שיטת הקול הנייד

דוגמה לאופן ספירת הקולות:
ישנם 7 מצביעים ו־4 מועמדים A,‏ B,‏ C,‏ D, שמתמודדים על 2 מנדטים. כל שורה מייצגת את פרופיל ההצבעה של בוחר אחד.
בכל שורה ובכל ארבעת סיבובים הספירה (ההדגשה הכחולה האנכית), סכום כל המספרים שמעל העדפות הבחירה שווה לאחד. כלומר, לכל לכל הבוחרים יש כוח הצבעה שווה של קול אחד בדיוק, בלי קשר לאופן שבו הם מצביעים.

שיטת הקול הנייד (באנגלית: Single Transferable Vote, ובקיצור: STV) היא שיטת הצבעה, המיועדת לבחירת מספר נציגים לפרלמנט באותו אזור בחירה, תוך שקלול העדפות הבוחרים, הראשונות והמשניות.

השיטה הוצעה לראשונה בשנת 1821 על ידי תומאס רייט היל, מתמטיקאי ומנהל בית ספר אנגלי, ונעשה בה שימוש לראשונה בשנת 1855 בבחירות בדנמרק. כיום השיטה נהוגה באוסטרליה, באירלנד ובמלטה. קארל כריסטופר גאורג אנדרה פיתח שיטה דומה שנתיים קודם לכן.

תיאור השיטה

אופן ההצבעה

הבוחר מסמן את המועמד שהוא בוחר בעדיפות ראשונה, והוא רשאי לסמן גם את המועמדים שהוא בוחר בעדיפות שנייה, שלישית וכן הלאה. הבוחר רושם את הספרה 1 ליד שם המועמד העדיף עליו ביותר, 2 ליד המועמד השני בעדיפותו, וכן הלאה.

אופן ספירת הקולות

חישוב הקולות מתבצע בתהליך הבא:

1. קובעים את מכסת הקולות הנדרשת לכהונה בפרלמנט, לפי החישוב הבא: (סך הקולות הכשרים באזור-הבחירה / (מספר המושבים המוקצים לאזור הבחירה בפרלמנט + 1)) + 1.
2. מועמד שבוחרים דירגו אותו בעדיפות ראשונה כמספר הפעמים שנקבע במכסה, או יותר ממספר זה – יכהן בפרלמנט.
3. אם מועמד קיבל יותר קולות מהמכסה הדרושה, זוקפים את הקולות העודפים לטובת המועמדים שדורגו בעדיפות הבאה בפתקי ההצבעה של בוחריו, באופן יחסי. למשל: אם המכסה היא 100 ומועמד א' זכה ב-120 קולות, כאשר ההעדפות השניות של מצביעיו התחלקו ביחס של 1:3 בין מועמדים ב' ו-ג', אזי מועמד ב' יזכה ל-15 קולות נוספים, ו-ג' ל-5 קולות נוספים.
4. בודקים שוב אם מישהו עבר את המכסה בעקבות ביצוע השלב הקודם. אם כן, חוזרים לשלב 3. וחוזר חלילה. אם אוישו כל המושבים, הספירה מסתיימת.
5. אם לאחר ביצוע השלבים הקודמים אין די מועמדים שעברו את המכסה, ונותרו מושבים פנויים, בודקים מי המועמד שדירגו הבוחרים בעדיפות ראשונה הכי מעט פעמים, מסירים את שמו מרשימת המועמדים, וזוקפים את קולות מצביעיו בעדיפות ראשונה – לטובת המועמדים שדורגו בעדיפות הבאה בפתקי ההצבעה שלו, כמפורט בשלב 3.
6. חוזרים על שלב 4.
7. אם עדיין אין די מועמדים שעוברים את המכסה הדרושה, ונותרים מושבים פנויים, חוזרים לשלב 5 – על המועמד הבא שזכה למספר הקולות המועט ביותר בעדיפות ראשונה, לאחר ההסרה הקודמת. וחוזר חלילה.

תהליך זה יחזור על עצמו, עד שמספר המועמדים שנותרו יהיה שווה למספר מושבי הפרלמנט שטרם אוישו, והמועמדים שנותרו יכהנו בפרלמנט, על אף שלא קיבלו את מספר הקולות שנקבע במכסה.

ראו גם

• פונקציית רווחה חברתית
• משפט ארו
• שיטת שולצה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שיטת הקול הנייד בוויקישיתוף

• שיטת הקול הנייד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)