הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן
 | |
| תלמידים | |
|---|---|
4,000  | |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°06′27″N 34°48′04″E / 32.107423223972°N 34.801222244427°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן | |
  | |
הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן היא פקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. פרופ' יובל נאמן כנשיא האוניברסיטה היה בין יוזמי פתיחת הפקולטה (1971) ונחשב למתווה דרכה בראשית קיומה. בין מקימי הפקולטה נמנים פרופ' צבי חשין, חתן פרס ישראל לשנת 2007, פרופ' עמנואל מרום[1], מהאבות המייסדים של תחום האלקטרואופטיקה בישראל ופרופ' זִיפֶּר, מחלוצי תחום הנדסת תעשייה בישראל. בפקולטה לומדים כיום מעל ל-4,000 סטודנטים לתארים ראשון, שני ושלישי בשישה תחומים עיקריים: הנדסת חשמל, הנדסת מחשבים, הנדסת מכונות, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסה ביו-רפואית והנדסת חומרים. מאז הקמתה לפקולטה להנדסה מעל 20,000 בוגרים. אוניברסיטת תל אביב מובילה בעיקביות מבין האוניברסיטאות מחוץ לארצות הברית בדירוג האוניברסיטאות מאחורי מייסדי חברות חד-קרן בארצות הברית[2]. רבים מהמייסדים הם בוגרי הפקולטה. דקאן הפקולטה הוא פרופ' נעם אליעז.
בתי ספר ומחלקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר להנדסת חשמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לימודי הנדסת החשמל החלו בתחילת שנות ה-70. בבית הספר פועלים כ-50 אנשי סגל וכ-1,200 סטודנטים לתואר ראשון ו-600 סטודנטים לתארים מתקדמים[3]. ראש בית הספר הוא פרופ' ערן סוחר[4]. הקתדרות הכפופות לבית הספר[5]:
- הקתדרה לננו פוטוניקה ע"ש מרקו ולואיז בראשות פרופ' עדי אריה
- הקתדרה לתורת הקידוד בתקשורת בראשות פרופ' סמיון ליצין
- הקתדרה להנדסת מחשבים ע"ש האחים לזרוס בראשות פרופ' דנה רון-גולדרייך
- הקתדרה לתורת האינפורמציה בראשות פרופ' מאיר פדר
- הקתדרה לננוטכנולוגיות מידע ע"ש ברנרד שוורץ בראשות פרופ' יוסף [יוסי] שחם
- הקתדרה להתקנים אלקטרואופטיים ע"ש חנה והיינריך מנדרמן בראשות פרופ' אמליה פרידמן
- הקתדרה לאלקטרוניקה ע"ש יוקל בראשות פרופ' אהוד הימן
- הקתדרה לעיבוד תמונה ע"ש רחל ומנואל קלצ'קי בראשות פרופ' נחום קריתי
- קתדרת קרנצברג לעיבוד אותות בראשות פרופ' חגית מסר-ירון
- הקתדרה לעיבוד ספרתי של אותות ע"ש סליה ומרקוס מאוס בראשות פרופ' אנטוני וייס
- הקתדרה לסוליטונים אופטיים בראשות פרופ' בוריס מלמד
בית הספר להנדסה מכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית בית הספר בשנת 1973 עם הקמת המחלקה למכניקה, חומרים ומבנים בהובלת פרופ' צבי חשין, חתן פרס ישראל לשנת 2007. חשין עמד בראש המחלקה בשנים 1973–1977, ובשנית בין 1979–1981. ראש בית הספר הנוכחי הוא פרופ' אלכס ליברזון[6].
הקתדרות הכפופות למחלקה:
- הקתדרה למכניקה וביומכניקה ע"ש דיאנה וארתור בלפר בראשות פרופ' יצחק הררי
- הקתדרה במיקרואלקטרוניקה ע"ש הנרי ודינה קרונגולד בראשות פרופ' ויאצסלב [סלבה] קרילוב
- הקתדרה למכניקה של מוצקים ע"ש נתן קמינגס בראשות פרופ' ראמי חג'-עלי
המחלקה להנדסה ביו רפואית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש בית הספר הוא פרופ' נתנאל (נתי) שקד. במסגרת בית הספר פועלת הקתדרה להנדסת כלי דם ע"ש הרברט ג'יי ברמן בראשות פרופ' עמית גפן[7].
המחלקה הנדסת תעשייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1971 הוקמה תחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב המחלקה להנדסת תעשייה והחלה את פעילותה תוכנית ללימודים בתחום. תחת ניצוחו של פרופ' דני זיפר, ראש המחלקה הראשון, חוללה המחלקה מהפכה בתחום לימודי התעשייה בישראל. פרופ' זִיפֶּר עמד בראש המחלקה שנים רבות וקיבל מעמד של פרופסור בשנת 1977. ראש המחלקה הנוכחי הוא פרופ' ערן טוך. הלימודים בתואר הראשון מאפשרים שלוש התמחויות: תפעול מערכות, ניהול ומערכות מידע[8].
המחלקה למדע והנדסה של חומרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז וולפסון לחקר חומרים הוקם באוניברסיטה בשנת 1994. בשנת 2002 החל לפעול מסלול לתארים מתקדמים בשיתוף פעולה בין הפקולטה למחלקות לכימיה ופיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים. המחלקה עצמה הוקמה בשנת 2013[9]. ראש המחלקה הוא פרופ' עמית כהן.
תוכניות מיוחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק - תוכנית לימודים דו-חוגית, המשלבת לימודי תוכנה ודאטה תוך שימת דגש על תשתית מתמטית ועל חשיבה רב-תחומית. ראש התכנית הוא פרופ' רן בכרך גלעד[10].
- התוכנית הרב תחומית להנדסה ורוח ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל - תוכנית המשלבת לימודי רוח בלימודי הנדסה[11].
- מאסטר-טראק - תוכנית המיועדת לבעלי תואר ראשון.
- תוכנית הנדסת סביבה - תוכנית לתארים מתקדמים ובראשה עומדת פרופ' הדס ממן[12].
- תוכנית "מיקרו-תואר" - תוכנית מקוצרת שהושקה בשנת 2021 לבוגרי תואר ראשון[13][14].
אנשי סגל בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסגל הפקולטה נמנים חוקרים ויזמים מובילים, אשר תרומתם לפיתוח שיטות חדשניות ופרויקטים בעלי השפעה גלובלית היא משמעותית, כולל חברות שהגיעו להכרה עולמית[2].
- פרופ' עירד בן גל - מומחה מוביל בתחום הבינה המלאכותית וניתוח נתונים, עם תרומה משמעותית לפיתוח פתרונות AI מתקדמים לתעשייה. הוא שותף להקמת CB4, שפיתחה פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לשיפור ביצועים בחנויות. החברה נרכשה על ידי GAP בכ 150 מיליון דולר[15].
- פרופ' אברהם גובר
- פרופ' גדעון דגן - פרופסור אמריטוס בבית הספר להנדסה מכנית, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד (2006) וחתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי כדור הארץ וחקר האטמוספירה לשנת תשע"ג.
- פרופ' אהוד היימן – חוקר מוביל בתחום האלקטרומגנטיות ותורת הגלים, עם תרומות משמעותיות להתפשטות גלים ופיזורם.
- פרופ' אודי ווינשטיין - חוקר ויזם מוביל בתחומי עיבוד אותות ומערכות תקשורת. תרומותיו כוללות פיתוח אלגוריתמים מתקדמים לתקשורת אלחוטית, עיבוד אותות אדפטיבי ודחיסת נתונים, והשפעתו ניכרת הן באקדמיה והן בתעשיית הטלקומוניקציה.
- פרופ' תמיר טולר - טולר עוסק במחקר בין-תחומי בנושא ביטוי גנים על בסיס כלים שונים מדיסציפלינות כמו מדעי המחשב, הנדסה, אבולוציה מולקולרית, ביופיזיקה וסטטיסטיקה.
- פרופ' דוד מנדלוביץ' - חוקר ויזם מוביל בתחום הפוטוניקה והתקנים אופטיים. מחקריו מתמקדים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לתקשורת אופטית ורכיבים ננו-פוטוניים, והשפעתו ניכרת בתעשיית התקשורת והדימות.
- פרופ' חגית מסר-ירון - חוקרת בולטת בתחומי עיבוד אותות ותקשורת, עם תרומה משמעותית לפיתוחים טכנולוגיים המשמשים בתחומים מגוונים, כולל תקשורת אלחוטית ויישומים סביבתיים. היא הייתה הנשיאה של האוניברסיטה הפתוחה ועוסקת בקידום שילוב מדע וטכנולוגיה בחינוך ובתעשייה.
- פרופ' נדב לבנון - נדב לבנון נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתאוריית מכ"ם ויישומיה, עם מחקר מרכזי בתחום עיצוב וניתוח גלים. הוא תרם רבות לפיתוח טכניקות שהפכו לשיטות יסוד בעיבוד אותות מכ"ם.
- פרופ' סמיון ליצין - תרם תרומה מרכזית לפיתוח טכנולוגית כונן ה-USB (DiskOnKey) בעת עבודתו כ-CTO בחברת M-Systems. הוא יישם טכניקות עיבוד אותות שאיפשרו הגדלת צפיפות הזיכרון, מה שהפחית משמעותית את עלות התקני הזיכרון הניידים. כונן ה-USB הפך במהירות לתקן אחסון מרכזי והחליף את הדיסקט.
- פרופ' אמיר נתן - מומחה לכימיה חישובית וננוטכנולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, תרם לפיתוח האלגוריתמים והפלטפורמות החישוביות ששימשו את חברת קומפיוג'ן בתחילת דרכה, ושיפרו את יכולותיה בתחום גילוי התרופות.
- פרופ' מאיר פדר - חוקר ויזם מוביל בתחום התקשורת והבינה המלאכותית, שהוביל תרומות משמעותיות למספר חברות טכנולוגיה פורצות דרך. הוא היה שותף להקמת Peach Networks, שנרכשה על ידי מיקרוסופט. כמו כן, הוא היה מעורב בפיתוחים ב-Bandwiz וב-Amimon. היה שותף ב-Run:ai, שנרכשה לאחרונה על ידי Nvidia[16].
- פרופ' אמליה פרידמן (אנ') - מומחית בעלת שם עולמי בתחום הבקרה בבית הספר להנדסה חשמל באוניברסיטת תל אביב.
- פרופ' יורם רייך
- פרופ' דנה רון - פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. רון היא אחת המייסדות של תחום בדיקת תכונות מדגמית ונמנית עם החוקרים המובילים בתחום.
- פרופ' אורי שקד - פרופסור אמריטוס להנדסת חשמל, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב בין השנים 1993 ל-1998 וחתן פרס ישראל לחקר ההנדסה לשנת 2017.
בוגרים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבין בוגרי הפקולטה ישנם חוקרים מובילים ויזמים רבים בתחום הטכנולוגיה, התקשורת, הביטחון והתחבורה. הם תרמו רבות לפיתוח שיטות חדשניות ופרויקטים בעלי השפעה גלובלית, בהם חברות שזכו להכרה עולמית והגיעו לשווי של מיליארדי דולרים. בין ההישגים הבולטים ניתן למצוא פיתוחים בתחום התשלומים המקוונים, הנדסה חשמלית, תחבורה שיתופית, וכן חידושים בתחום הביטחון והחלל.
- פרופ' יונינה אלדר - חוקרת מובילה בתחום עיבוד אותות ודגימה דחוסה, עם תרומה משמעותית לפיתוח שיטות חדשניות בתחום התקשורת.
- דר' רפי גדרון - רפי גדרון הוא יזם סדרתי ומשקיע אנג'ל, מייסד כרומטיס – החד קרן הישראלי הראשון, שנמכר ללוסנט תמורת 4.75 מיליארד דולר.
- דר' דני גולד - מומחה בטכנולוגיות מתקדמות, ידוע במיוחד בזכות תרומתו לפיתוחים בתחום הביטחון והטכנולוגיה, כולל פרויקטים חדשניים עם השפעה גלובלית.
- דר' תמרה בקשט - תואר דוקטור בהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב. מנכ"לית חברת הסטארט-אפ הישראלית VisIC Technologies המפתחת רכיבים חדשניים לרכבים חשמליים המשפרים את טווח הנסיעה ומקטינים את גודל הסוללה הנדרשת[17].
- יונתן וינטראוב - ממייסדי SpaceIL, ארגון ללא מטרות רווח ישראלי שבנה את החללית בראשית, הנחתת הפרטית הראשונה שניסתה לנחות על הירח. SpaceIL זכתה לתשומת לב בינלאומית כאשר בראשית הגיעה למסלול סביב הירח בשנת 2019, למרות שהנחיתה עצמה נכשלה. ההישג נחשב פריצת דרך עבור ישראל, שהפכה למדינה השביעית שהגיעה למסלול ירחי[18].
- ערן זינמן - מייסד שותף וה-CTO של Monday.com, מערכת ניהול עבודה שמסייעת לצוותים לנהל פרויקטים ותהליכי עבודה בצורה יעילה. החברה הונפקה בשנת 2021 והגיעה לשווי של מעל 6 מיליארד דולר, מה שהפך אותה לאחד החד-קרנים המובילים בישראל[19].
- פרופ' זאב זלבסקי - פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן.
- תת-אלוף עומר טישלר - ראש מטה חיל האוויר הישראלי.
- יובל טל - מייסד Payoneer, חברה גלובלית המספקת פתרונות תשלומים מקוונים ושירותים פיננסיים לעסקים ברחבי העולם. פאיוניר, שהונפקה בנאסד"ק, הגיעה לשווי של מעל 3.3 מיליארד דולר, והפכה לאחת החברות המובילות בתחום התשלומים הבינלאומיים.
- רפי מאור - מהנדס ומנהל ישראלי, כיהן כיו"ר התעשייה האווירית לישראל עד ספטמבר 2016. קודם לכן כיהן כיו"ר, נשיא ומנכ"ל חברת ECI Telecom, כנשיא ומנכ"ל חברת אינדיגו, וסגן נשיא בכיר ב-HP.
- מריוס נכט - יזם סדרתי, משקיע, איש עסקים, ומיליארדר ישראלי, ממייסדי חברת צ'ק פוינט ויו"ר החברה לשעבר.
- ברק עילם - מנכ"ל NICE מאז 2014, הפך את החברה למובילה עולמית בתחומי הענן, האנליטיקה, הדיגיטל והבינה המלאכותית
- פרופ' משה קם - נשיא ומנכ"ל ה-49 של ה-IEEE. פרופסור ודקאן המכללה להנדסה בניוארק במכון הטכנולוגי של ניו ג'רזי (NJIT). עד אוגוסט 2014 שימש כראש המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת דרקסל.
- אורן שובל - מייסד שותף של Via, חברת טכנולוגיה גלובלית לתחבורה המתמחה בנסיעות שיתופיות לפי דרישה. החברה, שהפכה לחד-קרן (unicorn), מפתחת תוכנות מתקדמות לניהול מערכות תחבורה ציבורית ונסיעות שיתופיות בערים ברחבי העולם[20].
פרויקטים מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]TAU-SAT
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפקולטה פועל מרכז ננו לוויינים[21]. מתפקידי המרכז בנייה ושיגור צי לוויינים תוך הנגשת תחום החלל לתלמידי הפקולטה, ובתי ספר בישראל. הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב היא כיום המובילה בישראל בתחום ומהווה מוקד לסטודנטים, תלמידים, מרכזי מחקר ותעשייה בתחום זה. בפברואר 2021 שוגר לחלל ננו-לוויין ראשון של הפקולטה על מנת למדוד קרינה קוסמית מסביב לכדור הארץ[22]. הלווין נע במסלול כדור הארץ והיה הלווין הישראלי הראשון ששינה את צורתו במהלך הטיסה[23]. בנוסף על כך, זהו הלוויין הראשון שתוכנן, פותח הורכב ונבדק כולו בתוך האקדמיה הישראלית[24]. את המרכז מובילים פרופ' עפר עמרני ופרופ' מאיר אריאל.
Sail IL
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרויקט SAIL-IL הוא יוזמה של סטודנטים מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, שמטרתה לתכנן ולבנות סירות אוטונומיות מתקדמות. הצוות, המורכב מסטודנטיות וסטודנטים מבתי הספר להנדסת חשמל והנדסה מכנית, מתחרה בתחרויות בינלאומיות בתחום הסירות האוטונומיות, כמו תחרות RoboBoat היוקרתית. הפרויקט זכה להישגים משמעותיים, כולל זכייה במקום השלישי בתחרות העולמית שהתקיימה בסרסוטה, פלורידה. הצוות פיתח סירה אוטונומית המסוגלת לנווט באופן עצמאי תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של עיבוד אותות, ראייה ממוחשבת, וחיישנים מתקדמים. הפרויקט מדגיש את השילוב בין הנדסה חדשנית, עבודת צוות ופתרון בעיות מורכבות, ומציב את אוניברסיטת תל אביב בחזית הפיתוחים בתחום התחבורה האוטונומית הימית[25].
מעבדת הרחפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפקולטה פועלת מעבדת רחפנים המתמקדת בפיתוח רחפנים בעלי יכולות אוטונומיות בתחומים שמשלבים בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת, רובוטיקה ובקרה[26].
פרס המים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2000 משתתפת ישראל בתחרות פרס המים הבינלאומית. תחרות פרס המים של סטוקהולם לנוער בישראל נוסדה על מנת לעורר מודעות לבעיית שימור מקורות המים בקרב הנוער הישראלי, ולעודד אותו לעסוק בכתיבה מדעית בנושא זה. כחלק מהתחרות כותבים בני הנוער עבודות מחקר בתחום מציאת פתרון למשבר המים, בכל ההיבטים – המדעי, החברתי, ההיסטורי והאמנותי. התחרות מתקיימת בחסות הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב ובתמיכת קרן רחל ומנואל קלצ'קי וג'ואיש נשיונל פאנד JNF ארצות הברית. פרופ' גדעון דגן, חתן פרס המים של סטוקהולם לשנת 1998 וחתן פרס ישראל הוא המנהל האקדמי של הפעילות בישראל[27].
דקאני הפקולטה לדורותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | |
|---|---|---|
| 1 | מוריס ברול | 1971–1977 |
| 2 | ישראל ויגנסקי | 1977–1980 |
| 3 | עמנואל מרום | 1980–1983 |
| 4 | עדי זיידמן | 1983–1988 |
| 5 | יעקב עבודי | 1988–1993 |
| 6 | אורי שקד | 1993–1998 |
| 7 | גדעון לנגהולץ | 1998–2002 |
| 8 | טוביה מילוא | 2002–2006 |
| 9 | אהוד הימן | 2006–2014 |
| 10 | יוסי רוזנוקס | 2014–2022 |
| 11 | נעם אליעז | 2022–מכהן |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן
הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://ee.tau.ac.il/marom80
- ^ 1 2
קורין דגני, אוניברסיטת תל אביב במקום השני בעולם במספר היוניקורנים שייסדו בוגריה, באתר TheMarker, 16 באוגוסט 2023
- ^ אודות בית הספר להנדסת חשמל, באתר engineering.tau.ac.il
- ^ דבר ראש בית ספר, באתר engineering.tau.ac.il
- ^ קתדרות, באתר engineering.tau.ac.il
- ^ סגל אקדמי - בית הספר להנדסה מכנית, באתר engineering.tau.ac.il
- ^ אודות המחלקה
- ^ תכנית התואר הראשון תשפ"א בהנדסת תעשייה וניהול, באתר engineering.tau.ac.il
- ^ אודות המחלקה למדע והנדסה של חומרים, באתר engineering.tau.ac.il
- ^ דבר ראש התוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק, באתר engineering.tau.ac.il
- ^ התוכנית הרב תחומית להנדסה ורוח, באתר engineering.tau.ac.il
- ^ למה ללמוד הנדסת סביבה?, באתר engineering.tau.ac.il
- ^ מהפכת לימודי ה"מיקרו-מאסטר" יוצאת לדרך, באתר www.tau.ac.il
- ^ ליאור דטל, מהפכה באקדמיה: אוניברסיטת תל אביב והטכניון יפתחו לימודי מיקרו תואר בימים הקרובים, באתר TheMarker, 1 במרץ 2021
- ^ מאיר אורבך, הסטארט-אפ הישראלי CB4 נמכר ל-GAP בכ-150 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 5 באוקטובר 2021
- ^ אנבידיה הודיעה כי תרכוש את הסטארט-אפ הישראלי Run:ai
- ^ דניאל דותן, טכנולוגיה חדשנית לשיפור יעילות הרכב החשמלי, באתר TheMarker, 1 בפברואר 2022
- ^ החללית בראשית: חללית ישראלית לירח
- ^ monday.com soars on raised 2024 outlook
- ^ Israeli co Via raises $110m at $3.5b valuation
- ^ אוניברסיטת תל אביב שיגרה לווין במטרה לבצע ניסוי בהצפנה קוונטית מבוססת לווין
- ^ ננו-לוויין של אונ' ת"א, שימדוד קרינה קוסמית, ישוגר במוצ"ש לחלל, באתר ynet, 19 בפברואר 2021
- ^ "חומר חכם" שינה צורה בננו-לוויין ישראלי בחלל, באתר ynet, 6 במאי 2021
- ^ אוניברסיטת תל אביב תשגר ננו-לוויין ראשון לתחנת החלל הבינלאומית, באתר סוכנות החלל הישראלית
- ^ הסירה האוטונומית הישראלית שוברת שיאים עולמיים
- ^ רחפנים אוטונומיים מנווטים במסדרונות הפקולטה להנדסה
- ^ תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער בישראל
