הפצצת תל אביב במלחמת העולם השנייה
 | |
| סוג |
הפצצה  |
|---|---|
| מקום |
פלשתינה (א"י) |
| תאריך |
9 בספטמבר 1940 |
| אבדות |
137 |
  | |
.jpg)
הפצצת תל אביב במלחמת העולם היו שתי תקיפות שבוצעו על ידי חילות האוויר של מדינות הציר כנגד תל אביב ב-9 בספטמבר 1940 וב-12 ביוני 1941, כחלק ממלחמת העולם השנייה.
ההפצה של חיל האוויר האיטלקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]איטליה הפשיסטית, שהתייצבה לצידה של גרמניה הנאצית, והכריזה ביוני 1940 מלחמה על בריטניה, תקפה מן האוויר את תל אביב, כחלק ממלחמתה בבריטים, שהיו בעלי מנדט על ארץ ישראל. המתקפה התרחשה בשעה 16:12 אחר הצהריים על ידי מפציצים של חיל האוויר המלכותי האיטלקי מסוג סבויה מרקטי SM.79 שהשתייכו לטייסת 205 של כנף הפצצה 41, ששכנה באיים הדודקאנסיים. היו אלה אותם מפציצים שנשלחו לארבע הפצצות על העיר חיפה באותה השנה, שגם בהן נהרגו עשרות אנשים[1]. את ההפצצה יזם מושל רודוס דה ווקי[2].
הפצצות פגעו ברחובות רבים ברחבי העיר וגרמו למעלה ממאה הרוגים. קיימות גרסאות שונות בדבר מספר ההרוגים המדויק. המספרים המוזכרים הם 107, 117, 127, 130, 132 עד 137 הרוגים, בהם 7 ערבים מכפר סומייל ואוסטרלי אחד. כמו כן היו 239[3] פצועים והרס רב. הגרמנים והאיטלקים נמנעו מליטול אחריות להפצצה.
לשם שיקום נזקי ההפצצה הוקמו ועדה עירונית וקרן מגבית למען הנפגעים, ונעשה שימוש בכספי פיצויים שהגיעו מהממשל הבריטי. רוב קורבנות ההפצצה בתל אביב נטמנו בקבר אחים בבית הקברות נחלת יצחק[4].
התפשטות הידיעה ותגובת העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]"חיל התעופה האיטלקי הרעיש קשות את נמל יפו. הנמל וכן המחסנים הותקפו קשה ופרצו דליקות עזות".
בהודעה הרשמית של מפקדת הצבא הבריטי נאמר כי:
"מטוסים איטלקיים התקיפו אתמול אחר הצהריים את תל אביב וסביבותיה והטילו פצצות ללא כל הבחנה הרחק ממטרות צבאיות כלשהן. חלקן של הפצצות הוטלו בעיר העברית תל אביב והשאר על כפר ערבי. מספר בתים בתל אביב נפגעו וכן פרצו כמה דליקות שבהן טיפלו מיד מכבי האש. פרטים מלאים על הפצועים וההרוגים חסרים עדיין, אולם ידוע שנהרגו למעלה מחמישים איש, רובם יהודים. בין ההרוגים הערבים יש גם חמישה ילדים".
מתל אביב נשלחו מכתבי מחאה למנהיגים וקהילות ברחבי העולם, בין השאר לנשיא ארצות הברית, פרנקלין רוזוולט, ואל העיר תל אביב הגיעו מכתבי תנחומים מרחבי העולם, בין השאר מראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, מהצבא ומהפרלמנט הבריטי, מהצלב האדום הפולני והצ'כוסלובקי בארץ ישראל ועוד. הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, הרולד מקמייקל ביקר בתל אביב לאחר ההפצצה והביע את תנחומיו.
כמה ימים לאחר ההפצצה על תל אביב, הפציץ חיל האוויר הבריטי את האיים הדודקאנסיים, שהיו אז מושבה איטלקית, ומהם המריאו המטוסים שהפציצו את תל אביב. אסמכתה לכך שהפעולה נעשתה כתגובה להפצצה על תל אביב ניתן למצוא בציטוט אחד מטייסי התקיפה הבריטיים ברויטרס:
"מכיוון שהבחורים מרודוס ולרוס הם אלה שהתקיפו את תל אביב, יצאנו להתקפה זו ביתר רצון והנאה מאשר כרגיל".
הפצצה של חיל האוויר של ממשלת וישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל אביב הופצצה פעם נוספת ב-12 ביוני 1941, בחצות הלילה, הפעם על ידי מטוסים צרפתיים מכוחות צרפת של וישי. בהפצצה זו נהרגו 13 אנשים בבית הנכים ברחוב מרמורק[5].
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלאת 55 שנים להפצצה על תל אביב הוצבה אנדרטה לזכר הרוגי האירוע בכיכר מיכאל'ס, בקרן רחוב המלך ג'ורג' ושדרות בן ציון, בסמוך לאזור בו היו מרבית הנפגעים. באנדרטה רשומים שמות הנספים בשתי ההפצצות על תל אביב במלחמת העולם השנייה. בין ההרוגים היה מאיר מוסברג, נער צעיר אשר התבלט בנגינה בכינור. עזבון אוסף התווים שלו נתרם לספריית בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה. בחוברות התווים מוזכרים תולדות חייו הקצרים וסופם הטרגי בגיל 13 בלבד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תל אביב עיר פרזות הופצצה, דבר, 10 בספטמבר 1940
- מרדכי נמצא-בי, לקח הפצצות חיפה ותל אביב, מערכות 4, נובמבר 1940
- עדות על ההפצצה בתל אביב
- נועה קושרק, הפצצות חיל האוויר האיטלקי בתל אביב בספר זכרונות של ותיקי העיר, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2010
- רועי מנדל, נזכרים בהפצצת ת"א: "פתאום הרגשנו מלחמה", באתר ynet, 10 בספטמבר 2010
- אילנה שטוטלנד, ביום שהאדמה רעדה: ניצולי ההפצצה האיטלקית בתל אביב נזכרים ברגעי האימה, באתר מעריב אונליין, 9 בספטמבר 2020
- אילן שחורי, כשהמטוסים הפציצו לפתע אתר "תל אביב שלי"', ספטמבר 2020
עופר אדרת, מלחמת העולם השנייה הגיעה לתל אביב, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2020- ניצן סדן, כשמטוס עם גיבנת ביצע טבח המוני בתל אביב, באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דני עוזיאל, מטוסי מדינות הציר בשמי ארץ ישראל במלחמת העולם השנייה, אתר "מרקיע שחקים"
- ^ Nir Arielli, Haifa is still Burning: Italian, German and French Air Raids on Palestine during the Second World War, Middle Eastern Studies
- ^ לפי משה דיין, אלי יפה ובנימין גבירצמן, מד"א המדינה: סיפור תולדות מגן דוד אדום בישראל, עמ' 37.
- ^ תל אביב מלווה את קרבנות ההפצה המתועבת, דבר, 11 בספטמבר 1940
- ^ הפצצה זדונית של תל אביב וחיפה, אמר, 12 ביוני 1941