לדלג לתוכן

הסכם גג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"הסכם גג" הוא הסכם שנערך בין מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לבין רשויות מקומיות, על מנת להגדיל את היצע הדירות.

ההסכם מאפשר הקמת שכונות חדשות בנות אלפי יחידות דיור בתחום הרשויות המקומיות איתן נחתם ההסכם. במסגרת ההסכם מתחייבת המדינה בפני הרשות המקומית להעמיד קדם-מימון להקמה של מבני ציבור, מוסדות חינוך ותשתיות, עוד טרם שיווק הפרויקט. הרשות המקומית מתחייבת להעניק ליזמים היתר בנייה תוך 90 ימים. במסגרת ההסכם, נקבע לוח זמנים מוגדר לקידום הפרויקט.

מודל הסכמי הגג היה בשימוש עד לשנות ה-90, בעקבות גלי העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר[1]. המודל חודש בשנת 2013, כאשר נחתם ההסכם הראשון עם עיריית קריית גת, לצורך הקמת שכונת "כרמי גת", בה אמורות היו להיבנות כ-7,000 יחידות דיור. נכון לחודש אפריל 2017, נחתמו הסכמים עם 14 רשויות מקומיות, לצורך בניית כ-160 אלף יחידות דיור. חלק מן הדירות בשכונות החדשות ייבנו במסגרת מודל "מחיר למשתכן"[2].

התוכנית נתקלה בקשיים. בקריית גת חל עיכוב בהוצאת היתרי הבנייה ופיתוח התשתיות בשכונה החדשה[3]. בראש העין נוצרו קשיים במימוש ההסכם[4]. לטענת תושבים בראש העין, בשכונות חדשות שאוכלסו לא נבנו תשתיות ראויות, ובכך לא מילאה המדינה את חלקה, לו התחייבה בהסכם[5]. בספטמבר 2021 נחתם לראשונה הסכם גג ביישוב ערבי. במסגרת הסכם ייבנו באום אל-פחם כ-15000 דירות חדשות, לצד שטחי תעסוקה ומסחר[6].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]