הפצצת בניין MOVE (1985)
הפצצת בניין MOVE ב-13 במאי 1985 הייתה תקיפה אווירית שבוצעה על ידי משטרת פילדלפיה במהלך עימות מזוין עם חברי תנועת MOVE, ארגון למען זכויות השחורים בארצות הברית.
משטרת פילדלפיה הטילה שתי פצצות ממסוק על גג בניין מגורים שבו שהו חברי התנועה בפילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית. ההפצצה גרמה לשרפה שבה נהרסו 61 בניינים. בתקיפה נהרגו 11 בני אדם, חמישה מהם ילדים, ו-250 בני אדם נותרו ללא קורת גג.
חקירה בבית משפט פדרלי מצאה כי המשטרה השתמשה בכוח מופרז והפרה את תקנות החיפוש והתפיסה שנקבעו בחוקת ארצות הברית.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]תנועת MOVE הייתה תנועה שפעלה משנת 1972 למען זכויות השחורים בארצות הברית, ודגלה במאבק מהפכני בנוסח הפנתרים השחורים בשילוב אנרכו-פרימיטיביזם וזכויות בעלי חיים. חלק מחברי התנועה עברו בשנת 1981 לבניין בשכונה במערב פילדלפיה, והסתכסכו עם השכנים, ששלחו במשך שנים תלונות לעירייה על זבל בשכונה ועל עימותים סביב נושאים פוליטיים.
בשנת 1985 הוציאה משטרת פילדלפיה צווי מעצר נגד ארבעה מחברי התנועה בגין הפרת מאסר על תנאי, בזיון בית המשפט, החזקת נשק בלתי חוקית ואיומים בטרור. המשטרה וראש העיר, ווילסון גוד, הגדירו את התנועה כארגון טרור[1].
יממה לפני המתקפה פינתה המשטרה את תושבי האזור מהשכונה, ונאמר להם שיוכלו לחזור לבתיהם לאחר 24 שעות.
המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום שני 13 במאי 1985 בשעה 5:35 בבוקר הגיע לבניין התנועה כוח של כ-500 שוטרים במטרה לפנות את הבניין ולעצור את הפעילים המבוקשים. הם ניתקו את אספקת המים והחשמל של הבניין, במטרה לאלץ את חברי התנועה לצאת. הם קראו לחברי התנועה לצאת מהבניין בתוך 15 דקות, אך הם לא יצאו. בבניין שהו באותה עת שבעה מבוגרים ושישה ילדים.
החל עימות מזוין בין הפעילים לשוטרים, עם ירי דו-כיווני שנמשך כשעה וחצי. השוטרים השליכו גם בלוני גז מדמיע לעבר הבניין. קצין משטרה אחד נפצע קל. בשעה 14:00 הורה מפקד המשטרה להפציץ את המתחם.
מסוק משטרתי הטיל על הבניין שתי פצצות במשקל של כ-2 ק"ג כל אחת, שהורכבו בחלקן מחומר נפץ דמוי-דינמיט ובחלקן מחומר נפץ C-4 (שסופק על ידי ה-FBI). הפצצות הציתו את מכל הדלק של גנרטור חשמלי שהוצב בגג הבניין, והוא החל לבעור. חילופי ירי בין הצדדים נמשכו כל אותה עת. מכבי אש הגיעו כעבור 30 דקות, אך קיבלו פקודה להימנע מטיפול באירוע, ובינתיים האש התפשטה לבניינים הסמוכים במורד הרחוב.
אישה בת 30 וילדה בת 13 הצליחו להימלט מהבניין הבוער תוך שהן סובלות מכוויות חמורות. האישה, רמונה אפריקה, נעצרה והועמדה לדין על הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ונגזרו עליה 7 שנות מאסר[2]. לאחר שחרורה תבעה את משטרת פילדלפיה, וקיבלה 500,000 דולר פיצויים[3].
בשריפה נהרגו 11 האנשים ששהו בבית: שישה מבוגרים וחמישה ילדים. השריפה כילתה 61 בתים בשכונה, ו-250 איש נותרו ללא קורת גג[4].
לאחר התקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש העיר גוד מינה ועדת חקירה לבדיקת התקרית. דו"ח הוועדה פורסם ב-6 במרץ 1986. הדו"ח גינה את פעולות העירייה והמשטרה, וקבע כי הטלת פצצה על בניין מגורים אינה מתקבלת על הדעת. לאחר פרסום הדו"ח גוד התנצל רשמית בפומבי. לא הוגשו כתבי אישום בפרשה.
בנובמבר 1994 תבעה רמונה אפריקה בתביעה אזרחית את עיריית פילדלפיה ומשטרת פילדלפיה. הדיונים התקיימו בבית המשפט הפדרלי השלישי לערעורים של ארצות הברית. בית המשפט קבע כי למשטרת פילדלפיה ולשוטרים שמילאו את תפקידם יש חסינות, אך לעירייה אין חסינות, ולא הייתה לה סמכות להורות על הפצצת הבניין. חבר המושבעים קבע שהעירייה השתמשה בכוח מופרז והפרה את תקנות החיפוש והתפיסה שנקבעו בתיקון הרביעי לחוקת ארצות הברית. כן נקבע שהעירייה תשלם פיצויים בגובה 1.5 מיליון דולר לניצולה רמונה אפריקה ולקרובי משפחה של שני בני אדם נוספים שנהרגו, בשל הכאב, הסבל והנזק הפיזי שנגרמו בשרפה.
תושבים נוספים בשכונה תבעו בשנת 2005 את העירייה על הרס בתיהם, ונפסקו להם פיצויים בגובה 12.83 מיליון דולר.
בנובמבר 2020 קיבלה מועצת עיריית פילדלפיה החלטה להתנצל רשמית על הפצצת בנייני התנועה. נקבע גם יום זיכרון שנתי לצורך "התבוננות, חשיבה ומחויבות מחודשת" ביום השנה להפצצה, ב-13 במאי בכל שנה[5].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frank Trippett, "It Looks Just Like a War Zone", טיים, 24 ביוני 2001 (באנגלית)
- ^ Ramona Africa Given Jail Term For Siege Role, philly-archives, 15 באפריל 1986 (באנגלית)
- ^ Philadelphia Police Bombed Black Activist Ramona Africa's Home In 1985 — Then Threw Her In Jail, All That's Interesting, 23 בנובמבר 2020 (באנגלית)
- ^ משטרת פילדלפיה הייתה שם, חדשות, 15 במאי 1985
- ^ 11 Philadelphia City Council members issue apology on 35th anniversary of MOVE bombing, 6abc Philadelphia, 14 במאי 2020 (באנגלית)