לדלג לתוכן

הנעה לעבודה בקיבוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תחום ההנעה לעבודה בקיבוץ עורר לאורך השנים עניין מחקרי, כלכלי וחברתי מיוחד. זאת בשל המבנה הכלכלי הייחודי של הקיבוץ בישראל, המשפיע על ההנעה לעבודה בו.

ביסוד הקיבוץ כתופעה מהותית (כפי שהוא בא לידי ביטוי בעשורים הראשונים לקיומו), ביצוע "עבודה" על ידי חברי הקיבוץ לא התאימה להגדרה של "ביצוע פעילות תמורת תגמול"; זאת משום שבאופן תאורטי, חברי הקיבוץ לא עובדים על מנת לקבל גמול, אלא משום שהם מעוניינים בקיום תוצאות פעילותם. לדוגמה: חבר קיבוץ אשר גידל גידול חקלאי כלשהו, עשה זאת על מנת שיהיה מזון לו, לחברי הקיבוץ, ולכלל העם בארץ ישראל הנבנית (בעשורים הראשונים לקיום הקיבוץ הייתה משמעות רבה לבניית יסודותיה החומריים של המדינה העתידית הצעירה).

רעיון זה מכונה "ביטול העבודה", והוא קיים את הקיבוץ כצורה חברתית שיתופית. עם זאת, הרעיון היה תאורטי ביותר, ובמציאות היו מעורבים גורמים שונים בעלי מאפייני עבודה בקיבוץ. כך למשל הייתה ההתייחסות אל הקיבוץ כולו כאל ישות שעליה לבצע עבודה, כלומר - למכור תוצרת למען רווח כלכלי. אמנם ניתן להתייחס במקרה זה אל התגמול כמניע לעבודה עבור הישות הקיבוצית, אך קשה להתייחס אל ההנעה לעבודה עבור חבר קיבוץ מסוים, שכן החבר לא זכה לתגמול אישי עבור עבודתו האישית.

מניעים אפשריים לעבודה בקיבוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת המוטיבציה הקולקטיבית (כלומר, בבחינת הגורמים המביאים אדם לפעולה בהקשר חברתי) נבחנים שלושה ממדי מוטיבציה: הממד הכלכלי (תגמול חומרי עבור פעילות), הממד הערכי (פעולה המונעת על ידי ערכי האדם העובד) וממד הזהות וההזדהות (פעולה הנובעת משיתוף פעולה בהקשר חברתי).

רמת המוטיבציה לפעול בהקשר חברתי תלויה בקשר בין תגמולים כלכליים, המידה בה התרומה לארגון מחזקת את ערכי הפרט, ומידת חיזוק הזהות האישית באמצעות הזדהות עם הארגון.

כדי להתייחס למוטיבציה לעבודה בקיבוץ במסגרת רעיון "ביטול העבודה", נדרשת ההנחה כי חבר הקיבוץ מזוהה עם הקיבוץ והוא בעל מערכת ערכית תואמת (כלומר קולקטיביסטית ולא אינדיבידואליסטית או אחרת). הזהות עם הקיבוץ חשובה, שכן בלעדיה אין הפרט מסוגל לתפוס את מטרת פעולותיו, מלבד תגמול.

למשל, על מנת שחקלאי בקיבוץ לא יתעניין בתגמול עבור פעולותיו אלא בעצם קיומו של המזון שהוא מגדל, עליו להיות בעל מערכת ערכים שיתופית ולא אחרת (כלומר, שיעניק משמעות להקשר החברתי באופן לא מעשי), וכן עליו להיות מזוהה עם הקיבוץ. רק על ידי הזדהות עם הקיבוץ, אשר צורך את המזון אותו הוא מגדל, יוכל החקלאי לרצות בגידול המזון על מנת שייאכל, ולא על מנת שיביא לחקלאי תגמול.

השינויים במניעים לעבודה בקיבוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ אופיין שנים רבות כתרבות שבה ממדי הערכים וההזדהות היו בעלי עוצמה מוטיבציונית גבוהה יותר ביחס לממד הכלכלי במוטיבציה הקולקטיבית. אך עם השנים נתערערו יסודות ערכיים שהיוו בסיס למוטיבציה של חברי הקיבוץ ולהזדהות עם הקיבוץ ועם ערכי "ביטול העבודה".

בעקבות התרופפות הממדים השיתופיים, חל ריחוק בין ערכי הפרט בקיבוץ לבין הערכים המכוננים. אלו הוחלפו במערכות עבודה הנפוצות בחברות שאינן שיתופיות, שגם חשופות לבעיות מוטיבציה ולניסיונות שונים של תגמול כדי להגביר את הפריון במקומות העבודה ולמנוע עזיבה של אנשי מקצוע.

כיום מנסה לעיתים הקהילה הקיבוצית אשר איבדה ממאפייניה השיתופיים, לתגמל את חבריה עבור מאמציהם באמצעות סולידריות, אחריות משותפת, ביטחון חברתי ועשייה משותפת רלוונטית. גורמים אלו תלויים גם במידה בה קיים "ביטול עבודה" בקיבוץ. אך אלו גורמים המאפשרים את "ביטול העבודה" ואת צורת החיים השיתופית, ולא גורמים המשמשים כמניע עיקרי לעבודה בקיבוץ.

הרעיונות שעומדים מאחורי עקרונות אלו הם:

  • סולידריות - היחיד חש כי החברים מוכנים להירתם ליעדים המשותפים ושניתן לסמוך על העזרה ההדדית, על שיתוף הפעולה והתמיכה המצופה מהם.
  • אחריות משותפת - קיימת אחריות משותפת על גורלו של כל חבר, וקיימת בקרב הפרט תחושה כי ציבור החברים מעוניין בטובתו ומוכן לתמוך בו במאמציו לבנות חיים עשירים ומשמעותיים, ולא מנסה להכשילו.
  • ביטחון חברתי - היחיד חי בסביבה המעניקה אמון וביטחון, הוא אינו חשוף בודד מול הפתעות ואיומים ויודע שבעת מצוקה יש על מי לסמוך ובמי להיעזר.
  • עשייה משותפת רלוונטית - יוצרת תחושה קהילתית וחמימות, תוך עיצוב אלטרנטיבה חברתית מתקדמת ואטרקטיבית בתוכנה ובמשמעותה.

במידה ועקרונות אלו לא מתקיימים, צפויה ירידה בנכונות החברים להתמסר לטובת הקהילה, וצורת החיים הקיבוצית עשויה לאבד חלק ניכר ממשמעותה. לשינויים המתרחשים בחברה הקיבוצית יש השפעה רבה על עקרונות אלו.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Putterman L, Incentives and the Kibbutz: Toward an economics of communal work motivation. Journal of Economics 1983;43:157-188.
  • Day HY, Motivation to Work and Recreate: A Comparison of Israeli Kibbutzim and Canada. International Journal of Comparative Sociology 1992;33:197-207.
  • Leviatan U, Determinants of Work Motivation and Work Satisfaction among Kibbutz Aged Workers. Canadian Journal of Community Mental Health 1992;11:49-64.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]