שלא זכו להצלחה ולא הגיעו לאלבום שלם. "הקליק" נוסדה כלהקת גל חדש ישראלי. חברי ההרכב היו דני דותן (מילים ושירה), אלי אברמוב (לחנים וגיטרה), עובד אפרת (שפעל בלהקה תחת הכינוי "אובי פפר"; בס), וז'אן ז'אק גולדברג (תופים). בהרכב השתתף גם עוזי בינדר בגיטרה מובילה. עימו הלהקה הקליטה גרסה ראשונה לשיר "צלקת קטנה" (שהופיע אחר כך באלבום בגרסה אחרת) אך הוא פוטר מהלהקה לאחר זמן קצר, בטענה שהוא "נגן טוב מדי", ואינו מתאים לצליל המחוספס שאפיין את הלהקה.^[1] ההופעה הראשונה של הקליק הייתה בקולנוע פריז שבתל אביב.

התקליט הראשון של הלהקה, "אמא אני לא רוצה להיגמל", יצא לאור אחרי שנה של הופעות, בשנת 1981. התקליט היה תקליט קונספט בו מוצגים חיי האדם מטרום הלידה שלו עד אחרי המוות באופן עגום ומקאברי. כך מתחילים החיים בשיר "זרע ניוון": "משהו נוזל לכל כיוון, מישהו שופך עוד זרע ניוון". חינוך האדם והחברה שבה הוא חי אכזריים לא פחות. בשיר "גולם" שר דותן: "נולדת בטעות וכך אתה חי, וכך אתה תמות, נולדת בטעות של הבחנה בין איכות לבין כמות. תקעו לך מפתח מאחור בגב, סובבו לימין ולשמאל, נשארת קטן וחסר מטרה, רק המפתח המשיך לגדול". המסע מסתיים אחרי המוות בשיר "שלד אומלל". התקליט לא היה הצלחה כלכלית גדולה אך מכירת אלף חמש מאות העותקים הראשונים שלו סימנו את פריצת המוזיקה האלטרנטיבית בישראל. "אינקובטור" השיר בעל המילה האחת וקצב המכונה הפך ללהיט. הופעות הלהקה היו מאופיינות בתיאטרליות, איפור כבד, לק וליפסטיק שחורים. אנשים הגיעו להופעות לבושים שחור ומאופרים כמו הלהקה וצרחו על דותן: "אתה גולם".

בדצמבר 1981 שחררה הלהקה את הסינגל "חנוכה על 45", ובו מחרוזת שירי חנוכה בקצב הדיסקו, בהשפעת ההרכב הפופולרי באותה עת "כוכבים על 45".

בשנת 1983, לאחר הצטרפותה של הקלידנית רונה ורד ללהקה, יצא אלבומם השני "עולם צפוף" שכלל בין השאר את הלהיטים: "כל האמת" ("איגו אינטריגו"), "מונדינה", "היי ילדון", "ילדה מפונקת", "אני אבוד" ו"אל תדליקו לי נר". "היי ילדון" שכתב דותן והלחין אברמוב הוא התייחסות ראשונה להומוסקסואלים במוזיקה הישראלית ("היי ילדון, בוא שנה סגנון. זה הזמן לצאת מהארון. כאן אתה תרגיש כמו מלכה. בוא מהר חבל על כל דקה. היי אתה גברבר נחמד, שב איתי ותן לי יד. אל תקשיב, למה אומרים על כאלו מין גברים"). התקליט יצא במקביל למלחמת לבנון הראשונה והשיר "אל תדליקו לי נר" קיבל משמעות נוספת כשהפך להיות המנון של חיילים בלבנון. יוסי זומר ביים לשיר קליפ חדשני עתיר משתתפים.

באותה שנה, הלהקה הופיעה בעיקר בתל אביב במועדון "קולנוע דן", אך גם בירושלים וחיפה. דותן סבר שמי שרוצה לראות את הלהקה יבוא לתל אביב. ההופעות זכו להצלחה אך חברי הלהקה סברו כי הם לא זוכים לחשיפה וההכרה להם הם ראויים ללא התפשרות, ושחברי הלהקה לא היו מוכנים להתפשר. "הקליק" אמנם לא התפרקה, אך עם הזמן העשייה הלכה והתמעטה. המהפכה המוזיקלית שנשענה על תכנים אנטי-חברתיים נשארה על גבי שני התקליטים שהוציאה הלהקה.

בשנת 1988 התאחדה הלהקה לשלוש הופעות במועדון "זמן אמיתי". האיחוד נחל הצלחה רבה ותועד על גבי אלבום, אך חברי הלהקה חזרו לעיסוקיהם האחרים.

בשנת 1995 הוציא דותן אלבום סולו בשם "כל האהבות האסורות", תחת חברת התקליטים של "האוזן השלישית". אברמוב ואפרת הפיקו מוזיקלית. האלבום נכשל במכירות וניסיון הקידום היה רק קליפ שביימה דליה מבורך, אשתו של דותן.

בשנת 2002 יצאה ללהקה קופסה מהודרת ובה האלבומים: "אמא אני לא רוצה להיגמל" ו"עולם צפוף" וגם אלבום שלישי חדש שכלל את השירים: "ארץ ישראל 2000" ו"הכל מושלם" ועוד שירים נדירים שלא הופיעו עד אז על גבי אלבום.

בשנת 2004 הכריזה הלהקה על סיבוב הופעות איחוד, מופע הבכורה נערך ב"בארבי" בתל אביב בהרכב מלא, ונוספה להרכב הקלידנית יסמין אבן, שמאוחר יותר הפכה לזמרת בזכות עצמה.

ב-28 בדצמבר 2006 נפטר המתופף ז'אן-ז'אק גולדברג, לאחר מאבק של שנתיים במחלת הסרטן.

ב-15 במרץ 2011 פתחה "הקליק" בסיבוב הופעות, כשעלתה להופעה סודית לפני "באזקוקס" הבריטית במועדון הבארבי. במקביל שחררה מהדורה בת 600 עותקים ממוספרים של הקלטות ארבעה שירים, למעשה ההקלטות האחרונות של ז'אן ז'אק גולדברג עם ההרכב טרם מותו. שם האי.פי. כתאריך ההקלטות 28.3.2005 (ה-28 במרץ 2005). השיר הפותח את מופעי "הקליק" בסיבוב זה היה "המסיבה של ישראל" - שיר מחאה כתוב בהומור שחור האופייני ללהקה מאז הקמתה. את מקומו של ז'אן זאק גולדברג המנוח על התופים תפס עודד פרח, לשעבר מתופף להקת "רעש".

בשנת 2013 יצא הסרט התיעודי "הקליק האחרון", בבימויים והפקתם של דני דותן וזוגתו דליה מבורך. הסרט מגולל את תולדות הלהקה ומלווה את חבריה במשך מספר שנים, עד האיחוד ב-2011. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובהמשך שודר בערוץ 8 ב-HOT.

ב-1 במרץ 2015 הוציאה הלהקה שיר חדש בשם "אני לא בפסקול", סנונית ראשונה מתוך אלבום אולפן חדש שיצא ביוני 2015.^[2]

ב-24 בנובמבר 2015 הלך לעולמו הגיטריסט ומייסד הלהקה אלי אברמוב, לאחר מאבק במחלה קשה.^[3]