הנסיך איימונה, דוכס אאוסטה
 | |||||||||
| הנסיך איימונה, דוכס אאוסטה | |||||||||
| לידה |
9 במרץ 1900 טורינו, ממלכת איטליה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 1948 (בגיל 47) בואנוס איירס, ארגנטינה  | ||||||||
| מדינה | איטליה | ||||||||
| מקום קבורה |
בזיליקת סופרגה  | ||||||||
| בת זוג | אירנה, נסיכת יוון ודנמרק | ||||||||
| שושלת בית סבויה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
הנסיך איימונה, דוכס אואסטה (באיטלקית: Aimone di Savoia-Aosta; 9 במרץ 1900 – 29 בינואר 1948) היה מדינאי ואיש צבא איטלקי, בתקופת שלטון הפשיזם באיטליה, ששימש כמלך קרואטיה בין השנים 1941–1943.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איימונה נולד ב-9 במרץ 1900 בטורינו, לאמנואלה פיליברטו, דוכס אאוסטה, בנו של אמדאו הראשון, מלך ספרד, ולהלן, נסיכת אורליאן, בתם של הנסיך פיליפ, רוזן פריז ומארי איזבל, נסיכת אורליאן, וב-29 בספטמבר 1904 קיבל את התואר דוכס ספולטו.
את חינוכו קיבל איימונה במכללת סנט דייוויד באנגליה, ולאחר מכן למד באקדמיית הצי בליוורנו והוסמך לקצין בצי האיטלקי. ב-1 באפריל 1921 מונה איימונה לחבר הסנאט האיטלקי, ככל שאר נסיכי בית סבויה שקיבלו מינוי זה בגיל 21.
בשנת 1929 הוביל איימונה משלחת מדעית לרכס הקארקוראם, 20 שנה לאחר שדודו לואיג'י אמדאו, דוכס אברוצי כשל בניסיונו לטפס על הרכס. על עבודתו ומחקרו קיבל איימונה עיטור כבוד מהחברה הגאוגרפית המלכותית.
לאחר רומן קצר שניהל איימונה עם באטריס, נסיכת ספרד, בתו של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד, התחתן איימונה ב-1 ביולי 1939 עם אירנה, נסיכת יוון ודנמרק, בתם של קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון וסופיה, נסיכת פרוסיה, ממנה נולד לו בן אחד – הנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה.
ב-18 במאי 1941 הוכתר איימונה בארמון קווירינאלה כטומיסלב השני, מלך קרואטיה, על ידי מנהיגי תנועת האוסטאשה ׁ(בהם הפוגלבניק, אנטה פאבליץ'), שהקימו את המדינה העצמאית של קרואטיה. בשל סכסוכים על גורל דלמאטיה, ובשל חשש לביטחונו, נשאר איימונה באיטליה, ולא עבר להתגורר בקרואטיה.
ב-3 במרץ 1942 מת אחיו הנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה במחנה שבויים בריטי בניירובי, ואיימונה ירש את התואר "דוכס אאוסטה". בסתיו אותה שנה פנה איימונה לבעלות הברית באמצעות שליחו, ודן עמם על הסכם שלום עם איטליה, במטרה לשמר את שליטת בית סבויה.
ב-31 ביולי 1943 לאחר הדחת מוסוליני, ויתר איימונה על הכתר הקרואטי, בעקבות בקשת דודנו ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה.
בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, מונה איימונה למפקד בסיס הצי האיטלקי בטאראנטו, אך הוא פוטר מתפקידו בשל ביקורתו על השופטים שמצאו את הגנרל מריו רואטה אשם בפשעי מלחמה.
לאחר ביטול המונרכיה באיטליה בשנת 1946, עזב איימונה את איטליה בשנת 1947 ועבר להתגורר בארגנטינה. ב-29 בינואר 1948 מת איימונה בבואנוס איירס, ובנו הנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה ירש את תאריו.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנסיך איימונה, דוכס אאוסטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)