הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג'

הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג'
Princess Mary Adelaide of Cambridge
לידה	27 בנובמבר 1833; הנובר, ממלכת הנובר
פטירה	27 באוקטובר 1897 (בגיל 63); ווייט לודג', פארק ריצ'מונד, לונדון, הממלכה המאוחדת
שם מלא	מרי אדלייד וילהמינה אליזבת
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	קפלת סנט ג'ורג', טירת וינדזור, הממלכה המאוחדת
בן זוג	פרנסיס, דוכס טק
שושלת בית הנובר
אב	הנסיך אדולפוס, דוכס קיימברידג'
אם	אוגוסטה, נסיכת הסן-קאסל
צאצאים	מרי ; אדולפוס ; פרנסיס ; אלכסנדר
חתימה

הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג' (באנגלית: Princess Mary Adelaide of Cambridge, שמה המלא: מרי אדלייד וילהמינה אליזבת; ‏ 27 בנובמבר 1833 – 27 באוקטובר 1897) הייתה בת למשפחת המלוכה הבריטית, נכדתו של ג'ורג' השלישי וסבתא-רבתא של המלכה אליזבת השנייה. בזכות נישואיה היא נשאה את התואר "דוכסית טק".

מרי אדלייד תיזכר כאמה של המלכה מרי, בת זוגו של המלך ג'ורג' החמישי. היא הייתה אחת מבני משפחת המלוכה הראשונים שנתנו חסות למגוון רחב של מפעלי צדקה.

ראשית חייה

מרי אדלייד נולדה בהנובר לאביה, הנסיך אדולפוס, דוכס קיימברידג', הצעיר ביותר מבין הבנים שהגיעו לבגרות של המלך ג'ורג' השלישי ושל שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ. אמה הייתה אוגוסטה, נסיכת הסן-קאסל, בתו של הנסיך פרידריך, נסיך הסן-קאסל.^[1]

מרי אדלייד הוטבלה ב-27 בנובמבר 1834 בבית קיימברידג' שבהנובר. דודתה מצד אביה, הנסיכה אליזבת, נסיכת הממלכה המאוחדת, הייתה סנדקיתה היחידה שנכחה בטקס ההטבלה. שאר סנדקיה וסנדקיותיה, שיוצגו ככל הנראה על ידי מיופי כוח, היו המלך ויליאם הרביעי ורעייתו המלכה אדלייד (דודה מצד אביה ורעייתו), הנסיכה מרי, דוכסית גלוסטר ואדינבורו (דודתה מצד אביה), מריה, נסיכת הסן-קאסל (דודתה מצד אמה) והנסיכה פרידריך מאנהלט (בת דודתה).^[2]

מרי אדלייד בילתה את שנותיה הראשונות בהנובר, שם אביה כיהן כמשנה למלך בשמו של דודה ג'ורג' הרביעי ואחריו ויליאם הרביעי.^[1]

ב-1837, לאחר מות דודה, ויליאם הרביעי, עלתה לכס המלוכה בבריטניה, בת דודתה, הנסיכה ויקטוריה מקנט כמלכה ויקטוריה. על פי החוק הסאלי נמנע מהמלכה ויקטוריה לרשת את כתר ממלכת הנובר, ותחת זאת הועבר הכתר לנסיך ארנסט אוגוסטוס, דוכס קמברלנד. לפיכך, הגיעה לקיצה האוניה הפרסונלית בין בריטניה והנובר, שהתקיימה מעל מאה שנה ושבמסגרתה המונרך של ממלכת הנובר התגורר באנגליה כמלך בריטניה ובאמצעות משנה למלך שמשל בשמו, מלך בהנובר. הדוכס מקמברלנד עבר להנובר ואביה של מרי אדלייד לא היה כבר נחוץ שם והוא שב עם משפחתו ללונדון וקבע את משכנו בארמון קנזינגטון.

נישואין

בגיל 30 הייתה מרי אדלייד עדיין רווקה. ממדי גופה הגדולים (שהקנו לה את הכינוי "מרי השמנה" - Fat Mary^[1]) והעובדה שלא הייתה לה הכנסה כספית, היו הגורמים לרווקותה, בנוסף לגילה המתקדם. עם זאת, מעמדה המלכותי מנע ממנה להינשא לאדם ללא ייחוס מלכותי. בת דודתה, המלכה ויקטוריה, ריחמה עליה וניסתה להסדיר שידוך עבורה.

בסופו של דבר, נמצא מועמד מתאים בממלכת וירטמברג, הנסיך פרנסיס מטק. הנסיך היה בדירוג נמוך ממרי אדלייד. הוא היה צאצא לנישואים מורגנטיים ולא היו לו זכויות ירושה לכתר וירטמברג, אך היה לו תואר נסיך ובעורקיו זרם דם מלכותי. ללא כל אפשרות אחרת, הסכימה מרי אדלייד להינשא לו. ב-12 ביוני 1866 נישאו מרי אדלייד ופרנסיס בכנסיית סנט אן שבקיו, מחוז סארי.

הדוכס והדוכסית מטק העדיפו להתגורר בלונדון ולא מחוץ לבריטניה, בעיקר בשל העובדה שמרי קיבלה קצבה ממשלתית שנתית של 5,000 ליש"ט ועקב העובדה שהיא לקחה על עצמה תפקידים מלכותיים. אמה, הדוכסית מקיימברידג', שילמה לה גם סכום משלים. בקשתה מהמלכה ויקטוריה להכנסה נוספת נענתה בשלילה, אך המלכה העבירה לרשותם דירות בארמון קנזינגטון^[3] ובווייט לודג' בפארק ריצ'מונד כמעון כפרי.

מרי אדלייד ביקשה שלבעלה יוענק תואר "הוד מעלתו המלכותית" (Royal Highness), אך המלכה סירבה לכך ותחת זאת העניקה לפרנסיס את התואר "הוד מעלתו" (Highness) לרגל חגיגות יובל הזהב שלה.

למרי אדלייד ופרנסיס נולדו בת אחת ושלושה בנים:

מרי (1953-1867), נישאה לג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת.
אדולפוס (1927-1868), לימים דוכס טק ומרקיז קיימברידג'.
פרנסיס (1910-1870).
אלכסנדר (1957-1874), לימים רוזן אתלון.

חייה מעבר לים

למרות הכנסתם הצנועה של מרי אדלייד ופרנסיס, היה לה טעם יקר והיא חיה חיים ראוותניים, היא צרכה מאכלים יקרי המציאות, רכשה בגדים יקרים ויצאה לחופשות מעבר לים. עד מהרה תפחו חובותיה ובני הזוג נאלצו להימלט מבריטניה ב-1883 כדי להתחמק מנושיהם. הם נסעו לפירנצה וכן התארחו אצל קרובי משפחתם באוסטריה ובגרמניה. בתחילה הם נסעו תחת השמות הרוזן והרוזנת פון הוהנשטיין. יחד עם זאת, מרי העדיפה לנסוע תחת תוארה המלכותי שהעניק לה תשומת לב ושירות טוב יותר באופן משמעותי.

שנותיה האחרונות

בני הזוג טק שבו מגלותם הכפויה ב-1885 והמשיכו לחיות בארמון קנזינגטון ובוויט לודג'.^[3] מרי אדלייד החלה להקדיש את חייה לפעילות צדקה ושמשה כפטרונית של מפעלי צדקה שונים לילדים.

ב-1891, פעלה מרי אדלייד בלהיטות למען נישואיה של בתה, הנסיכה ויקטוריה מרי מטק (שכונתה בחוג המשפחה "מאי") עם אחד מבניו של נסיך ויילס, לימים המלך אדוארד השביעי. באותה תקופה, חיפשה המלכה ויקטוריה כלה ילידת בריטניה עם ייחוס מלכותי עבור נכדה, המלך לעתיד, ובתה של מרי אדלייד התאימה לקריטריונים אלו. לאחר אישורה של המלכה, התארסה הנסיכה ויקטוריה מרי עם הנסיך אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל, שהיה אז השני בסדר הירושה לכתר הבריטי.^[3] מותו של הדוכס, שישה חודשים מאוחר יותר, היה מכה אכזרית. יחד עם זאת, המלכה ויקטוריה חיבבה את הנסיכה מרי ושכנעה את אחיו של הדוכס המנוח והבא בתור בסדר הירושה, הנסיך ג'ורג', דוכס יורק, לשאת את מרי לאישה. השניים נישאו ב-6 ביולי 1893 בקפלת ארמון סנט ג'יימס.^[3]

מרי אדלייד לא זכתה מעולם לראות את בתה מוכתרת כמלכה. היא מתה ב-27 באוקטובר 1897 בוויט לודג', בעקבות סיבוכים של ניתוח חירום שעברה. היא נטמנה בקמרון המלכותי בקפלת סנט ג'ורג' שבטירת וינדזור.^[4]

תאריה

27 בנובמבר 1833 – 12 ביוני 1866: הוד מעלתה מלכותית הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג'.
12 ביוני 1866 – 16 בדצמבר 1871: הוד מעלתה המלכותית הנסיכה פרנסיס מטק.
16 בדצמבר 1871 – 27 באוקטובר 1897: הוד מעלתה המלכותית, הדוכסית מטק.

כנכדה בקו זכרי של מלך הנובר, היא גם נשאה את התארים: נסיכת הנובר ודוכסית בראונשווייג ולינבורג.