הנס חיים פין
 | |
| לידה |
16 בנובמבר 1916 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1978 (בגיל 61) הרצליה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין הישן בהרצליה |
| מקום לימודים |
באוהאוס |
| תחום יצירה |
צילום עיתונות |
  | |
הנס חיים פִּין (Hans Chaim Pinn; 16 בנובמבר 1916 – 30 במאי 1978) היה צלם עיתונות ישראלי, מחלוצי צילום העיתונות בישראל. צילם במשך קרוב לארבעים שנה עבור סוכנות AP ועיתונים שונים. צילומיו מאופיינים בשדה ראייה רחב של האירועים אותם תיעד, תוך ראייה מושכלת עם אמירה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פין נולד בסתיו 1916 בברלין בירת גרמניה. ב-1931, בהיותו בן חמש עשרה, החל למכור תצלומים לעיתונים ולסוכנות הידיעות AP. בשנת 1933 למד צילום בסדנאות של בית הספר באוהאוס, למד אצל ג'ון הארטפילד והושפע מעבודתו של אריך סלומון. בנוסף, למד נגרות ועיצוב פנים. בין השנים 1938-1935 שהה בצ'כוסלובקיה.
ב-1938 עלה לארץ ישראל באשרת תייר. בשנת 1942, במלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא הבריטי ושירת במחלקת צילום ומיפוי. ב-1945, לאחר שחרורו, החל לעסוק בצילום חדשות והיה אחד הצלמים הראשונים שמכרו את תצלומיהם לעיתוני הארץ וחו"ל. בשנות הארבעים צילם אירועים בולטים בתחום המאבק וההעפלה. באותה תקופה היה חבר ב"הגנה" ואיש יחידת המיפוי שלה.
פין עבד עד מותו כצלם לעיתונים שונים, בהם "ידיעות אחרונות" ו"לאשה".
בשנים 1982–1984 הוצגה תערוכה מיצירותיו, "צלם ותקופתו", תחילה במוזיאון תל אביב לאמנות ובהמשך כתערוכה נודדת במסגרת אמנות לעם.
פין נפטר בכ"ג באייר תשל"ח (מאי 1978) לאחר מחלה ממושכת, בגיל 61, ונטמן בבית העלמין הישן בהרצליה. במותו הותיר את אשתו סוזי ובנותיו. בתו, נורית אביב, היא צלמת קולנוע. כבר בילדותה הייתה מעורבת בעבודתו, סייעה לו בפיתוח תמונות וצילמה בעצמה.
אלמנתו סוזי, שעבדה לצדו וארגנה את הארכיון שלו, תרמה את ארכיון התצלומים שלו ללשכת העיתונות הממשלתית, והוא שמור בה כחלק מאוסף התצלומים הלאומי.
צילומים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליל כ"ט בנובמבר - צילום נדיר שמתאר את ההתרגשות והשמחה בכיכר מגן דוד בתל אביב מיד לאחר היוודע תוצאות ההצבעה. כל הצלמים האחרים צילמו את השמחה שפרצה בארץ למחרת לאור היום.
- הכרזת המדינה - צילום המבטא את עוצמת המעמד הממלכתי, שבו הונצח שולחן הנשיאות במלואו על כל יושביו, ומרבית חברי מועצת העם, ככל שהעדשה תפסה, שישבו על במת הכבוד. הנס פין הורשה לצלם את האירוע לכמה רגעים אף שלא היה מוזמן אליו כצלם הרשמי. הוא עמד לפני דלת הכניסה לאולם וצילם את האירוע בפלאש, דבר שעורר מבוכה רבה באולם ההכרזה.
- אלטלנה - צילום המראה את הטרגדיה כרגע שבו החיים ממשיכים לזרום כרגיל. אדם יושב על הספסל מול הים וקורא עיתון, ואנשים צופים באניה הבוערת, חסרי אונים, וממשיכים בשלהם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיא רז, צלמי הארץ: מראשית ימי הצילום ועד היום, תל אביב: מפה - מיפוי והוצאה לאור; הקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 137.
- שלמה שבא, 'הפוטו-ז'ורנליזם הארץ ישראלי', קשר 5, אביב 1989, 110-115.
- ״הנס חיים פין״, בספר: ורד נבון, השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים, הוצאת ורד נבון, מהדורה שנייה, אוגוסט 2021, עמ׳ 255-254.
קטלוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ה. חיים פין, צלם ותקופתו, תל אביב: מוזיאון תל אביב, תשמ"ב 1982.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנס חיים פין(הקישור אינו פעיל) באתר מוזיאון ישראל
- רקויאם לצלם עתונות, דבר, 9 ביוני 1978 (עם מותו)
- נירית אנדרמן, לדבר קולנועית: ריאיון עם הבמאית והצלמת נורית אביב, באתר הארץ, 3 בפברואר 2012
- מרב יודילוביץ', ניצחון ההולכים נגד הזרם, באתר ynet, 26 בספטמבר 2008
- הנס חיים פין, דף שער בספרייה הלאומית
| בקרת זהויות |
|
|---|