הצהרת ירושלים על אנטישמיות
הצהרת ירושלים על אנטישמיות היא מסמך שנועד לשרטט את מאפייניה של אנטישמיות, ועוסקת בעיקר ביחס בין אנטישמיות והסכסוך הישראלי-פלסטיני.
כתיבת המסמך נבעה מרצון להתנגד לאנטישמיות, אולם תוך מחלוקת עם הגדרת אנטישמיות על ידי כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה ועם הדרך בה היא מתייחסת לביקורת על ממשלת ישראל.
ההצהרה נוסחה בחסות מכון ון ליר בירושלים. והיא נחתמה על ידי כ-200 חוקרים בתחומים שונים ופורסמה במרץ 2021.
ההצהרה כוללת הגדרה קצרה של אנטישמיות - לפיה: ”אנטישמיות היא אפליה, דעות קדומות, עוינות או אלימות כלפי יהודים כיהודים (או מוסדות יהודיים כיהודים)”.[1] בנוסף יש בהצהרה 15 קווים מנחים, המחולקים לשלושה חלקים, ומבקשים לסייע בזיהוי אנטישמיות ולתת דוגמאות של דיבור והתנהגות אנטישמיים ולא-אנטישמיים ביחס לישראל ופלסטין.
ההצהרה התקבלה בחיוב על ידי קבוצה של חברים דמוקרטיים בבית הנבחרים של ארצות הברית שהפצירו במשרד החוץ האמריקאי להשתמש בה לצד הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבין-לאומי. מחלקת המדינה אישרה את תמיכתה בהגדרת כוח המשימה ולא אימצה את ההצהרה. ההצהרה זכתה לביקורת מטעמים רבים: היו שאמרו כי על מנת לערער על הגדרת כוח המשימה, ההצהרה פוגעת במאבק באנטישמיות. היו מבקרים שטענו גם שההכרזה מערבבת את נושא האנטישמיות במאבק נגד כל שאר צורות הגזענות והאפליה. היו שהאשימו מספר מחותמיו באנטישמיות.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההצהרה נוסחה ופורסמה על מנת לשמש את מי שמבקש לזהות אנטישמיות ולהתנגד לה, תוך הבהרת "גבולות הדיבור והפעולה הפוליטיים הלגיטימיים הנוגעים לציונות, ישראל ופלסטין". היא מגדירה בקצרה מהי אנטישמיות ונותנת קווים מנחים על מנת להבחין בין אמירות אנטישמיות לבין ביקורת לגיטימית על ישראל.
הצהרת ירושלים רוכזה וחיברה קבוצה בת שמונה חברים שכללה שבעה אקדמאים ועיתונאי/יוצר סרטים. הקבוצה כללה שני בריטים, שלושה גרמנים, שני ישראלים ואמריקאי.
עוד קודם לכן, ב-2019, פורסם מסמך מטעם ״כח המשימה נקסוס״.
| רכז | מקצוע | אזרחות |
|---|---|---|
| סת' אנציסקה | פרופסור חבר ליחסי יהודים-מוסלמים, יוניברסיטי קולג' לונדון | אמריקאי |
| אלידה אסמן | פרופסור, לימודי ספרות, שואה, טראומה וזיכרון, אוניברסיטת קונסטנץ | גרמנית |
| אלון קונפינו | פרופסור להיסטוריה ומדעי היהדות, מנהל המכון לחקר שואה, רצח עם וזיכרון, אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט | ישראלי |
| אמילי דישה-בקר | עיתונאי עצמאי, יוצר סרטים[2] | גרמנית |
| דוד פלדמן | פרופסור, מנהל המכון לחקר האנטישמיות, בירקבק, אוניברסיטת לונדון | בריטי |
| עמוס גולדברג | קתדרה לחקר השואה, ראש מכון המחקר ליהדות זמננו, אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית בירושלים | ישראלי |
| בריאן קלוג | עמית מחקר בכיר בפילוסופיה, סנט בנט'ס הול, אוקספורד ; הפקולטה לפילוסופיה, אוניברסיטת אוקספורד | בריטי |
| סטפני שילר-ספרינגורום | פרופסור, מנהל המרכז למחקר על אנטישמיות, Technische Universität Berlin | גרמני |
רכזי ההכרזה החלו לנסח את המסמך באופן מקוון ביוני 2020, וההכרזה פורסמה בפומבי ב-25 במרץ 2021, תשעה חודשים לאחר מכן. לאחר השלמתה, חתמו על ההצהרה כ-200 חוקרים בתחומים שונים לרבות מדעי היהדות, לימודי ישראל, לימודי המזרח התיכון, ספרות השוואתית וסוציולוגיה.
ההכרזה נקראת "הצהרת ירושלים" מכיוון שהיא נוצרה בחסות מכון ון ליר בירושלים. התכנית הייתה לנסח ולחתום על ההצהרה בירושלים, אך בשל מגפת COVID-19 תוכנית זו לא יצאה לפועל.
הנחיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמש עשרה ההנחיות של ההכרזה מחולקות לשלושה סעיפים. חלק א' עוסק בגילויים כלליים של אנטישמיות ומספק דוגמאות כמו הכחשת השואה ותאוריית הקונספירציה של רוטשילד. חלק ב' נותן דוגמאות לדיבור והתנהלות הנוגעים לישראל ולפלסטין שהם מטבעם אנטישמיים על פי המחברים. אלה כוללים, בין השאר, הטלת אחריות קולקטיבית על יהודים לפעולות ישראל ודרישה מיהודים להתנער מישראל או מהציונות. בחלק ג' ניתנות דוגמאות של דיבור והתנהגות ביחס לישראל ופלסטין שאינם בהכרח אנטישמיים - אלה כוללים תמיכה בפלסטינים, מוסר-כפול נגד ישראל ואנטי-ציונות.
ההכרזה אינה נוקטת בעמדות מפורשות בעד או נגד תנועת ה-BDS או פתרון המדינה האחת, אך קובעת ש"על-פניו - הם אינם אנטישמיות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The Jerusalem Declaration On Antisemitism". JerusalemDeclaration.org. נבדק ב-30 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Emily Dische-Becker". Palestine Cinema Days. נבדק ב-2021-07-27.