הנרי אברמוביץ
הנרי אברמוביץ (נולד ב-1950) הוא פסיכואנליטיקאי יונגיאני, אנתרופולוג, ומומחה לחינוך רפואי. כיהן כנשיא הראשון של המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית, וכראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית. הוא פרופסור אמריטוס בחוג לחינוך רפואי בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב והתמחה שם בחינוך רפואי לסטודנטים לרפואה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במונטריאול, קנדה. אמו, אתל לאה, הורתה ספרות עברית וספרות אנגלית, ושלטה בשפה העברית. אביו, הרי צבי יונה, היה רואה חשבון בעיסוקו, והתעניין בארכאולוגיה מקראית כתחביב. בנוסף לו, היו במשפחה אח ואחות.
סיים תואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטת ייל. ב-1967–1971 למד לתואר ראשון בפילוסופיה. ב-1971–1973 למד לתואר שני בפסיכולוגיה, וב-1973–1977 למד לתואר שלישי בפסיכולוגיה. עבודת הדוקטור שלו עסקה באברהם אבינו, ופורסמה גם כספר בשנת 1993.[1]
ב-1977, לאחר סיום לימודיו, עלה לישראל.
ב-1981 התחיל לעבוד כמרצה בחוג לחינוך רפואי בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הוא לימד שם בעיקר סטודנטים אמריקניים לרפואה שהגיעו לישראל במסגרת מסלול מיוחד. בשנת 2018 פרש כפרופסור אמריטוס.
במקביל לעבודתו כמרצה, עסק גם במקצועו השני - פסיכולוג קליני, והתמקד בעיקר בטיפול פסיכואנליטי במסורת של הפסיכולוגיה היונגיאנית.
כיהן כנשיא הראשון של המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.[2]
בין השנים 1993–1995 עמד בראש האגודה האנתרופולוגית הישראלית.[3]
לאחר פרישתו מהאוניברסיטה, ממשיך לחקור, לכתוב ולעבוד כמטפל בקליניקה הפרטית שלו.
תחומי מחקרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי מחקרו של אברמוביץ מממוקמים בפסיכולוגיה היונגיאנית ובאנתרופולוגיה התרבותית.
להלן פירוט של תחומי מחקרו העיקריים:
הטיפול הפסיכולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבודותיו על הטיפול הפסיכולוגי, חלק אברמוביץ על התפיסה המקובלת, ששמה דגש על תיאוריה וטכניקה, וטען שהטיפול הוא סוג מיוחד של ״פרפורמנס״, עם דגש מיוחד על אלתורים ורעיונות נוספים מתחומי הדרמה ובימוי (Analysis as performance arts).[4]
אברמוביץ שם דגש על החשיבות של המרחב הקליני, שיונג הגדיר כ״טמנוס״, קודש הקדושים במקדש יווני, כחלק אינטגרלי של תהליך הריפוי. בסדרת מאמרים הוא חקר אספקטים שונים של הטמנוס, כגון: ״אובדן טמנוס״ או: כשהקליניקה עוברת דירה, ״טמנוס הושגה מחדש: הרהורים על העדר האנאליטיקאי״, ולאחרונה, חיבר אברמוביץ בין מחקר איכותי לבין מציאות קלינית במחקר המבוסס על ראיונות עם 40 מטפלים בסוגיה: מתי המטפל צריך להפסיק טיפול?.[5]
טקסי קבורה ואבל ומצבים של קרבה למוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאנתרופולוג, התפרסם אברמוביץ במחקריו על טקסי קבורה ואבל, ועל מקומו של המוות בתרבויות שונות. הוא ערך מחקר אנתרופולוגי במדגסקר, ומחקר אנתרופולוגי אחר על הלוויות בירושלים (מחקר, שבו הצטרף לעבודתה של אחת מחברות קדישא בירושלים).[6] כמו כן ערך מחקר מקיף עם האנתרופולוגית הישראלית פיליס פלגי על המוות בתרבויות שונות ברחבי העולם.[7]
פסיכיאטריה בין-תרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברמוביץ עסק בתחום של פסיכיאטריה בין תרבותית (Transcultural Psychiatry) בנושאים כמו הפרעות אכילה בקרב עדות שונות בישראל. מחקרים אלו מתקשרים למחקריו על מוות ואבל בתרבויות שונות.
דמויות מרכזיות בפסיכולוגיה, בפסיכיאטריה ובפילוסופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברמוביץ עסק בפועלם של ארבעה אישים מרכזיים בפסיכולוגיה, בפסיכיאטריה ובפילוסופיה:
- קרל יונג - שעליו גם כתב מחזה.[8]
- אריך נוימן - תלמידו של יונג, שעלה לארץ ישראל, ו"ייבא" אליה את הפסיכולוגיה היונגיאנית,[9] ושאברמוביץ נחשב למומחה לגביו. אברמוביץ ערך ב-2006 גיליון מיוחד שהתמקד בנוימן, בכתב העת היונגיאני.[10] כמו כן, הוא כתב בגיליון זה מספר מאמרים על נוימן, ובהם ראיון עם תלמידה מובהקת של נוימן, דבורה קוצינסקי, ומאמר עם מריון בדריאן על המרכז הטיפולי היונגיאני נווה צאלים, הפועל בישראל.[11]
- לודוויג ויטגנשטיין - אברמוביץ התעניין (עוד מתקופת לימודיו לתואר ראשון) בדמותו של הפילוסוף ויטגנשטיין, וכתב בעיקר על השפעת המסורת היהודית על עבודתו.[12]
- מרטין בובר - אברמוביץ הוא מומחה לנושא של החשיבות וההשפעה של בובר על הפסיכותרפיה.[13] כמו כן, כתב מחזה על חייו של בובר.[14]
דמויות מקראיות מזווית ראייה יונגיאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכמה מפרסומיו, כתב אברמוביץ על דמויות מקראיות ממבט יונגיאני. הוא התמקד באחים ואחיות במקרא, באברהם אבינו (שאותו הגדיר מהפכן רוחני), בדניאל כמפרש חלומות, באיוב כפמיניסט הראשון, באשת לוט כסמל לאי יציאה מטראומה, ובנביא יונה עם הפרעת אגו-סלף (ego-self).
אתיקה מקצועית של מטפלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברמוביץ התעניין גם, בכמה מאמרים שפרסם, בנושאי אתיקה מקצועית של מטפלים.[15]
עיסוקים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתיבת מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברמוביץ כתב שני מחזות:
המחזה הראשון שכתב, עוסק בחייו ובמשנתו של הפילוסוף והסוציולוג מרטין בובר.[14] המחזה הוצג באוניברסיטת ייל בשנת 1996.
המחזה השני, ״האנאליטיקאי והרב״, נכתב על ידי אברמוביץ עם עמיתו מורי שטיין ועוסק במפגש היסטורי, שנערך בציריך בשנת 1946, בין קרל יונג והרב ליאו בק, ובו מאשים בק את יונג באנטישמיות. המחזה הוצג מספר פעמים באירופה, וגם פורסם כספר.[8] המחזה צולם, ואפשר לראותו כסרט ביוטיוב.[16]
כתיבת שירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברמוביץ כותב ומפרסם שירים. אחד משיריו "Psalm of the Jealous God" נכלל בשנת 1980 באנתולוגיה של שירה יהודית מודרנית.[17]
אהבתו לשירה קיבלה ביטוי באנתולוגיה ״שירים להנרי: נאספו באהבה״, שאספו משפחתו וחבריו בישראל ומחוצה לה לכבוד יום הולדת 70.[18]
סדנאות בפסיכולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברמוביץ יוזם ומעביר סדנאות בנושאים פסיכולוגיים בלתי שגרתיים. בין נושאי הסדנאות: חלום וציור (עם הציירת אורנה מילוא), הרגע הראשון בטיפול (עם ג׳אן וינר מלונדון), להדריך רחוק מבית – על עבודה עם ״רוטרס״[19] (גם כן עם ג׳אן וינר), חולי אצל המטפל, מוות של המטפל, אחים ואחיות – פנים אישיים וקליניים, ועוד.
מנהל בי״ס שנתי אינטנסיבי בפסיכולוגיה אנאליטית לדוברי רוסית שמגיעים לישראל מקזחסטן, אוקראינה, רוסיה, בלארוס ולטביה, כשבכל שנה נבחר נושא אחר לעמוד במרכז הדיונים (בית הספר פעל ופועל בשנים 2015–2022).
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לאיוה, פסיכולוגית בהכשרתה. אב לשלושה.
מתגורר בשכונת גבעת אורנים בירושלים.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסומיו של אברמוביץ עוסקים באחים ואחיות, בגסיסה ומוות, באמנות וטראומה, ובפסיכיאטריה בין-תרבותית.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנרי אברמוביץ, אחים ואחיות: פסיכולוגיה, מיתוס, מציאות, תל אביב, רסלינג, 2016. ספר זה יצא לאור במקור באנגלית, ותורגם גם לפולנית ורוסית.
- Henry Abramovitch, Brothers and sisters: myth and reality (foreword: David H. Rosen), College station,Texas A&M University Press, 2014.
- Henry Abramovitch, The first father: Abraham; the psychology and culture of a spiritual revolutionary, Lanham,MD,University Press of America,1993. הספר יצא במהדורה שנייה בתוספת הקדמה חדשה: The first father: Abraham; the psychology and culture of a spiritual revolutionary, 2nd Edition and with new Preface. Libertary Press, 2010
- Henry Abramovitch, Rabbinic and Pilgrimage Dreams and the Living Symbol of the TzadikThe Guild of Pastoral Psychology. London, UK. 2012.
- Henry Abramovitch, The Performance of Analysis: Clinical and Jewish Explorations (Russian) ,Cognito. 2019
- Henry Abramovitch, Why Odysseus Came Home as a Stranger and Other Puzzling Stories in the Life of Buddha, Socrates, Jesus, Abraham, and Other Great Individuals. Chiron, 2020.
מבחר ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן הבולטים מבין המאמרים והפרקים שכתב בספרים:
- הנרי אברמוביץ, "הלוויה בירושלים - נקודת מבט אנתרופולוגית", בתוך: רות מלקינסון, שמשון רובין, ואליעזר ויצטום (עורכים), אובדן ושכול בחברה הישראלית, ירושלים, כנה, 1993.
- Bilu,Yoram. & Abramovitch, H. "In Search of the Saddiq: Visitational Dreams among Moroccan Jews in Israel", Psychiatry, 48: 83-92, 1985
- Abramovitch, H. & Bilu, Y. "Visitational Dreams and Naming Practices among Moroccan Jews in Israel", Jewish Journal of Sociology, 28(1): 13-21, 1985
- Abramovitch, H. "There are no Words: Two Greek-Jewish Survivors of Auschwitz", Psychoanalytic Psychology, 3(3): 201-216, 1986.
- Abramovitch, Henry. "Images of the 'Father' in psychology and religion", The Role of the Father in Child Development, 3rd edition. (ed. Michael Lamb). New York: John Wiley & Sons, Ch. 2, pp. 19-32. 1997.
- H. Abramovitch & L. Kirmayer. "The Relevance of Jungian Psychology for Cultural Psychiatry", Transcultural Psychiatry, v.40 (2):155-63, 2003
- Henry Abramovitch. "Making war a part of medical education", Invited Editorial, Israel Medical Association Journal (IMAJ), 15(3): 174-5, 2013
- Abramovitch, Henry, "The Influence of Martin Buber’s Philosophy of Dialogue on Psychotherapy: His Lasting Contribution", Dialogue as a Trans-Disciplinary Concept (ed. Paul Mendes-Flohr). De Gruyter, pp.167-179, 2015.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילה טנא, ראיון עם הנרי אברמוביץ, פסיכואקטואליה, אפריל 2019, עמ' 56-57
- פרופ' הנרי אברמוביץ - הרצאה בכנס באוניברסיטת בר-אילן - מאנתרופולוגיה לפסיכולוגיה ובחזרה (באנגלית), סרטון באתר יוטיוב, 1 בפברואר 2016
- פרופ' הנרי אברמוביץ - הרצאה במכון ון ליר במסגרת הסדרה "פותחים שבוע" - פרשת בחוקותי, סרטון באתר יוטיוב, 15 במאי 2012
- מורי שטיין והנרי אברמוביץ, מחזה: האנאליטיקאי והרב (באנגלית), סרטון באתר יוטיוב, 24 בספטמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Henry Hanoch Abramovitch, The first father: Abraham; the psychology and culture of a spiritual revolutionary, Lanham,MD,University Press of America,1993.
- ^ מערכת האתר, המכון היונגיאני/מי אנחנו, באתר המכון היונגיאני
- ^ מערכת האתר, נשיאי האגודה, באתר האגודה האנתרופולוגית הישראלית
- ^ Abramovitch, Henry, The Performance of Analysis: Clinical and Jewish Explorations (Russian) Cognito. 2019. וכן בשני מאמרים נוספים, אחד מהם, ״הקליניקה שלי כמרחב טיפולי״, מלווה בצילומים שצילמה בתו, אלה אברמוביץ'. Henry Abramovitch, The Healing Space of my Office: Analysis as Performance Art (Photographs by Ella Abramovitch). ARAS Connections, Issue 3, 2021https://aras.org/sites/default/files/docs/000143Abramovitch.pdf Henry Abramovitch “Analysis as Performance Art: Inner Ways of Knowing in the Clinical Encounter” Invited Lecture Series, Jungian Odyssey Zermatt, Switzerland, 2016.
- ^ Henry Abramovitch, When is it time to stop? When good enough becomes bad enough, Journal of Analytical Psychology 66, עמ' 907-927
- ^ הנרי אברמוביץ, "הלוויה בירושלים - נקודת מבט אנתרופולוגית", בתוך: רות מלקינסון, שמשון רובין ואליעזר ויצטום (עורכים), אובדן ושכול בחברה הישראלית, ירושלים, כנה, 1993
- ^ Phyllis Palgi and Henry Abramovitch, Death: A Cross-Cultural Perspective, Annual Review of Anthropology 13, 1984, עמ' 385-417
- ^ 1 2 Murray Stein and Henry Abramovitch, The Analyst and the Rabbi: A play, Chiron, 2019
- ^ Henry Abramovitch, The Origins and History of a Creative Man: Celebrating 100 Years of the Birth of Erich Neumann 52(2), Harvest: International Journal for Jungian Studies 52(2), 2006, עמ' 9-17
- ^ Harvest: International Journal for Jungian Studies Special Thematic Issue: Erich Neumann, 2006.
- ^ Henry Abramovitch & Marion Badrian, Neve Ze’elim Children’s Home: A Unique Long-term Treatment Centre Inspired by the Teaching of Erich Neumann, Harvest: International Journal for Jungian Studies 52(2), 2006, עמ' 182-199
- ^ Henry Abramovitch and Raymond Prince, The Jewish Heritage of Ludwig Wittgenstein: Its Influence on his Life and Work , Transcultural Psychiatry 43, 2006, עמ' 533-553
- ^ Abramovitch, Henry, “The Influence of Martin Buber’s Philosophy of Dialogue on Psychotherapy: His Lasting Contribution.” Dialogue as a Trans-Disciplinary Concept (Ed. Paul Mendes-Flohr). De Gruyter. pp.167-179. 2015.
- ^ 1 2 Henry Abramovitch, Meetings: Life and Teachings of Martin Mordechai Buber
- ^ Henry Abramovitch, Stimulating Ethical Awareness during Training, Journal of Analytical Psychology 52, 2007, עמ' 449-461
- ^ המחזה "האנאליטקאי והרב" - מפגש בין קרל יונג והרב ליאו בק, באתר youtube, 24.09.2021
- ^ Howard Schwartz & Anthony Rudolf (eds.), Voices within the Ark: The Modern Jewish Poets - An International anthology, Avon, 1980, עמ' 772
- ^ שירים להנרי: נאספו באהבה, ירושלים: הוצאת המשפחה, 2020
- ^ "רוטרס" (Routters) - כינוי לתלמידים במכון היונגיאני שנמצאים בדרך (route) להפוך למטפלים יונגיאניים. האגודה היונגיאנית הבינלאומית שולחת אנאליטיקאים-מדריכים להכשיר מתלמדים במקומות שבהם אין מכון יונגיאני מקומי שיכול להכשיר אותם.