לדלג לתוכן

הצהרת באדוליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הצהרת באדוליו הייתה נאום רדיו שנשא ראש ממשלת איטליה פייטרו באדוליו בערב ה-8 בספטמבר 1943, ובו הודיע על הסכם שביתת הנשק שנעשה בין איטליה לבעלות הברית. בעקבותיו נשא גם מפקד בעלות הברית בים התיכון הגנרל אייזנהאואר נאום רדיו, שבו הודיע על שביתת הנשק.

נוסח הנאום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה האיטלקית, בהכירה בחוסר האפשרות להמשיך את המאבק בכוחות לא שוים כנגד כנגד כוח אויב עדיף, ובמטרה להימנע מאסונות נוספים וחמורים לאומה, פנתה בבקשה לשביתת נשק אל גנרל אייזנהאואר, המפקד העליון של הכוחות האנגלו-אמריקאים. הבקשה נענתה בחיוב. כתוצאה מכך, על כל מעשי האיבה נגד הכוח האנגלו-אמריקאי על ידי הכוחות האיטלקיים להיפסק בכל אתר, אך הם רשאים להגיב על התקפות אפשריות מכל מקור אחר.

בעקבות הנאום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצהרתו של באדוליו זרעה בלבול באיטליה. תרמה לכך גם העובדה שראש הממשלה באדוליו, המלך ויטוריו אמנואלה השלישי ויורש העצר אומברטו וחברי הפיקוד הצבאי העליון עזבו כולם את רומא ועשו את דרכם לדרום המדינה.

הכוחות האיטלקיים ברוב הזירות הפסיקו את פעולתם. יותר ממחצית חיילי איטליה הניחו את נשקם וחזרו לבתיהם. הפיקוד העליון הגרמני יירט תחילה את נאומו של הגנרל אייזנהאואר, ובעקבות זאת הוציאו לפועל את התוכנית להשתלטות על שטחי איטליה ופירוק חייליה מנשקם. (אנ') בין היתר הטביעו הגרמנים ב-9 בספטמבר את אוניית המערכה האיטלקית רומא, כדי למנוע ממנה להפליג למלטה כפי שנצטוותה לפי תנאי הסכם שביתת הנשק. בשבועות שלאחר ההכרזה נתפסו יותר מ-600 אלף חיילים איטלקיים על ידי הכוחות הגרמנים והושמו במעצר פנימי (internati militari italiani).

חלק מהכוחות האיטלקיים נותרו נאמנים למלך, כלומר לבאדוליו וממשלתו, וחלק מחייליהם עשה זאת באופן אישי או בהצטרפות לארגונים שונים שהביעו את נאמנותם למלך. בעקבות זאת התחולל בין היתר הטבח הגרמני בחיילי הדיוויזיה האיטלקית ה-33 באי קפלוניה. יחידות אחרות, במיוחד בצפון איטליה, החליטו להישאר נאמנות למשטר הפסישטי האיטלקי ולגרמנים.

למרות שביתת הנשק נמנעו בעלות הברית משחרור המוני של חיילים איטלקים שנפלו בשבי והיו נאמנים למלך, כדי לסכל את האפשרות שחלקם יצטרפו את הכוחות האיטלקיים הפשיסטים בצפונה של איטליה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]