הפרדוקס של ג'בונס
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/1f/ElasticDemand.svg/220px-ElasticDemand.svg.png)
בכלכלה, הפרדוקס של ג'בונס, או אפקט ג'בונס (באנגלית: Jevons paradox או Jevons effect), הוא תופעה לפיה כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה מהר יותר מקצב ההתייעלות.[1] הפרדוקס הוא מקרה פרטי של ביקוש מושרה.
הפרדוקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]![Engraving of William Stanley Jevons](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/23/PSM_V11_D660_William_Stanley_Jevons.jpg/220px-PSM_V11_D660_William_Stanley_Jevons.jpg)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e1/Cottonopolis1.jpg/220px-Cottonopolis1.jpg)
הפרדוקס קרוי על שמו של הכלכלן האנגלי ויליאם סטנלי ג'בונס שהבחין בשנת 1865 כי שיפורים טכנולוגיים שהגדילו את יעילות השימוש בפחם בבריטניה - הובילו לצריכה מוגברת של פחם במגוון רחב של תעשיות. הוא טען שבניגוד לאינטואיציה הרווחת, לא ניתן לסמוך על הקידמה הטכנולוגית שתפחית את צריכת האנרגיה.[2]
לפי כלכלנים מודרניים קיימת תופעה של אפקט ריבאונד (התאוששות) בצריכה כתוצאה משיפורים ביעילות אנרגטית. מלבד הפחתת כמות המשאבים הנדרשת לשימוש נתון, שיפור היעילות גם מוריד את עלות השימוש במשאב, מגדיל את ההכנסה הריאלית ומאיץ את הצמיחה הכלכלית. כל אלו תורמים באופן עקיף גם להגדלת הביקוש. פרדוקס ג'בונס מתרחש כאשר הביקוש גדל מהר יותר מההיצע.
הנחת חזום-ברוקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-80 הכלכלנים דניאל חזום ולאונרד ברוקס טענו כי "שיפורים ביעילות אנרגטית שמוצדקים כלכלית ברמת המיקרו, בראייה רחבה, מובילים לרמות גבוהות יותר של צריכת אנרגיה ברמת המקרו."
לפי הנחת חזום-ברוקס, "האפקט של מחירי אנרגיה גבוהים יותר, בין אם באמצעות מיסים או מחסור שנוצר על ידי היצרנים, מפחית בהתחלה את הביקוש אך בטווח הארוך יותר מעודד יעילות אנרגטית גבוהה יותר. תגובת ההתייעלות הזו מהווה הסתגלות חלקית לעליית המחירים וכך ההפחתה בביקוש מתמתנת. התוצאה הסופית היא איזון חדש בין היצע לביקוש ברמה גבוהה יותר של היצע וצריכה מאשר אם לא הייתה תגובת התייעלות."
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדלת תנובה של יבול, לדוגמה חיטה, עבור שטח נתון - תקטין את השטח הנדרש לגידול כמות זהה. עם זאת, הגברת היעילות עשויה להפוך את גידול החיטה לרווחי יותר, ובכך להוביל חקלאים להסב שטחים למטרה זו, מה שיגדיל את כמות הקרקעות המיועדות לגידול חיטה.[3]
אנרגיה וקיימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימת מחלוקת לגבי היקף אפקט ה"ריבאונד" ביעילות אנרגטית והרלוונטיות של פרדוקס ג'בונס לשימור אנרגיה. יש הדוחים את האפקט, בעוד אחרים חוששים שהניסיון להשיג קיימות באמצעות הגברת היעילות האנרגטית עלול להיות חסר תועלת. חלק מהכלכלנים הסביבתיים הציעו לשלב את ההתייעלות עם מדיניות שתשמור על עלות השימוש זהה (או גבוהה יותר) כדי למנוע את פרדוקס ג'בונס. מדיניות המעלה את עלות השימוש (כגון מיסוי ירוק) יכולה לשמש לשליטה באפקט ה"ריבאונד".[4]
התחזית השגויה של תומאס ווטסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי תחזית המיוחסת למנכ"ל ומייסד IBM תומאס ווטסון משנות ה-50, הוא טען שבכל העולם לא יהיה צורך ביותר מחמישה מחשבים. קיימת מחלוקת אם אכן ווטסון אמר את הדברים המיוחסים לו, אך גם אם מדובר במיתוס הוא מדגים את התממשותו של פרדוקס ג'בונס. מאז שנות החמישים, הביקוש למחשבים אישיים הלך וגבר למרות שההיצע גדל והיעילות השתפרה, בהתאם לחוק מור.
טלפונים סלולריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנות התשעים הטלפונים הסלולריים מיוצרים עם מעבדים וסוללות יעילים יותר ויותר. יחד עם זאת השימוש בהם הולך וגובר, וכך זמן השימוש בין טעינות רק התקצר. זאת בעקבות המעבר מטלפון סלולרי טיפש שהסוללה בו מספיקה למספר ימים, לטלפון חכם שהגדיל את מנעד השימושים אך לרוב דורש הטענה יומית.
בדומה, השימוש בצילום דיגיטלי עלה ככל שהמצלמות התייעלו, וקיימת עליה עולמית במספר התמונות והסרטונים הנוצרים בכל שנה.
בינה מלאכותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימת טענה שפיתוח של בינה מלאכותית כללית עתיד ליצור אבטלה טכנולוגית בשל ההיצע הקיצוני הצפוי של יכולות וכישורים אנושיים שיוחלפו בידיה. מנגד עלתה טענה שאין חשש כזה, והביקושים ליכולות אנושיות יעלו במקביל בהתאם לפרדוקס ג'בונס.[5]
בינואר 2025, דיווחים על התייעלות משמעותית של מודולים של בינה מלאכותית בידי חברת DeepSeek הסינית, גרמו לירידה בשווי חברות טכנולוגיה ובראשן Nvidia. מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה טען שלפי פרדוקס ג'בונס ההתייעלות לא צפויה להוריד את הביקושים אלא להפך.[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרדוקס ג'בונס באתר אקו-ויקי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Richard York, Julius Alexander McGee, Understanding the Jevons paradox, Environmental Sociology 2, 2016-01-02, עמ' 77–87 doi: 10.1080/23251042.2015.1106060
- ^ ויליאם ג'בונס, The Coal Question, 1866
- ^ Drones, crops and Jevons' Paradox | Centre for Society, Technology and Values | University of Waterloo, uwaterloo.ca (באנגלית)
- ^ Jaume Freire-Gonz Lez, Ignasi Puig-Ventosa, Energy Efficiency Policies and the Jevons Paradox, International Journal of Energy Economics and Policy 5, 2015, עמ' 69–79
- ^ אולג ברודט, האם בינה מלאכותית "תהרוג" משרות סייבר?, באתר אנשים ומחשבים, 07.12.2023
- ^
ציוץ של סאטיה נאדלה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)