לדלג לתוכן

הנדסת התפלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
"איי.די.אי. טכנולוגיות בע"מ"
הנדסת התפלה לישראל

IDE Technologies
מתקן התפלה חדרה שאותו הקימה החברה
מתקן התפלה חדרה שאותו הקימה החברה
נתונים כלליים
מייסדים אלכסנדר זרחין מדינת ישראל
תקופת הפעילות 1965–הווה (כ־59 שנים)
משרד ראשי אזור התעשייה קדימה
שליטה בחברה אלפא מים (100%)
ענפי תעשייה

הנדסת משאבי מים וסביבה

הנדסת כימיה
מוצרים עיקריים מתקני התפלת מים
מכונות לייצור שלג מלאכותי
הכנסות 173 מיליון דולר (2016)
רווח תפעולי 1 מיליון דולר (2016)
רווח 10 מיליון דולר (2016)
יו"ר אבשלום פלבר
מנכ"ל אלון תבור
עובדים 450 (2020)
 
www.ide-tech.com
מתקן ההתפלה הראשון שהוקם על ידי החברה באילת ב-1964

הנדסת התפלהאנגלית: "IDE Technologies") היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח וייצור מתקני התפלת מים בבעלות קבוצת דלק.

בעברית החברה ידועה בשם "הנדסת התפלה לישראל" באנגלית מקור שם החברה הוא בראשי תיבות של "Israel Desalination Engineering Technologies" שקוצר ל"IDE Technologies" או "איי.די.אי. טכנולוגיות בע"מ" שהוא כיום השם הרשמי של החברה.

הקמת החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדסת התפלה הוקמה כחברה ממשלתית בשנת 1965 על בסיס טכנולוגיה שפיתח מהנדס והממציא אלכסנדר זרחין ויושמה לראשונה בשנת 1961 על ידי ממשלת ישראל בשותפות עם חברה אמריקאית ואלכסנדר זרחין ב"חברת מתקנים להתפלה (מפתחי תהליך זרחין) בע"מ" אשר בשנת 1965 הפכה לחברה ששמה "הנדסת התפלה לישראל (תהליך זרחין) בע"מ". מתקן נסיוני הוקם בחוף תל ברוך[1] ואבן פינה למתקן התפלה ראשון על פי שיטת זרחין הונחה במרץ 1961 באילת[2][3]. בתחילת 1964 הופעל המתקן באופן חלקי[4] ואז התברר שהמים שהוא מייצר יקרים והשיטה אינה כלכלית. זרחין טען שהסיבה לכך היא שלא בנו את המתקן על פי הוראותיו[5] ודרש חצי מיליון לירות למימוש מתקן בקנה מידה מסחרי שיוקם על פי הוראותיו[6]. העניין עורר פולמוס בציבור בישראל והיה אף מי שהקים מגבית לגיוס חצי מיליון לירות לצורך מימוש תוכניותיו של זרחין[7]. ביוני 1964 הוחל בהזרמת מים מהמתקן של זרחין לתושבי אילת[8]. המתקן באילת פעל במשך כשלוש שנים אך נסגר בגלל חוסר הצדקה כלכלית להפעלתו[9]. זרחין לא היה מעורב יותר בחברת הנדסת התפלה עם זאת אושר לו תקציב להמשך הפיתוח של הטכנולוגיה שלו[10]. ואילו הנדסת התפלה המשיכה בפיתוח טכנולוגיות התפלה בנפרד ומתקנים של החברה נמכרו לצה"ל לשימוש בסיני[11].

זרחין תבע את מדינת ישראל בדרישה לתמלוגים על כל מתקני ההתפלה שהוקמו בישראל, ללא קשר לשיטה בה פעלו, בהתאם לנוסח החוזה שהיה לו עם מדינת ישראל. תביעתו זו נתקבלה בבית המשפט המחוזי, אולם בערעור בבית המשפט העליון נקבע שיש לפרש את החוזה בהתאם לשרשרת ההסכמים בין מדינת ישראל וזרחין, מהם ברור כי הכוונה הייתה רק למתקנים על פי שיטת ההקפאה. הפרקליטות סירבה לשלם לזרחין תמלוגים אפילו על המתקן באילת שלטענתם היה נסיוני, אולם בית המשפט העליון לא קיבל טענה זאת והעניק לזרחין תמלוגים על המתקן באילת[12].

בחברת הנדסת התפלה ניצלו את שיטת זרחין גם לפיתוח מכונות לייצור שלג המשמשות לקירור מכרות עמוקים, יצור שלג למשטחי סקי, לאגירת אנרגיה ולחימום בשיטת משאבת חום[13].

פעילות בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בעת הקמת חברת הנדסת התפלה הוצבה המטרה לייצא את מתקני ההתפלה לחו"ל[14]. חוזה יצוא ראשון לאיטליה נחתם בשנת 1966[15]. ב-1968, נמכרו שלושה מתקנים לאיים הקנרים בספרד[16], וב-1969 לאיראן[17][18]. בשנת 1971, מכרה הנדסת התפלה 17 מתקנים והכנסות החברה הגיעו ל-2.5 מיליון דולר[19]. בשנת 1970 הקימו שאול אייזנברג ויעקב נמרודי חברה לשיווק והקמה של מתקני הנדסת התפלה באיראן, מאחר שהמתקן הראשון שנמכר פעל בהצלחה[20]. עד שנת 1976 הקימה החברה 26 מתקנים של הנדסת התפלה באיראן[21] ועד 1977 יותר מ-60 מתקנים[22]. מתקנים שהיו מרכיב חשוב באספקת המים במדינה והמשיכו לפעול עד העשור הראשון של המאה ה-21[23].

בשנת 1980, איי הבתולה רכשה מתקנים להתפלת מים מהנדסת התפלה[24] ובשנת 1987, איי מרשל.

הפרטת החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976, הציעה רשות החברות הממשלתיות למכור את החברה[25]. החברות כלל תעשיות[26] וכור תעשיות התעניינו ברכישת החברה אך לבסוף בשנת 1980, היא נמכרה לחברת כימיקלים לישראל, שהייתה אז חברה ממשלתית והציעה סכום של 2.5 מיליון דולר עבור החברה לעומת 2 מיליון דולר שהציעה כור תעשיות[27]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הופרטה בהדרגה חברת כימיקלים לישראל.

שינוי בעלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2000 רכשה קבוצת דלק מחברת כימיקלים לישראל 50% ממניות הנדסת התפלה תמורת 22 מיליון דולר[28], כך שמאז הייתה בבעלותן השווה של שתי החברות[29]. בנובמבר 2007, ניסתה החברה להנפיק את מניותיה בבורסה לניירות ערך בלונדון לפי שווי של 500 מיליון דולר ולגייס 125 מיליון דולר, אך המהלך לא הושלם עקב המשבר הכלכלי העולמי[30]. ב-2010 נעשה ניסיון נוסף להנפיק את החברה לפי שווי של עד כמיליארד דולר שלא יצא לפועל[31]. ב-2016 החליטו קבוצת דלק וכימיקלים לישראל למכור את החברה. חברת התשתיות הסינית CCCC הגישה הצעה לא מחייבת לרכוש את הנדסת התפלה תמורת 650 מיליון דולר שלא ממושה[32]. באפריל 2017 מכרה כימיקלים לישראל את חלקה בחברה (50%) תמורת 175 מיליון דולר לקבוצה בראשות כלל ביטוח והיו"ר אבשלום פלבר[33].

בינואר 2019 מכרה קבוצת דלק 30% ממניות חברת הנדסת התפלה ב-530 מיליון שקל לשותפות אלפא מים שבראשות היו"ר אבשלום פלבר[34]. במרץ 2020 מכרה קבוצת דלק את יתר 20% שבבעלותה לשותפות אלפא מים[35].

חריגות במתקן שורק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2019, לנוכח תלונות של תושבי חולון על עכירות מי שתייה שמקורם במתקן ההתפלה שורק, התגלה כי ריכוז הכלורידים במים עומד על 50-90 מג"ל, לעומת ריכוז של 20 מג"ל אליו התחייבה החברה. הממצא הפתיע את הרשויות, מפני שהמים נבדקים מדי יום ביומו במתקן, ובבדיקות השגרתיות לא נתגלו חריגות.

ב-1 במאי 2019 מינה שר האנרגיה ועדת בדיקה ייעודית שבראשה עמד מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי. לאחר שלמדה את הנושא ושמעה עדויות, הוועדה הגיעה למסקנות הבאות: לאורך תקופה של כשנה וחצי, החל מהרבעון האחרון של 2017 ועד לגילוי התופעה במרץ 2019, התקיימה חריגה בריכוז הכלורידים במים שסופקו על ידי מתקן ההתפלה בשורק. על פי "נוהל דיגום בוקר", סמוך לשעה תשע מדי בוקר, בוצע שינוי ידני באופן תפעול המתקן באופן ששיפר את איכות המים. לאחר ביצוע הדגימה, היה התפעול חוזר לשגרה. כך נוצר מצג שווא של מים העומדים בבדיקות. הוועדה קבעה כי הפעולה נעשתה בידיעת הנהלת המתקן. מבלי לגרוע מחומרת הממצאים, הוועדה גם מצאה מעבר לכל צל של ספק, שהמים שסופקו על ידי המתקנים עמדו בכל הדרישות המחייבות של משרד הבריאות, ולא היוו כל סכנה בריאותית. ריכוז הכלורידים במים היה בכל שלב נמוך משמעותית מהרף המותר לפי משרד הבריאות (400 מג"ל), ונמוך משמעותית מריכוזו ברובם המכריע של מקורות מי השתייה האחרים בארץ.

ממצאי הוועדה קבעו כי בעלי מניותיה של חברת הזכיין ושל חברת התפעול המפעילים את מתקן ההתפלה, ביניהן חברת IDE, לא היו מודעים או מעורבים בקיומן של חריגות על ידי המתקן וכל פעולה חריגה או כוזבת, ככל שנעשתה, הייתה ללא מעורבות וידיעת בעלי המניות.

צוות אכיפה שהוקם החליט לא לפתוח בחקירה פלילית, ובמקום זאת להטיל על מתקן שורק לספק 30 מיליון קוב מים מותפלים בשווי של 75 מיליון ש"ח, ללא עלות.

פרויקטים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה הקימה הנדסת התפלה כ-400 פרויקטים ב־40 מדינות. החברה מחזיקה ב־75% משוק ההתפלה התרמית (הוצאת המלח מהמים באמצעות תהליך אידוי) בעולם (לא כולל ארצות ערב). בין השאר הקימה את:

במאי 2020 זכתה החברה במכרז להקמת מתקן ההתפלה שורק 2, אשר אמור להפיק 200 מיליון קוב מי ים בשנה, ויוקם בהשקעה של 2.5 מיליארד דולר[40].

בנובמבר 2022 חברת IDE ובנק הפועלים זכו במכרז להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי[41]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המתקת מים: מה המחיר?, חרות, 6 במרץ 1964
  2. ^ יעקב העליון, שתו לחיים במי זרחין, מעריב, 30 במרץ 1961
  3. ^ יעקב העליון, עבודות הכנה למתקן זרחין, מעריב, 11 באפריל 1962
  4. ^ מיתקן התפלת המים, חרות, 25 בפברואר 1964
  5. ^ זרחין: סילפו את המצאתי, מעריב, 15 ביוני 1964
  6. ^ יאיר שפרינצק, ייעשה הנסיון וייתם הוויכוח, דבר, 31 במאי 1964
    המרכז החקלאי יגול מאתנו חרפת זרחין, דבר, 5 ביוני 1964
  7. ^ מגבית פרטית למען תכניות זרחין, חרות, 26 במאי 1964
  8. ^ מים ממיתקן זרחין לשימוש תושבי אילת, דבר, 7 ביוני 1964
    יעקב ארז, מים מומתקים הוזרמו באילת, מעריב, 9 ביוני 1964
  9. ^ רפאל אלדור, הפעלת מתקן ההתפלה באילת אינה דאית", מעריב, 3 באוקטובר 1967
  10. ^ זרחין יקבל 300 אלו* ל'"י להמשך נסיונות ההמתקה , הצופה, 12 בדצמבר 1967
  11. ^ חברת "הנדסת התפלה" תספק מתקנים עבור צה"ל , הצופה, 16 באפריל 1969
  12. ^ זרחין יקבל תמלוגים רק על מתקן ההתפלה הנסיוני באילת, דבר, 7 ביולי 1970
  13. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה מתכננת לנגוס 5% מהשוק לייצור שלג מלאכותי, באתר הארץ, 15 ביולי 2008
  14. ^ חברה ישראלית חדשה לשיווק מיתקני התפלה, מעריב, 25 במאי 1965
  15. ^ מיתקני התפלה לפי שיטת זרחין לאיטליה, מעריב, 27 בנובמבר 1966
  16. ^ רפאל אלדור, מיתקן המתקה - לספרד, מעריב, 8 בדצמבר 1968
  17. ^ פרס רכשה בישראל מיתקן להתפלת מי ים, מעריב, 27 בנובמבר 1969
  18. ^ חמישה מתקני־המתקה, יסופקו לאיראן, דבר, 13 בנובמבר 1970
  19. ^ הנדסת־התפלה־לישראל מכרה השנה ציוד־התפלה ב־2.5 מיליון דולאר, דבר, 25 בנובמבר 1971
  20. ^ אורי דן, ישראלי ימתיק את מי פרס, מעריב, 1 במרץ 1970
  21. ^ חברת נמרודי לסחר חוץ שיווקה עד כה 26 מתקני התפלה מתוצרת הנדסת התפלה לאיראן, דבר, 24 ביוני 1974
  22. ^ מתקני המתקה מישראל הוקמו במפרץ הפרסי, דבר, 19 באפריל 1977
  23. ^ אתר למנויים בלבד נטע אחיטוב, האם המחסור במים הוא המפתח לשלום בין ישראל לשכנותיה?, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014
  24. ^ מתקני התפלה גדולים מיוצאים לאיי הבתולה, מעריב, 27 באוגוסט 1980
  25. ^ חברות ממשלתיות, דבר, 29 בספטמבר 1976
  26. ^ מכירות "כלל תעשיות" ב־78 יסתכמו ב־5.5 מיליארד ל"י, דבר, 23 בינואר 1978
  27. ^ חברת "הנדסת התפלה" תימכר ל"כימיקלים לישראל", דבר, 8 ביולי 1980
  28. ^ איי אונליין, דלק נכנסת לתחום התפלת המים: רוכשת % 50 מ- איי.די.אי טכנולוגיות מ-כי""ל , באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2000
  29. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה נכנסת לשוק הגדול ביותר - מדינות ערב, באתר הארץ, 16 במאי 2010
  30. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה תודיע מחר על כוונתה לגייס בלונדון 125 מיליון דולר, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2007
  31. ^ מיכאל רוכוורגר, הנדסת התפלה תחל בפגישות עם חתמים לקראת ההנפקה, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2010
  32. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, ענקית התשתיות הסינית CCCC מציעה לרכוש את הנדסת התפלה ב-650 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2016
  33. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, כיל מוכרת 50% מחברת ההתפלה IDE תמורת 175 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2017
  34. ^ מיקי גרינפלד וגולן חזני, קבוצת דלק מוכרת 30% ממניות חברת ההתפלה IDE ב-530 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2019
  35. ^ רביב שכטר, תשובה ממשיך לממש: מוכר 20% מ-IDE תמורת 170 מיליון שקל, באתר אייס, 15 במרץ 2020;
    עומרי כהן, ‏דלק מצטיידת במזומנים: הקדימה מכירת 20% מ-IDE תמורת 170 מיליון שקל, באתר גלובס, 15 במרץ 2020
  36. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, IDE השיקה בקליפורניה מתקן התפלה בהשקעה של מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2015
  37. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, פרויקט של הנדסת התפלה בהיקף של 46 מיליון יורו נפגע בפיצוץ בקפריסין עקב שרפה, באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2015
  38. ^ אלי דניאל, איי.די.אי טכנולוגיות תספק לאי לוס-רוקס שבוונצואלה מתקן לטיפול ואיסוף שפכים בשווי 4 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2003
  39. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה של תשובה ועופר זכתה בפרויקט של 230 מיליון דולר בהודו עם שותף מקומי, באתר הארץ, 31 בינואר 2010
  40. ^ ליאור גוטמן, IDE הישראלית גברה על האצ'יסון הסינית במכרז להקמת מתקן ההתפלה הגדול בארץ, באתר כלכליסט, 26 במאי 2020
  41. ^ סוניה גורודיסקי, חברת IDE ובנק הפועלים זכו במכרז להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2022