הנרי ת'רייל
לידה |
1724 לונדון/סאות'ווארק-לואישהאם, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
4 באפריל 1781 (בגיל 57 בערך) לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
מדינה | ממלכת בריטניה הגדולה |
השכלה | |
תפקיד | |
בן או בת זוג | הסטר ת'רייל (11 באוקטובר 1763–?) |
הֶנרי תְ'רֵייל (1724/1730? – 4 באפריל 1781) היה פוליטיקאי בריטי שכיהן בפרלמנט הבריטי מ־1765 עד 1780. הוא היה חבר קרוב של הסופר והמילונאי סמואל ג'ונסון. כמו אביו, היה ת'רייל הבעלים של מבשלת הבירה הלונדונית הגדולה H. Thrale & Co.
ת'רייל נולד בפאב ברובע סאת'ק, לונדון. הוריו היו בעל המבשלה העשיר ראלף ת'רייל (1698–1758) ומרי ת'רייל. בשנת 1763 נשא לאשה את הסטר לינץ סולסברי; לזוג נולדו 12 ילדים, והסטר האריכה ימים אחריו. הוא היה חבר פרלמנט מטעם סאת'ק משנת 1765 עד 1780, וכיהן תקופה מסוימת כחבר מועצת העיר וכשריף הסיטי של לונדון.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ת'רייל התחנך באיטון קולג' וביוניברסיטי קולג', אוקספורד, עד שנת 1744. הוא יצא לטיול ברחבי אירופה עם הלורד ויליאם הנרי ליטלטון ווסטקוט (הברון ליטלטון הראשון, 1724–1808).
ידידות עם סמואל ג'ונסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילונאי, המבקר, והמסאי סמואל ג'ונסון פגש לראשונה את משפחת ת'רייל ב־9 או ב־10 בינואר 1765, ומיד הפך כמעט לחלק ממשפחתם. ת'רייל קיים סביבו חוג ספרותי רחב. כשפרנסס (פאני) ברני התקבלה לחוג, כתב סמואל קריספ "איפה תמצאי עוד חוג כזה? הו, פאני, החשיבי תקופה זו למאושרת בחייך." במשך 15 השנים הבאות, עד מותו של ת'רייל ב־1781, התגורר ג'ונסון בעיקר עם בני הזוג ת'רייל בביתם הכפרי "סטרטהם פארק" או בבית המבשלה.
קריירה פרלמנטרית ועסקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־23 בדצמבר 1765 נבחר הנרי ת'רייל לפרלמנט. הוא המשיך לייצג את סאת'ק עד לתבוסתו בבחירות ב־1780.[1]
ת'רייל ירש מאביו את המבשלה Anchor Brewery בסאת'ק. בשנת 1772 ניסיון לבישול בירה ללא לתת או כשות הכניסה את המבשלה לחובות בסך 130,000 ליש"ט (כ־13 מיליון ליש"ט בערכי המאה ה־21). הנרי ת'רייל כמעט נאלץ לפשוט רגל. רעייתו, הסטר ת'רייל, גייסה כסף מאמהּ ומחברים, והוא הצליח להחזיר את חובותיו תוך תשע שנים.
נסיעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־1774 יצאו בני הזוג ת'רייל עם סמואל ג'ונסון לסיור בוויילס,[2] שבמהלכו ביקרו את בן דודה של הסטר, סר רוברט קוטון ב־Lleweni Hall בדנבישייר.[3]
בספטמבר 1775 נסעו בני הזוג ת'רייל, עם בתם הבכורה קוויני, עם ג'ונסון, ועם ג'וזפה בארטי, לפריז.
ב־19 באוקטובר 1775 התקבלו בחצר המלך לואי ה־16 והמלכה מארי אנטואנט בטירת פונטנבלו, ונהנו מארוחת ערב ומביקור בתיאטרון עם הזוג המלכותי.
חיי משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להנרי ולהסטר ת'רייל היו שנים־עשר ילדים; מתוכם שרדו עד בגרות רק ארבע בנות:
- הסטר מריה (קוויני) (17 בספטמבר 1764 – 31 במרץ 1857)
- פרנסס (27 בספטמבר 1765 – 6 באוקטובר 1765)
- הנרי סולסברי (15 בפברואר 1766 – 23 במרץ 1776)
- אנה מריה (1 באפריל 1768 – 21 במרץ 1770)
- אליזבת (22 ביוני 1769 – 22 בנובמבר 1773)
- סוזנה אראבלה (23 במאי 1770 – 5 בנובמבר 1858)
- סופיה (23 ביולי 1771 – 8 בנובמבר 1824)
- פנלופה (15 בספטמבר 1772 – 15 בספטמבר 1772)
- רייף (8 בנובמבר 1773 – 13 ביולי 1775)
- פרנסס אנה (4 במאי 1775 – 9 בדצמבר 1775)
- ססיליה מרגרטה (8 בפברואר 1777 – 1 במאי 1857)
- הסטר סופיה (21 ביוני 1778 – 25 באפריל 1783)
נישואיהם של הנרי והסטר תוארו עוד בחייהם כחסרי אהבה. בתגובה לכך, כתבה הסטר בתאריך יום נישואיהם בשנת 1787, שש שנים לאחר מות הנרי, כתבה הסטר:
מדוע אומרות הבריות כי מעולם לא אהבתי את בעלי הראשון? זו השערה מאוד לא צודקת. תאריך זה, שבו לפני 24 שנה נישאתי לו, מעולם אינו חוזר מבלי להביא עמו זכרונות ענוגים: על אף שהפעם הראשונה בחיי שבה הייתי ביחידות עם מר ת'רייל למשך חמש דקות הייתה רק באותו ערב שבו פרשנו יחדיו [כלומר, בערב כלולותיהם]. הזיווג שלנו היה פרי תבונה פשוטה; ופרי חיבה הדדית, בלי שמץ יומרה לתשוקה משום צד: לא ידעתי עליו יותר משידעתי על כל ג'נטלמן אחר שביקר בבית, והוא מעולם לא הצהיר על משיכה מיוחדת כלפי, מעבר להערכה לאופיי, ולתועלת שבהון שקשור בי. באמת שמעולם לא ביליתי עמו חמש דקות תמימות בארבע עיניים עד ערב כלולותינו, והוא עצמו העיד על כך אלף פעמים. ובכל זאת האל, אשר העניק אותנו זה לזה, יודע שאהוֹב אהבתי אותו עד מאוד; וכל דבר שאוכל לעשות כדי לכבד את זכרו אעשה, שכן היה נדיב מאוד כלפי.
— הסטר ת'רייל, ת'רייליאנה (1787)
ייתכן שמקור ההשערה לפיה הסטר לא אהבה את בעלה בעובדה שהיא באה ממעמד חברתי גבוה משמעותית מזה של ת'רייל, ולעיתים קרובות האפילה עליו באירועים חברתיים בשל אילן היוחסין של משפחתה. יש דיווחים לפיהם לעיתים זה הרתיח את ת'רייל, ואולי הוביל למערכת יחסים מביכה בין השניים במהלך אירועים ציבוריים. פאני ברני כתבה שנפשה של הסטר הייתה 'מבולבל באכזריות' מאבל על מות הנרי.[4]
אישיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 1777 כתבה אשתו ב"ת'רייליאנה":
גופו של מר ת'רייל גברי, הבעת פניו נעימה, עיניו יציבות וכחולות עמוקות: מראהו לא רך ולא קשוח, לא עולץ ולא מדוכדך, אלא נבון ומהורהר: אופי דיבורו אינו מלטף ואינו דוחה, אלא מנומס ומהוגן בלי מלאכותיות; והתנהגותו יותר חפה מכל תחבולה או מוזרות מאשר כל אדם שראיתי מימי – הוא נראה לי כאדם המצוי לגמרי מחוץ לכוחה של העמדת פנים. הוא אוהב כסף ופועל בחריצות להשגתו; אבל אוהב גם נדיבות, ומוכן הן לתת בנדיבות והן להוציא כסף בהתאם לצו החברה. אשר לרגשותיו, או שאינם חזקים, או שהוא שולט בהם במידה כזו שרק לעיתים רחוקות יפריעו את שלוותו או יטריחו את חבריו, ומדומני שרק משהו חריג יוכל לגרום לו כעס, פחד, אהבה, תקווה, או אושר. מסירותו לזכר אביו גדולה במיוחד, והוא אח למופת; אף כי כאשר פרצה דליקה בבית אחותו האהובה והבשורה הגיעתנו בלילה, היטב אני זוכרת כי לא קם ממשכבו, אלא ציווה על המשרת אשר העיר אותנו להיחלץ לעזרתה בעצמו, והסתובב ושב לישון עד שעת היקיצה הקבועה שלו. אני מוכרחה להזכיר עוד דוגמה לשלוותו, במועד אחר: הוא הזמין בנייה של חביות ענק, שהכילו 250,000 ליטרים כל אחת, והיה מרוצה מאוד ממראן ומן הרווח שהפיקו – ואולם יום אחד ביקר בסטרטהם פארק לסעוד ערבית כרגיל, ולאחר ששמע והשמיע מאה דברים של מה־בכך, אמר "אבל שכחתי לספר לך איך אחת מחביות הענק התבקעה וכל הבירה נשפכה."
העובדה שמר ת'רייל לא שתה לשוכרה, וששיחו היה מהוגן וחף מכל גסות וניבול פה, הפכה אותו לאדם שנוח ביותר לחיות עמו, ומזגו הנוח וזה שלא מיהר להיעלב תרמו רבות לערכו כאיש משפחה: ואולם סבורני שמשרתיו לא אוהבים אותו ביותר, ואיני בטוחה שילדיו חשים כלפיו חיבה מרובה: אכן, פשוטי העם כמעט כולם מתעבים אותו, משום שאין בו דבר מן המנהג הרשמי והנלבב שהם דורשים תמיד – ואף אינו מוכשר בהסתרת סלידתו מגסותם – אשר לרעייתו, על אף שלא רחש חיבה רבה לגופה, אהב מאוד את שכלה – אבל אינו מתאים את עצמו לאיש; ומעניק חסד באופן פחות נעים מאיך שרוב האנשים מסרבים להעניקו.
זה נראה לי תיאור האופי ההוגן ביותר שאפשר לשרטט על אודות האיש שעמו אני חיה זה שלוש־עשרה שנים, ועל אף שהוא עצור וממעט בתקשורת, בכל זאת שומה להכירו במידת מה לאחר תקופה כה ארוכה. סמואל ג'ונסון מעריך אותו מאוד ורוחש לו חום רב, ואומר שאילו היה מואיל לדבר קצת יותר, מנהגו היה ממש מנהג ג'נטלמן מושלם.
— הסטר ת'רייל, ת'רייליאנה
מחלה ומוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־1 באפריל 1777 פורסם בעיתונים דיווח כוזב על מות הנרי ת'רייל, אשר גרם לג'יימס בוסוול ל"מצב מאוד לא נעים של אי־ודאות".
ב־8 או ב־11 ביוני 1779 לקה ת'רייל לראשונה בשבץ, בבית אחותו – גברת סוזנה נסביט. השבץ השני התרחש ב־19 או ב־21 בפברואר 1780; ב־10 בספטמבר לקה בשבץ בשלישית, בזמן שחיזר אחר בוחרים במהלך מערכת הבחירות הכלליות של 1780.
הנרי ת'רייל מת בלונדון ב־4 באפריל 1781, עם אשתו ועם סמואל ג'ונסון לצידו. הוא נקבר בקריפטה של כנסיית סנט לאונרדס, סטרטהאם. את כיתוב המצבה שלו חיבר סמואל ג'ונסון.
הספדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום רביעי ה־11 בחודש נקבר ידידי היקר ת'רייל, אשר מת ביום רביעי ה־4 בחודש, ועמו נקברו רבים מתענוגותיי ומתקוותיי. כמעט שהרגשתי את רפרוף הדופק שלו, והבטתי בפעם האחרונה על הפנים אשר במשך חמש עשרה שנים מעולם לא פנו אלי בסבר אחר מאשר של כבוד וטוּב.
עוד כתב ג'ונסון על ת'רייל:
גם לי חלק באסון. שום מוות מאז מות אשתי לא דיכא את נפשי כמו מוות זה. חלקי באובדן מעיק עלי. אבד לי חבר נדיב בלי גבול, בגיל שבו כבר מאוד לא סביר שאמצא אחר. נחמה גדולה על כל אומללויותיי הייתה חברתו של מר ת'רייל, אשר לא ידעה הפסקה מאז הכרנו לראשונה. איני מכיר אף גבר השולט יותר באשתו ובמשפחתו מאשר ת'רייל. די שירים אצבעו באוויר, ומצייתים לו.
— סמואל ג'ונסון
צוואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוציאים לפועל את צוואתו של הנרי ת'רייל היו סמואל ג'ונסון, הנרי סמית', ג'וזף קראצ'לי, ג'ון קייטור והסטר ת'רייל. המבשלה Anchor Brewhouse נמכרה במהירות לדייוויד בארקלי, שהכניס את המנהל הוותיק מטעם ת'רייל, ג'ון פרקינס (1730–1812), כשותף בבעלות. הם הפכו לחברת בארקלי, פרקינס ושות'. סכום המכירה היה 135,000 ליש"ט (כ־13,500,000 ליש"ט בשיערוך לערכי המאה ה־21).
מלוא סכום זה הופקד בנאמנות עבור חמש בנותיו של ת'רייל, שדווח כי קיבלו 20,000 ליש"ט כל אחת (כ־2,000,000 ליש"ט בערכי המאה ה־21). מנכסים אחרים קיבלה הסטר ת'רייל, אלמנתו, את הריבית שהניב סכום של 50,000 ליש"ט למשך כל חייה, ואת הרכוש בסטרטהאם פארק (כולל כל ציורי סר ג'ושוע ריינולדס) למשך חייה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "THRALE, Henry (?1728-81), of Streatham Place, and Southwark. ". History of Parliament Online. נבדק ב-3 בדצמבר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ James Boswell (1851). The life of Samuel Johnson. [Followed by] The journal of a tour to the Hebrides. p. 185.
- ^ Stapleton Cotton, Mary Woolley; Stapleton Cotton, Stapleton; Knollys, William Wallingford (1866). Memoirs and Correspondence of Field-marshal Viscount Combermere, from his family papers, by Mary Viscountess Combermere and W.W. Knollys. p. 22.
- ^ Burney, F. The Diary of Fanny Burney, Dent (Everyman edition), London, 1971, p 60
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]