הקברים של אטואן
 | |
| עטיפת הספר בעברית, 1983. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אורסולה ק. לה גווין |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | פנטזיה |
| מקום התרחשות |
ארץ ים  |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
ארצות הברית |
| תאריך הוצאה | 1971 |
| מספר עמודים | 163 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | זמורה ביתן |
| תרגום | תמי כץ-מושיוב |
| פרסים | |
|
אות ההערכה של ניוברי (1972) | |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | ארץ ים |
| ספר קודם | הקוסם מארץ ים |
| הספר הבא | החוף הרחוק ביותר |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 0-689-20680-1 |
| הספרייה הלאומית | 000973843 |
  | |
הקברים של אטואן (אנגלית: The Tombs Of Atuan) הוא ספר פנטזיה מאת אורסולה ק. לה גווין. הספר הוא השני בסדרת ארץ ים. הספר זכה בשנת 1972 באות ההערכה של ניוברי.
תקציר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מספר על ילדה קרגית שנלקחה ממשפחתה והוקדשה ככוהנת הגדולה של "אלה חסרי השם" על האי של אטואן. השם האמיתי שלה הוא טֵנַר אך כאשר היא מגיעה לאי אטואן היא עוברת טקס מיוחד, בו נלקח ממנה שמה באופן סמלי והיא הופכת ל"ארהה" (זו שאכלוה). כשהיא הופכת בצורה רשמית למשרתת האלים. בגיל שש, ניתנת לה הסמכות הגבוהה לראשונה.
הילדות של ארהה היא ניגוד בין רדיפת הרפתקאות קלילה ואפלה, לטקסים רשמיים. החבר האמיתי היחיד שלה הוא מָנָן, סריס שדואג לה. בהדרגה היא מקבלת תפקיד אנונימי משלה, להרגיש בבית במבוך תת-קרקעי חשוך, קברי אפונימוס, שם חסרי השם החזקים שוכנים, והיכן שאסירים נשלחים למוות אטי. ואכן, בעודה נעשית מודעת למריבות הפוליטיות בין הכוהנות המבוגרות ת'אר וקוסיל, הקברים הופכים למפלט בשבילה - היא היחידה שיכולה לשוטט בהם. כאשר ת'אר מתה, ארהה הופכת מבודדת יותר ויותר, מפני שאף שהיא בעלת כוח, ת'אר הייתה הוגנת איתה. עכשיו נשארו רק ארהה וקוסיל, שבזה לארהה, והפולחן הוא תחת שלטונה של קוסיל.
השגרה המרדימה בעולמה של ארהה מופרת באופן דרמטי על ידי הגעתו של גד, הגיבור של הספר הקוסם מארץ ים, כאשר היא בת חמש עשרה. הוא מגיע לקברים על מנת למצוא את החצי האבוד של הטבעת של ארת'-אקבה, קמע קסום שהכרחי לשלום בארץ ים, שנשברה לפני מאות שנים (המחצית השנייה הגיע לידיו, אם כי נדרש דרקון כדי שגד יבין מהי מחצית הטבעת באמת). ארהה מוצאת אותו משוטט, אבוד בתוך מבוך קסום, והיא מניחה לו מלכודות מתחת לאדמה כדי להעניש את מה שהיא רואה כחילול הקודש. היא מתלבטת, האם היא צריכה להרוג אותו. אף על פי הבדידות שלה, היא נמשכת אליו ואל סיפוריו על העולם החיצון. ארהה חסה על חייו של גד, שומרת אותו אסיר הקברים ומביאה לו מזון ומים. עם זאת, היא אינה מסוגלת לשמור על כך בסוד לנצח, ועל קוסיל הכוהנת לדעת על קיומו של גד. ארהה לכודה בהבטחה כי גד יהיה קרבן לאלה שאין להם שם. היא מבינה שהיא אינה יכולה להמשיך עם הרג גד ומורה למנן לחפור קבר תת-קרקעי לשווא, בעוד היא לוקחת את גד למסתור באוצר הקברים שבו רק היא רשאית ללכת.
במשך הזמן, היחסים בין ארהה לבין קוסיל מתדרדרים עד לנקודת אל-חזור ויש להן נפילה ציבורית מול כוהנות הכפופות להן. קוסיל אומרת בגלוי לארהה שאף אחד כבר אינו מאמין באלה שאין להם שם וכי ארהה היא רק בובה חסרת אונים. הכוח האמיתי נמצא איתה, קוסיל, ככוהנת של האל-מלך. ארהה מקללת אותה בתגובה בשם אלה שאין להם שם. בו בזמן, גד האסיר מגלה את מה שהוא בא למצוא - את החצי השני של הטבעת של ארת'-אקבה. הוא מתחנן בפני ארהה לנטוש את תפקידה ככוהנת ולברוח עמו מן הקברים. ארהה בוחרת בסופו של דבר לעזור לגד. היא מבינה כי אלה שאין להם שם מבקשים שתשרת אותם, אך אינם יוצרים ואינם נותנים לה שום דבר בתמורה. גד חייב להשתמש בכוחו על עצמו כדי להסתתר מאלה שאין להם שם, כי הם יהרגו אותו אם יזהו את נוכחותו. ארהה מבינה שאין לה עתיד בתפקידה ככוהנת, וחוזרת לקרוא לעצמה טנר, השם המקורי שלה. היא מסייעת לגד לברוח מן הקברים עם החצי השני של הטבעת, ואף משתחררת מן הכהונה. גד מביא אותה בחזרה להבנור ביחד עמו, שם הם מצליחים לאחד את הטבעת של ארת'-אקבה ונפתח עידן חדש של שלום בארץ ים.
דמויות ראשיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טנר - גיבורת הספר, נלקחת ככוהנת הקברים של אטואן והופכת לארהה.
- גד - קוסם המופיע גם בכל סדרת ארץ ים. מחבר בעזרת טנר את הטבעת של ארת' אקבה ומביא שלום לארץ ים.
- קוסיל - כוהנת בקברים של אטואן. מתנשאת מעל טנר ומזלזלת באלה שאין להם שם.
- מנן - סריס בקברים של אטואן. ידיד של טנר.
- ת'אר - כוהנת של האלים התאומים בקברים של אטואן.
מאחורי הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפילוג שכתבה לה-גווין להוצאה המחודשת של הספר ב-2001, ציינה כי מלכתחילה בעת שכתבה את 'הקוסם מארץ ים', שקודם כרונולוגית ועלילתית לעלילת הקברים של אטואן, לא התכוונה לכתוב לו ספר המשך או סדרה - זאת על אף שהספר כולל רמזים על עתידו של גד הקוסם, ובכללם מוזכר גם הסיפור כיצד קיבל גד את מחצית הטבעת של ארת' אקבה משני אנשים זקנים שחיו לבדם על אי בודד בלב ים, אליו הגיע במסעו - ונרמז כי את סיפורה השלם של הטבעת למד מאוחר יותר במסעו לקברים של אטואן. לדבריה, ההשראה לספר באה לה מטיול משפחתי לדרום-מזרח אורגון שם נחשפה לנוף המדברי שהשפיע עליה.
לה-גווין החליטה שגיבורת הספר תהיה ילדה, וזוהי הגיבורה-אישה הראשונה שלה בספריה. לדבריה, כשכתבה את הספר ב-1961 לא הכירה לדבריה גיבורות נשיות בסיפורי הרפתקאות מלבד בספריהם של טורקוואטו טאסו ולודוביקו אריוסטו מימי הרנסאנס. נדרש מצידה דמיון רב על מנת לכתוב על דמות ילדה שניתן או הוטל עליה לשאת כוח רב - ומכיוון שכתבה על נשים, אשר במרבית התרבויות הודרו ממוקדי הכוח, חשבה שיהיה זה נכון להציב את הדמות בסיטואציה שתגרום לה לבחון מחדש את טבעו וערכו של הכוח עצמו.
בעוד שבספרה הראשון רודף גד אחר הכוח, עד כדי כך שגאוותו וכוחו מכשילים אותו - על טנר הכוח דווקא נכפה. היא אמנם העניקה לטנר בספרה שליטה על בני אדם ותפקיד נישא, אולם הותירה את הדמות במסגרת שבה מרחב הבחירה שלה מוגבל ביותר, והיא כמעט כלואה בתפקידה, בדומה למצבן של נשים בכלל בחברה - כחלק מתפיסת עולמה על פיה תפקיד הפנטזיה הוא בין היתר לשקף את המציאות. הכוחות הקדומים, חסרי השם, שטהר נדרשת לשרת מוצגים ככוחות מסתוריים, מאיימים ועם זאת בלתי-פעילים - בקריאה לאחור, כ-40 שנה לאחר כתיבת הספר, ציינה לה-גווין כי דימויים אלו מתחברים לתפיסה הפטריאכלית של מהות האישה, וציינה כי הריסתם בסוף הספר מייצגת אולי את רצונה בהריסת סדר חברתי זה.
לדבריה רבים הצביעו על כך שטנר אינה יכולה להשתחרר מכלאה עד שהיא חוברת לקוסם גד שהופך לאסיר שלה, כהוכחה לכך שנשים תלויות בגברים על מנת להגשים את ייעודן. לדבריה, על אף שייתכן והוגות פמיניסטיות היו מעדיפות שדמותה של טנר תשחרר עצמה בלא צורך בקוסם הגבר, היא התקשתה לדמיין עלילה שכזו - משום ש'לבה אמר לה שאף אחד מהמגדרים לא יוכל להרחיק לכת בלא האחר', ושהמסע המשותף של הדמויות הוא גם מסע לגילוי רגש האמון והיכולת להישען על האחר. את נושא היחסים המגדריים ויחסי הכוח, חוקרת לה-גווין פעם נוספת דרך יחסיהם של טנר וגד בספר הרביעי בסדרה 'טהאנו', שנכתב כ-20 שנה לאחר הטרילוגיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקברים של אטואן, באתר OCLC (באנגלית)