הפצצת בוקרשט במהלך מלחמת העולם השנייה
הפצצת בוקרשט במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה סדרה של הפצצות שבוצעו במהלך 1944, על ידי בעלות הברית, במטרה לתקוף יעדי רכבת ומסלול הנפט של מלחמת העולם השנייה, ועל ידי גרמניה הנאצית לאחר ההפיכה ברומניה ב-1944.
מטרת ההפצצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההפצצות של בעלות הברית היו על מסילות ברזל ותחנות רכבת ששימשו את אספקת הדלק הנאצי. שכן בוקרשט אחסנה והפיצה את רוב מוצרי הנפט של פלוישט. זה היה רצף של 17 הפצצות אוויריות, שבוצעו החל ב-4 באפריל 1944. ההפצצות בוצעו במשך תקופה של כ-4 חודשים על ידי חיל האוויר של ארצות הברית וחיל האוויר המלכותי, עם כ-3,640 מפציצים מסוגים שונים, בליווי כ-1,830 מטוסי קרב. הן גרמו לנזק רב: 5,524 בני אדם נהרגו, 3,373 נפצעו ו-47,974 נותרו ללא קורת גג[1].
לאחר ההפיכה של המלך הרומני מיכאי הראשון ב-23 לאוגוסט 1944[2], בוקרשט הופצצה גם על ידי גרמניה הנאצית. ההפצצות בוצעו על ידי הלופטוואפה הגרמני כנקמה על חילופי השלטון, מיד לאחר נפילת המשטר הפאשיסטי בראשותו של יון אנטונסקו. היא התרחשה בין התאריכים 23–26 באוגוסט 1944. לאחר שגרמו מספר רב של נפגעים ולנזק רב, התקיפות האוויריות של 1944 הופסקו.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסכם מינכן משנת 1938 שכנע את המלך הרומני קרול השני שצרפת ובריטניה לא תוכלנה להגן על האינטרסים של רומניה.
ההכנה של גרמניה למלחמה חדשה הצריכה אספקה סדירה של נפט ומוצרים חקלאיים רומניים. שתי המדינות חתמו על הסכם לתיאום המדיניות הכלכלית שלהן ב-1939, אך המלך לא הצליח לשכנע את אדולף היטלר להבטיח את גבולות רומניה. רומניה נאלצה למסור לברית המועצות את סרביה וצפון בוקובינה ב-26 ביוני 1940, את צפון טרנסילבניה להונגריה ב-30 באוגוסט ואת דרום דוברוג'ה לבולגריה בספטמבר. לאחר הפסדים טריטוריאליים אלו, נאלץ המלך להתפטר לטובת בנו הקטן מיכאי הראשון ב-6 בספטמבר ורומניה אורגנה מחדש למדינה ליגיונרית לאומית תחת הגנרל יון אנטונסקו.
אנטונסקו חתם על הסכם עם גרמניה, איטליה ויפן ב-23 בנובמבר. משמר הברזל ביצע ניסיון הפיכה נגד אנטונסקו, אך הוא הביס את המרד בתמיכת גרמניה והטיל דיקטטורה צבאית על רומניה בתחילת 1941.[3]
עד לאפריל 1944, מלחמת העולם השנייה לא הורגשו בקרב רוב הרומנים, אך ב-4 באפריל 1944 החלה הפצצה מסיבית ושיטתית של המדינה על ידי מעצמות בעלות הברית. ביום זה השתנתה התפיסה באופן קיצוני. מוות ואימה שטפו את ערי רומניה, והרסו אותן לנצח.
מדיניות הממשלה הבריטית גובשה ב-31 באוגוסט 1939: אז קבעה שאם גרמניה תחל בפעולות אוויריות בלתי מוגבלות, על חיל האוויר המלכותי יהיה לתקוף מטרות חיוניות למאמץ המלחמתי הגרמני, ובמיוחד את משאבי הנפט שלו. הממשלה הודיעה לבעלי בריתה הצרפתיים על כוונתה "לא ליזום פעולות אוויריות שעלולות לגרור סיכון של נפגעים אזרחיים". ממשלת בריטניה נטשה את ההפצצה המכוונת של רכוש אזרחי מחוץ לאזורי מלחמה כטקטיקה צבאית. הבריטים שינו את מדיניותם ב-15 במאי 1940, בעקבות ההפצצה הגרמנית על רוטרדם. חיל האוויר המלכותי הבריטי קיבל אישור לתקוף מטרות ברוהר, כולל בתי זיקוק לנפט ומתקנים אזרחיים אחרים שסייעו לגרמניה במלחמה, כמו תנורים שזהרו בלילה[4].
רקע משפטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות ניסיונות דיפלומטיים חוזרים ונשנים לעדכן את המשפט ההומניטארי הבינלאומי כך שיכלול תקנות בנושא התנהלות בקרב אווירי, הוא לא עודכן עד לאחר מלחמת העולם השנייה. המשמעות היא שהפצצה אווירית של אזורים אזרחיים בשטח האויב במהלך מלחמת העולם השנייה לא נאסרה על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי.
ישנן סיבות רבות להיעדר חוק בינלאומי על הפצצות אוויר במלחמת העולם השנייה. רוב האומות סירבו לאשר חוקים או הסכמים כאלה בגלל ניסוח מעורפל או לא מעשי של אמנות. גם החזקת מפציצים מתקדמים שפותחו על ידי המעצמות היוותה יתרון צבאי גדול; היה קשה לקבל הגבלות כלשהן על הנשק החדש הזה.
בהיעדר חוקים ספציפיים בנוגע ללוחמה אווירית, חילות האוויר של הלוחמים בתחילת מלחמת העולם השנייה השתמשו באמנות האג משנת 1907 ובכללי התעופה מטעם האג משנת 1923[5][6][7] שנחתמו ואושרו על ידי רוב המעצמות הגדולות - כסטנדרט משותף להתנהלותם במלחמה, והמוסכמות הללו פורשו על ידי שני הצדדים כדי לאפשר הפצצת ערי אויב ללא אפליה לאורך כל המלחמה.
בנוסף, סעיף 25 של אמנות לוחמת הקרקע של אמנת האג משנת 1899 ו-1907 לא סיפק הנחיות ברורות לגבי המידה שבה ניתן לחסוך נזק מאזרחים, בדומה לכך, לא היו הנחיות לגבי כוחות הצי. מסיבות אלה, משפטי נירנברג ומשפטי טוקיו מעולם לא הפלילו הפצצות אוויריות של מטרות שאינן קרביות, ומנהיגי הציר שהורו על סוג דומה של ביצוע לא נשפטו.[5]
ההתקפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוצעו 7 סבבי התקפות של בעלות הברית והתקפה אחת של גרמניה הנאצית.
ההתקפות של בעלות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתקפה הראשונה שבוצעה בתאריך 4 באפריל 1944 על ידי 313 מפציצים בליווי 119 מטוסי קרב של ארצות הברית, הופצצו גשרים, צמתים לרכבות, לרבות חצרות גינון ובתי מלאכה. היעד העיקרי היה אתר הבנייה בבוקרשט, "מגרשי השיכון בבוקרשט, רומניה", גארה דה נורד (רו') (תחנת הרכבת שבה הושמדו מסילות ברזל).הושמדו 1,000 קרונות, תחנת רכבת, מחסן קטרים, מתקן מיון, תחנת כוח, מכלי דלק וכמה מבני תעשייה.
תקיפה זו גבתה קרבנות רבים שכן היא התרחשה כשעתיים לאחר תרגיל באימון אמצעי הגנה פסיביים. כתוצאה מכך, כאשר הופעלו אזעקות תקיפות אוויריות הן התפרשו כתרגיל נוסף והתושבים שמאסו בכל כך הרבה תרגילים התעלמו לחלוטין מהצפירות. רוב האוכלוסייה נחשפה ורבים נהרגו.
מזג האוויר החם והרוח החזקה עיקמו את הפצצות שהנחיתו אל קאלאה גריויטאי (אנ')[8], שכונה מסחרית על יד תחנת הרכבת שבין היתר גרו בה יהודים, אל ג'יולשטי (אנ') ואל מערב/צפון מערב בוקרשט פגעו קשות. נהרסו מאות מבנים נהרגו ונפצעו למעלה מ-5,000 איש. המספר הרשמי שלקרבנות ההפצצה היה "רק" 2,942 הרוגים ו-2,416 פצועים.
בנוסף, תחנת כוח נפגעה, מה שהוביל, בנוסף להפסקת החשמליות, להשבתת מפעלים המספקים חשמל מתחנת הכוח. מיד נעלמו המוצרים שהובאו לעיר: לחם, חלב, ירקות ופירות. כאילו לא די בכך, ניזוקה אספקת המים הראשית שהביאה מי שתייה למרכז הבירה וגרמה נזק למסעדות ומספרות, בתי מלון ומאפיות. התיאטראות הפסיקו לעבוד לחלוטין.[9][10][11]
בהתקפה שבוצעה ב-15 באפריל 1944, על ידי 461 מפציצים של חיל האוויר של ארצות הברית הופצצו רכבות, תחנת המיון צ'טילה בבוקרשט.
בהתקפה שבוצעה ב-10 ביוני 1944, על ידי מטוסי קרב אמריקאים שיצאו משדה התעופה פוג'יה באיטליה.
בהתקפה שבוצעה ב-28 ביוני 1944, הותקפו בתי הזיקוק לנפט פראחובה, טיטאן-מלקס.
בהתקפה שבוצעה ב-31 ביולי 1944, שני בתי זיקוק נפט בבוקרשט, אחד בדויצ'שטי (אנ') ומאגר הנפט בטרגובישט הופצצו.
בהתקפה שבוצעה ב-6 באוגוסט 1944, 60 מטוסי קרב מבסיסי חיל האוויר האמריקאי, פגעו בתשתיות תחבורת רכבת וקשרי רכבות., הם ביצעו גיחות נגד מתקנים תעשייתיים בדרום גרמניה. הם יצאו משדות תעופה בבריטניה הגדולה, דרום איטליה וברית המועצות ותקפו את חצר המיון של קראיובה ויעדי רכבת נוספים באזור בוקרשט-פלוישטי ברומניה ונחתו בבסיסים איטלקיים, כחלק ממבצע פרנטיק (אנ').
בהתקפות שבוצעו ב-17 ו-18 באוגוסט 1944, 257 בוצעו בידי מפציצים של חיל האוויר הבריטי ושל דרום אפריקה שיצאו מבסיס שדה תעופה טוורטורלה, איטליה, הפציצו את בתי הזיקוק Xenia[12]. עם זאת, חלק מהמטוסים נפגעו, הגנות ה-נ"מ היו פעילות מאוד, וכך גם מסך העשן, שלא אפשר לאף מטוס לזהות את המטרה. המפציצים הותקפו על ידי מטוסי מפציצים גרמניים. 86 טונות של פצצות הוטלו, אך הפשיטה נחשבה כלא מוצלחת.
ההתקפה הגרמנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתאריכים 24 ו-25 באוגוסט בוצעה בעקבות הפיכת 23 באוגוסט 1944 שהתרחשה ברומניה והובילה ליציאת רומניה מהברית עם מדינות הציר ולהצטרפות צבאה לכוחות שלחמו נגד גרמניה ובנות בריתה. הפיכה זו הביאה לשינוי מידי של השלטון, הדחתו של ה"קונדוקטור" (מנהיג) יון אנטונסקו והקמת ממשלה חדשה.[3]
מפציצי צי האוויר 4 של הלופטוואפה, שבסיסו היה באוטופני (רומניה) תקפו את בוקרשט במשך שני לילות רצופים עד שבסיסיהם הופצצו על ידי בעלות ברית. בהפצצה זו נהרסו התיאטרון הלאומי בבוקרשט וכמה מבנים אחרים במרכז העיר בעוד הארמון המלכותי, ארמון ויקטוריה והאתנאום הרומני.האתנאום הרומני, באתר בוקרשט אחרת (התיאטרון הלאומי בוקרשט) ניזוקו קשות.[9][10][11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bucuresti Centenar, Ziua cea mai neagră: 4.4.44, Bucuresti Centenar, 2018-04-25 (ב־)
- ^ רומניה אבלה: אלפים השתתפו בהלוויית המלך שיצא נגד הנאצים, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 מלחמת העולם השניה ברומניה - מתוך אנציקלופדיה בריטניקה (אנגלית), באתר www.britannica.com (באנגלית)
- ^ ההפצצות האסטרטגיות במלחמת העולם השנייה, באתר Enciclopedie (ברומנית)
- ^ 1 2 Heinz Marcus Hanke, The 1923 Hague Rules of Air Warfare, International Review of the Red Cross 3, May-June 1991, עמ' 139-172
- ^ Air Warfare and International Law: A Bibliographic Overview | Peace Palace Library, peacepalacelibrary.nl
- ^ Constitutional Rights Foundation, www.crf-usa.org
- ^ Figure 2—figure supplement 1. Anti-Wiz antibody western blotting., dx.doi.org
- ^ 1 2 Henry L. deZeng IV, Luftwaffe Airfields 1935-45 Romania
- ^ 1 2 MARI DEZASTRE Bombardarea Bucureştilor în ’44: mii de morţi şi sute de clădiri făcute praf (Fotografii şocante), adevarul.ro, 1298353017 (באנגלית)
- ^ 1 2 Sarah Pruitt, One of the Most Daring WWII Air Raids Targeted Hitler’s Critical ‘Gas Station’, HISTORY (באנגלית)
- ^ Ploesti Air Raids on Romania Oil Fields World War II, www.roconsulboston.com