הנרייטה גולדשמידט

הנרייטה גולדשמידט

לידה	23 בנובמבר 1825 קרוטושין, ממלכת פרוסיה
פטירה	30 בינואר 1920 (בגיל 94) לייפציג, רפובליקת ויימאר
מדינה	גרמניה
שפות היצירה	גרמנית

הנרייטה גולדשמידט הייתה פמיניסטית יהודייה-גרמנייה, מחנכת ועובדת סוציאלית. היא נמנתה עם מייסדות אגודת הנשים הגרמנית (גר') ופעלה לשיפור זכויות נשים לקבלת השכלה ותעסוקה. במסגרת מאמציה אלו, הקימה את "האגודה לחינוך משפחתי ולרווחת העם" (בגרמנית: Verein für Familienerziehung und Volkswohl) ואת בית הספר הראשון להשכלה גבוהה לנשים בגרמניה.

ראשית חייה

הנרייטה בנאס נולדה ב-23 בנובמבר 1825 בעיר קרוטושין שבפרובינציית פוזן, ממלכת פרוסיה, להוריה אווה (לבית לאסקי) ולוין בנאס, סוחר יהודי. אמה נפטרה כשהייתה בת חמש, ואביה נישא מחדש לאישה אנאלפביתית, שלא סיפקה לה תמיכה אימהית. בגיל 14 סיימה את לימודיה בבית הספר לבנות Höhere" Töchterschule", שם למדה מקצועות שהכשירו נשים לניהול משק בית. על מנת להשלים את השכלתה המצומצמת, קראה ספרות קלאסית גרמנית ואת העיתון "ברסלאואר צייטונג", שעורר בה עניין בפוליטיקה. בשנת 1853 נישאה לבן-דודה, הרב אברהם מאיר גולדשמידט, אלמן ואב לשלושה, שכיהן כרבה של קהילת היהודים הגרמנים בוורשה. חמש שנים לאחר מכן, מונה הרב גולדשמידט למחליפו של הרב אדולף ילינק בלייפציג, והמשפחה עברה לשם.

פעילותה החברתית

הנרייט גולדשמידט, 1859 בקירוב

המעבר ללייפציג, עיר אוניברסיטאית, עורר אצל גולדשמידט תחושת חירות ורוח הומניטרית. היא השתלבה במהרה בקהילה היהודית-גרמנית והתוודעה לרעיונותיו של פרידריך פרבל, מחנך ומייסד שיטת הגן לילדים בגיל הרך. בעידוד בעלה, החלה ללמוד היסטוריה, ספרות, פדגוגיה ופילוסופיה באופן עצמאי. בשנת 1865 ייסדה, יחד עם לואיז אוטו-פטרס ואוגוסטה שמידט, את אגודת הנשים הגרמנית, במטרה לשפר את מעמדן של נשים. תחילה היססה גולדשמידט להצטרף להנהלת האגודה, בשל חוקי התקופה שאסרו על נשים להצביע בארגונים וולונטריים, אך בסופו של דבר, בעידוד בעלה, הצטרפה והייתה פעילה מרכזית בארגון. בין השנים 1867–1906 כיהנה כחברת הנהלה והרצתה פעמים רבות במסגרתו.

בשנת 1867 ארגנה עצומות שהוגשו לרייכסטאג בדרישה להעניק לנשים גישה להשכלה ותעסוקה, והייתה חתומה על עצומה להגנה על ילדים שנולדו מחוץ לנישואין. היא קידמה את רעיון השתתפותן של נשים בחיים הקהילתיים מתוך אמונה כי הן יביאו רגישות בטיפול בסוגיות תרבותיות שנוייות במחלוקת. בשנה שלאחר מכן הציעה יוזמה לשירות חברתי חובה לנשים למשך שנה. בשנת 1871 הקימה את "האגודה לחינוך משפחתי ולרווחת העם", שמטרתה הייתה להכשיר גננות בשיטת פרובל. היא כיהנה כנשיאת האגודה למעלה מארבעה עשורים. הארגון פתח גן ילדים ציבורי, ועד שנת 1878 הקימה גולדשמידט את "התיכון לנשים" (בגרמנית: Lyzeum für Damen), שבו לימדו מרצים מאוניברסיטת לייפציג. נשים, שהיו מנועות מלימודים אקדמיים, נהנו מהרצאות שאפשרו להן לרכוש השכלה ותעסוקה בתחום ההוראה.

1883 מנהיגות התנועה הפמיניסטית הגרמנית

בשנת 1889 רכשה הקהילה היהודית בניין לפעילות הארגון ברחוב ווסטשטרסה 16 (לימים פרידריך-אברט-שטרסה). המבנה שימש מרכז חינוכי ותרבותי לנשים, ולימים גם כבית מגוריה של גולדשמידט לאחר שהתאלמנה. בשנת 1898 קידמו גולדשמידט ואוגוסטה שמידט, בשם אגודת הנשים הגרמנית, הצעה להפיכת שיטת פרובל לשיטת החינוך הרשמית במדינה. ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד מבקריה, שראו בכך פגיעה בזכויות המשפחה ובחשש מהשוואת מעמדות חברתיים. גולדשמידט הגנה על ההצעה בחיבורה "האם גן הילדים הוא מוסד חינוכי או מוסד כפייה?", אך היוזמה לא צלחה.

גולדשמידט המשיכה לפעול ולכתוב בנושא חשיבות גני הילדים והשכלת נשים. בשנת 1906 הותר לנשים ללמוד באוניברסיטאות בגרמניה, אך גולדשמידט סברה כי ההכשרה האקדמית אינה מספקת נשים לתפקידיהן החברתיים. בשנת 1911 הגיעה לשיא הקריירה שלה, כאשר ייסדה את "המכללה לנשים בלייפציג" (Hochschule für Frauen zu Leipzig), מוסד ההשכלה הגבוהה הראשון לנשים בגרמניה. המוסד שילב הרצאות של מרצים מאוניברסיטת לייפציג ושאף לטפח נשים לתפקידים אינטלקטואליים, אימהיים וחברתיים. לאחר שנת הלימודים 1916–1917 פרשה גולדשמידט, והמוסד עבר לניהולה של ממשלת סקסוניה. היא נפטרה ב-30 בינואר 1920 בלייפציג ונקברה בבית העלמין היהודי הישן בעיר.

מצבה בבית הקברות היהודי הישן בלייפציג

מורשתה

בשנת 1921 שונה שמו של מועדון "האגודה לחינוך משפחתי ולרווחת העם" ל"בית הנרייטה גולדשמידט", אך באותה שנה מוזג הארגון עם קרן הנריך הינריכסן, שניהל את בית הספר. בתקופת השלטון הנאצי, נמחק הקשר בין בית הספר למייסדתו היהודייה, ונאסרה כניסת תלמידות יהודיות. בגרמניה המזרחית נקרא המוסד על שם גולדשמידט ושימש להכשרת גננות. בשנת 1992 הפך למוסד להכשרת עובדים סוציאליים ולחינוך מיוחד. אף על פי שהמוסד שרד, נהרס "בית הנרייטה גולדשמידט" בשנת 1999 לטובת הרחבת כביש, שבסופו של דבר לא יצאה לפועל.

בלייפציג מוצבות שתי לוחות זיכרון לכבודה של גולדשמידט. לוח אחד, משנת 1986, בכניסה לבית הספר הקרוי על שמה, ולוח נוסף, משנת 1996, בבית שבו נפתח המעון הראשון לילדים. בשנת 2001 הוצב פסל בדמותה לציון 90 שנה להקמת בית הספר. המקור מוצג במוזיאון לאמנות יפה בלייפציג, ושכפולו ניצב בבית הספר, עם כתובת שנשאה בעבר הקדשה: "לשאיפות הנאצלות של נשות גרמניה".

מאמרים ועבודות נבחרות

• Goldschmidt, Henriette (1872). Der Kindergarten in seiner Bedeutung für die Erziehung des weiblichen Geschlechts Vortrag gehalten am 15 Januar 1872 in Leipzig im Verein für Familien- und Volkserziehung (בגרמנית). Leipzig, Germany: Sturm und Koppe. OCLC 179711254.
• Goldschmidt, Henriette (1874). Die Stellung der Kindergartenschule: in dem Organismus des Fortbildungsunterrichts für die weibliche Jugend: Vortrag gehalten im Verein für Familien- und Volkserziehung zu Leipzig am 17 November 1874 (בגרמנית). Leipzig, Germany: Commission der Serig'schen Buchhandlung. OCLC 45566846.
• Goldschmidt, Henriette (1882). Ideen über weibliche Erziehung im Zusammenhange mit dem System Friedrich Fröbels; sechs Vorträge (בגרמנית). Leipzig, Germany: Reißner. OCLC 632790861.
• Goldschmidt, Henriette (1896). Festschrift zum fünfundzwanzigjährigen Jubiläum (בגרמנית). Leipzig, Germany: Verein für Familien- und Volkserziehung. OCLC 255707743.
• Goldschmidt, Henriette; von Marenholtz-Bülow, Bertha (1896). Bertha von Marenholtz-Bülow: ihr Leben und Wirken im Dienste der Erziehungslehre Friedrich Fröbels (בגרמנית). Hamburg, Germany: Verlagsanstalt und Druckerei Actien-Gesellschaft. OCLC 252401405.
• Goldschmidt, Henriette (1901). Ist der Kindergarten eine Erziehungs–oder Zwangsanstalt? Zur Abwehr und Erwiderung auf Herrn K.O. Beetr's Kindergartenzwang! Ein Weck und Mahnruf an Deutschlands Eltern und Lehrer (בגרמנית). Wiesbaden, Germany: Emil Behrend. OCLC 163028695.
• Goldschmidt, Henriette (1909). Was ich von Fröbel lernte und lehrte Versuch einer kulturgeschichtlichen Begründung der Fröbel'schen Erziehungslehre (בגרמנית). Leipzig, Germany: Akademische Verlagsgesellschaft. OCLC 174398262.
• Goldschmidt, Henriette (1911). Vom Kindergarten zur Hochschule für Frauen: Verein für Familien- und Volkserziehung, Leipzig. 1871; eine Denkschrift (בגרמנית). Leipzig, Germany: Verein. OCLC 250742377.
• Goldschmidt, Henriette (1918). Vom Kindergarten zur Hochschule für Frauen ein Rückblick auf die Anfänge der deutschen Frauenbewegung und das Erziehungswerk Friedrich Fröbels (בגרמנית). Leipzig, Germany: Quelle & Meyer. OCLC 179950020.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנרייטה גולדשמידט בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הנרייטה גולדשמידט".