לדלג לתוכן

הפרעת אישיות תלותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרעת אישיות תלותית
Dependant Personality Disorder
תחום בריאות הנפש
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D003859
סיווגים
DSM-5 301.6
ICD-10 F60.7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפרעת אישיות תלותיתאנגלית: Dependant Personality Disorder או בקיצור DPD) היא הפרעת אישיות השייכת לאשכול ג' של הפרעות האישיות. אנשים הסובלים מהפרעה זו מכפיפים את צורכיהם לאלו של אחרים, גורמים לאחרים לקחת אחריות על חלקים נרחבים מחייהם עצמם, סובלים מהיעדר ביטחון עצמי ועלולים לחוות חוסר נוחות משמעותי כאשר הם נשארים לבדם ליותר מזמן קצר. בעבר נקראה הפרעה זו הפרעת אישיות תלותית-פסיבית. ב-ICD 10 מכונה הפרעה זו בשם "הפרעת אישיות לא בשלה ותלותית" (Inadequate Dependant Personality Disorder)[1].

האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. על פי ה-DSM V (המהדורה העדכנית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת בצורך מוגזם וכוללני לטיפול על ידי אחרים, שמוביל להתנהגות כנועה ופחד מפרידה ונטישה המתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים במגוון הקשרים כפי שמתאפיין בחמישה או יותר מהבאים[2]:

  1. מתקשים לקבל החלטות יומיומיות ללא מספר מוגזם של עצות ואישורים של אחרים.
  2. זקוקים לזה שאחרים ייקחו אחריות על רוב התחומים המרכזיים של חייהם.
  3. מתקשים להביע חוסר הסכמה עם אחרים בשל פחד מאובדן תמיכה או אישור, לא כולל פחד מציאותי מנקמה.
  4. מתקשים ליזום מיזמים או לעשות דברים בעצמם (בשל חוסר ביטחון עצמי בשיפוטם או ביכולותיהם, ולא בשל היעדר הנעה או אנרגיה).
  5. יעשו מאמצים מוגזמים כדי להשיג תמיכה מאחרים, עד לדרגה בה יתנדבו לעשות משימות בלתי נעימות לצורך כך.
  6. מרגישים חוסר נוחות או חוסר אונים כאשר הם לבדם בשל פחדים מוגזמים שלא יהיו מסוגלים לטפל בעצמם.
  7. מחפשים בדחיפות מערכת יחסים קרובה חלופית כאשר הקודמת נגמרת, כמקור לדאגה ותמיכה.
  8. עסוקים יתר על המידה בצורה לא מציאותית בפחדים שיוותרו לבדם לטפל בעצמם.

שכיחות ואפידמיולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכיחות עומדת על כ-2.5% מהאוכלוסייה[1]. נתון אחר מארצות הברית מצביע על שכיחות הנעה בין 0.49% ל-0.6%[2]. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שיותר נשים מאובחנות עם הפרעה זו. מחקרים אחרים מצביעים על שוויון בין גברים ונשים[2].

מאפיינים קליניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעת אישיות תלותית מתאפיינת בדפוס חוזר של התנהגות תלותית וכנועה. אנשים הסובלים מההפרעה אינם מסוגלים לקבל החלטות בעצמם, ללא כמות מוגזמת של עצות ואישורים מאחרים. הם נמנעים מעמדות אחריות, ויגיבו בחרדה על בקשה להיות בעמדת מנהיגות. כאשר הם לבדם הם מתקשים להתמיד במשימות שהם עשויים לבצע בקלות עבור אדם אחר. מאחר שאנשים החיים עם ההפרעה אינם אוהבים להיות לבדם, הם מחפשים אחרים בהם יוכלו להיתלות. כך, מערכות היחסים שהם יוצרים מעוותות בשל הצורך שלהם להיות צמודים לאדם אחר. האדם החי עם הפרעה זו עשוי לפתח מגוון סוגים של יחסי תלות. בחלק מהמקרים התלות עם אדם אחר היא הדדית.

סוג מיוחד של תלות מתקיים בהפרעה הנקראת פולי א-דו Folie à-deux – הפרעה פסיכוטית המשותפת לשניים, אחד מבני הזוג סובל לרוב מהפרעת אישיות תלותית. בן הזוג הכנוע לוקח על עצמו את המערכת הדלוזיונלית של בן הזוג השני, האגרסיבי והאסרטיבי יותר בו הוא ניתלה. מאפיינים את התנהגותם פסימיות, ספק עצמי, פסיביות ופחדים מהבעת רגשות מיניים ואגרסיביים[3][4].

מהלך ההפרעה ופרוגנוזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפרעה גורמת לפגיעה קשה בתפקוד. לאנשים החיים עם הפרעה זו יש קשרים חזקים במיוחד עם מספר קטן של אנשים, שהתלות בהם נחווית כגדולה מאוד. אם אחת הדמויות האלו הולכת לעולמה עלול האדם החי עם הפרעת אישיות תלותית לפתח דיכאון תגובתי קשה[1]. לא מקובל לתת אבחנה זו טרם בגרות שכן תלות של ילד בהוריו היא דבר טבעי לפחות עד גיל מסוים[2]. אנשים החיים עם הפרעה זו מדווחים על חוסר הנאה במרבית תחומי החיים, חוויית כישלון, תבוסה וחוסר אונים. אצל חלק מהמאובחנים עם הפרעת אישיות זו יש נטייה לנסות טיפול תרופתי עצמי (Self Medication) באמצעות סמים ואלכוהול.

תחלואה נלווית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיתכן תחלואה נלווית בדיכאון (בעיקר אם דמות התומכת הלכה לעולמה או עזבה את עולמו של האדם החי עם הפרעת אישיות תלותית)[1].

כאמור לעיל גם שימוש בסמים שונים ואלכוהול יכולים להופיע כתחלואה נלווית[5].

אבחנה מבדלת[2]

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות נפשיות אחרות ומצבים רפואיים: ההבדלה בין הפרעת אישיות תלותית לבין הפרעות נפשיות אחרות (דיכאון, אגוראפוביה, הפרעת פאניקה) חשובה ביותר. כפי שצוין לעיל הדיכאון במקרה של הפרעת אישיות תלותית הוא דיכאון תגובתי ותכופות הוא תוצאה של אובדן קשר עם אדם שהתקיימה תלות עמו. הפרעות החרדה במקרה של הפרעת אישיות תלותית קשורות גם הן ישירות לתלות באדם אחר.

תכונות אישיות והפרעות אישיות אחרות: כמו בהפרעות אישיות אחרות, אדם המאובחן עם הפרעת אישיות תלותית עשוי להימצא מתאים לחלק מהתסמינים המאפיינים הפרעות אישיות אחרות, בעיקר כאלה מקבוצה C אך לא רק.

שימוש בסמים: יש להבחין בין תסמיני ההפרעה עצמה לבין תסמינים של התמכרות לסמים שונים.

פסיכותרפיה – טיפול מכוון לתובנה מאפשר למטופלים להבין את הבסיס להתנהגותם, ולכך ניתן להוסיף טיפול התנהגותי, אימון באסרטיביות, טיפול משפחתי וקבוצתי. קיימת אפשרות של פיתוח תלות רבה במטפל וחרדה ממה שעתיד לקרות בסיום הטיפול[1]. ישנו ניסיון גם בטיפול קוגניטיבי התנהגותי המשולב בטיפול סכמה עם אנשים החיים עם הפרעת אישיות זו[6].
טיפול תרופתי – טיפול תרופתי יכוון לשליטה בתסמיני חרדה ודיכאון[1].

ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום[7].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Anderson, J., Snider, S., Sellbom, M., Krueger, R., & Hopwood, C. (2014). A comparison of the DSM-5 Section II and Section III personality disorder structures. Psychiatry Research, 216(3), 363-372.

Beck, A. T., Freeman, A., & Davis, D. D. (Eds.). (2015). Cognitive therapy of personality disorders. Guilford Publications.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 חנן מוניץ (עורך), 20 הפרעות אישיות, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, מהדורה שישית, דיונון, 2016, עמ' 492-493
  2. ^ 1 2 3 4 5 American Psychiatric Association, Personality Disorders, Diagnostic and Statistical Manual Of Mental DisordersDSM, 5th, WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 675-678
  3. ^ Tahir Rahman, Karrisa A. Grellner, Bruce Harry, Niels Beck, Infanticide in a Case of Folie à Deux, American Journal of Psychiatry 170, 2013-10-01, עמ' 1110–1112 doi: 10.1176/appi.ajp.2013.13010027
  4. ^ Nikita Dhaka, RK Solanki, GD Koolwal, Sanjay Gehlot, Surender Kumar, A case report of folie a deux: Mother and daughter, CASE REPORT 2016, 21 (1), עמ' 66-68
  5. ^ Glen P. Davis, Michael T. Compton, Shuai Wang, Frances R. Levin, Association between cannabis use, psychosis, and schizotypal personality disorder: Findings from the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions, Schizophrenia Research 151, 2013-12-01, עמ' 197–202 doi: 10.1016/j.schres.2013.10.018
  6. ^ Fritz Renner, Michiel van Goor, Marcus Huibers, Arnoud Arntz, Short-term group schema cognitive-behavioral therapy for young adults with personality disorders and personality disorder features: Associations with changes in symptomatic distress, schemas, schema modes and coping styles, Behaviour Research and Therapy 51, 2013-08-01, עמ' 487–492 doi: 10.1016/j.brat.2013.05.011
  7. ^ סל שיקום למתמודדי נפש, באתר כל זכות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.