הקיבוץ מת יחי הקיבוץ
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
עברית  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
ברעם |
| תאריך הוצאה |
1996 |
  | |
הקיבוץ מת יחי הקיבוץ: על הקיבוץ – בחשיבה אחרת הוא ספר מאת הסוציולוג והפסיכולוג אליהו (צצה) רגב אשר יצא בשנת 1996 בהוצאת קיבוץ ברעם, אשר ביקש להציג מודל חלופי לחלוקה הדיכוטומית בין קיבוצים שיתופיים וקיבוצים מתחדשים. הספר ורעיונותיו, השפיעו על התפתחות תנועות הבוגרים, ועל יצירת מודלים של שיתופיות חדשה בישראל.[1][2]
רגב, חבר קיבוץ ברעם ויליד 1932, עסק שנים ארוכות בליווי ובהדרכה של קבוצות וקיבוצים וחקר את תולדות התנועה הקיבוצית וקהילות שיתופיות נוספות בעולם. את הספר כתב על רקע המשבר ותהליכי ההפרטה בתנועה הקיבוצית. בספר, ביקש לבחון את שורשי המשבר בשינויי דפוסי החשיבה בתוך התנועות הקיבוציות ובתהליך של התפתחות תלותיות בקרב חברי הקיבוצים כלפי הקהילה שהביאה לכך שחיי השיתוף תלויים בקיומה של הנהגה כריזמטית, ואשר מביאה להתנהגות חסרת אחריות כלפי המשאבים המשותפים והקהילה.
החלופה שאותה הציע רגב בספרו, ואתה כינה 'השיתוף הריבוני', מבקשת לבנות מודל קיבוצי פדרטיבי, 'שיזּוּרִי' בלשונו (מלשון שזירה, כמו סיבים הנשזרים לחבל), כלומר קיבוץ המורכב מהתאגדויות פנימיות רבות של חברים (קומונות) המקיימים ביניהם מידות שונות של שיתוף בהתאם לרצונותיהם ולמערכות היחסים ביניהם. מודל זה, בחן רגב במגוון כלים - בין היתר בהתאם למחקרים מתחום הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והמטמטיקה. את המקורות לרעיון זה ייחס להוגים אנרכיסטים כמו פייר-ז'וזף פרודון, פיוטר קרופוטקין, גוסטב לנדאואר ומרטין בובר וכן בראשית הקמת התנועות הקיבוציות בארץ ישראל. בשולי הספר שיבץ רגב כמות רבה של ציטוטים, מקורות, מאמרים ערוכים מתוך העיתונות הקיבוצית המתקשרים לתוכן הפרקים, וכן איורים המבקשים להמחיש את הרעיונות המובעים בו באופן גרפי.
ההיסטוריון ומזכ"ל התק"ם לשעבר מוקי צור, כתב על הספר כי הוא רואה בו "חלק מהתפריט הרעיוני של כל חבר קיבוץ חושב, מרכיב חיוני ב'ארון הספרים' הקיבוצי".[1] מספר קיבוצים אימצו את רעיון הקיבוץ השיזורי שהגה רגב ופרסם בספרו, ויצרו מודל המאפשר לחלק מהחברים להתנתק מהכלכלה המשותפת ולאחרים להמשיך ולקיים שיתוף כלכלי.[3]
הספר השפיע כאמור על תנועות הבוגרים של תנועות הנוער, שרבים מהקיבוצים וההתאגדויות אותם הקימו נבנו במודל שיזורי דומה של קומונות המקיימות ביניהן קשרי שיתוף במעגלים מתרחבים, או עם חפיפות חלקיות. כך לדוגמה, הוגדר קיבוץ פלך כקיבוץ שיזורי על ידי בוגרי השומר הצעיר שהתיישבו בו.[1][4][5][6]}
מהדורה מחודשת של הספר יצאה בהוצאת הספרים דרור לנפש מבית תנועת דרור-ישראל בשנת 2015.[6]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 דורון נדיב, שיזור עכשיו, בין חברים - אתר קיבוצי עצמאי
- ^ אורן דגן, הסוציולוג וחוקר הקבוצות השיתופיות אליהו (צצה) רגב, הלך לעולמו בגיל 92, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 באוגוסט 2024
- ^ נחמן גלבוע, מהו הקיבוץ השיזורי, זמן הקיבוץ
- ^ האם בקרוב יקום קיבוץ במודל קהילתי חדש?, אתר הבית - אתר המגורים בכפר
- ^ ניר מיכאלי, אַנְשֵי הַמָחֲרָת - הקבוצות השיתופיות החדשות בישראל בין מייסדי קהילות ייעוד למחדשי תנועת העבודה, דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב
- ^ 1 2 עזרא דלומי, אחים לספר, בבלוג 'זוקף כפופים'