המשתה (שיר)

הַמִּשְׁתֶּה / נתן אלתרמן
"...אָז כָּלִים הַנֵּרוֹת. רַק הַיַּיִן שׁוֹקֵט כַּאֲשֶׁר נִמְזָג. וְהִבַּטְתְּ כֹּה וָכֹה, וְאִישׁ אָיִן, וּבָכִית: מַה גָּדוֹל הֶחָג. וְאָמַרְתְּ: מָה יָפָה אַתְּ, שִׂמְחַת עֲנִיִּים, לְבָבֵנוּ שֵׂאתֵךְ לֹא נֻסָּה. גַּם חַיֵּינוּ שֶׁלָּנוּ לֹא לָךְ עֲשׂוּיִים, גַּם אֶל קֶבֶר אוֹתָךְ לֹא נִשָּׂא."
סיום השיר

"הַמִּשְׁתֶּה" הוא שיר שכתב המשורר העברי נתן אלתרמן. השיר הופיע בקובץ השירים "שמחת עניים" שפורסם בשנת 1941. קובץ השירים נכתב במהלך תחילת השואה, על בסיס ידיעות עיתונאיות שהגיעו ארצה מאירופה. כמו בשירים נוספים ב"שמחת עניים" מציג השיר מפגש דמיוני בין הבעל המת לרעייתו החיה שנשארה אלמנה בעיר. השיר נחשב לאחד משיריו הקשים ביותר לפענוח של אלתרמן.

על השיר

השיר הוא השיר השביעי בחלק א' של קובץ השירים. בשיר מתואר שולחן ליל שבת או חג יהודי, הכולל נרות, יין פת - שלושת הדברים עליהם מברכים במסורת היהודית בליל החג. אלו הם הדברים היחידים המתוארים בשולחן החג ומכאן ניתן ללמוד על דלותו.

בשיר (כולל שמו) בולטת הניגודיות בין הסיטואציה המתוארת; אלמנה בודדה בסעודה דלה של ערב חג שמאומה לא קורה בה, מול התרגשות האישה ושמחתה המתוארים בשיר.

פִּתֵּנוּ אֵינָהּ נִבְצַעַת
וּגְבִיעֵנוּ אֵינוֹ נִשְׁתֶּה.
רַק דּוֹפְקָה לִבָּתֵךְ הַנִּפְצַעַת,
הַדְּמוּעָה מִשִּׂמְחַת הַמִּשְׁתֶּה.

בשיר ארבעה צמדי בתים, כאשר בכל צמד, הבית הראשון מתאר את שולחן החג ואת המשתתפת הבודדת בסעודת החג והבית השני בכל צמד דן בביטויה של אותה שמחת עניים בהקשר לסיטואציה המוצגת בשיר.

פרשנות

בועז ערפלי טוען כי ייחוס שירי "שמחת עניים" לרקע ההיסטורי הישיר של הידיעות שהגיעו ליישוב העברי על תחילת שואת יהודי אירופה הוא אנאכרוניסטי במידה רבה. לטענתו, תוכן השירים הוא אוניברסלי והוא מצטט את אלתרמן האומר כי יש בהם "ביטוי לאותם כוחות ועיקרים – 'האהבה והאומן', הרעות, החובה והנדר'", וערפלי ממשיך ואומר כי יש בהם "אבל גם כל מה שמאיים לשבור ולפורר את כוחם" ומסיים שוב בציטוט של המשורר "על אף הכל, הכוחות המניעים את סיפור המעשה והם המביאים אותו אל הפתרון והשלמות גם בשעה שאין שלמות זאת אלא שלמותם של התבוסה והמוות" (אלתרמן, בלדות).".

גם דן מירון אינו רואה את ההשפעה ההיסטורית כמרכזית בקובץ "שמחת עניים". לטענתו, ב"מת־החי" שהוא הסמל המרכזי של שירת "שמחת עניים", "אין לראות, אפוא, אלא סיכום לכל שירת האהבה האלתרמנית. דמות המת־החי מבטאת ללא ספק את עמידתו של המשורר נוכח מכלול המציאויות של קיומו, וביניהן גם המציאות ההיסטורית של הזמן, אבל קודם כל בא הוא לבטא את הקונפרונטציה, שבין 'האני' השר לבין הרעיה, האשה, הארוסה. לא הערכת המשמעות הפוליטית־החברתית של הנאציזם ואף לא שואת ישראל עיקר בו, הוא נולד על מנת להסתיר ולגלות בעת ובעונה אחת את הלבירינט החוויתי שבמשיכה ושבהידחות, את המהלך האין־סופי של "פגישה לאין קץ", את הסיבוב הנואש המכושף סביב הרעיה.

גרשון שקד התנגד לפרשנותו של דן מירון. במאמר תגובה לספרו של מירון "ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו" (1962), טוען שקד כנגד פרשנותו של מירון לגבי מכלול יצירתו של אלתרמן, ולגבי פן אחד בביקורתו הוא נותן כדוגמה את השיר השיר "המשתה". הוא טוען כי מירון מתעלם מהמשקעים המסורתיים אצל אלתרמן, "המעניקים ליצירה, ללא ספק, ממד עומק לאומי־היסטורי, ... שרשיו של אלתרמן במסורת היהודית אינם מאפשרים לנו לוותר בפירושה של יצירה זאת על הממד ההיסטורי וכל ויתור מעין זה אינו אלא ויתור על תופעה אחת כדי להעמיד "סכימה" חדשה.

אלי שביד כותב על שירי "שמחת עניים" ומביא כדוגמה את "המשתה": "נוכח הסכנה משהה ההווה את מהלך החיים וקולט אותם אל קרבו כמין אספקלריה שבה נת­פס העבר ומוטל אל מול פני העתיד. האדם כולו, זכרונותיו, מאוייו, תקוותיו, מתלכדים בנקודת־צומת אחת והווים בשלמות. זוהי ההתגשמות האחת שבגדר האפשר. אולם מעבר לרגע הזה סגורה הדרך. ניתן לחיותו כל עוד הוא אקטואלי. מרגע שגם הוא היה לעבר הרי חזרנו למסלול השכחה התמידית של החיים, או קפאנו בזיכרון המוחלט שבמות. פיסגת הייסורים — לא מה של­אחריה—היא הגאולה: נוכחות הסכנה—לא מה שמעבר לה — היא האושר. אבל השמחה הגדולה והשלמה היא מעבר לכוח החיים, וגם במות לא תושג.".

הלחנה וביצוע

לשיר נכתבו שני לחנים:

• על ידי יאיר רוזנבלום ב-1972. השיר בוצע על ידי דני גולן, בעיבוד מוזיקלי עשיר של יאיר רוזנבלום. השיר יצא לאור במסגרת האוסף "תקליט הזהב 72" שיצא בהוצאת שבועון הבידור "להיטון" ובהפקת חברת "התקליט חיפה" וכלל שנים עשר שירים של יוצרים שונים. השיר הצליח במצעד הפזמונים ואף צעד שבוע אחד בראשו.
• על ידי לאה שבת ב-1996. השיר בוצע על ידי אריק איינשטיין, בעיבוד מוזיקלי של שם טוב לוי, בתקליטו של איינשטיין, "קצת לקחת חזרה".

קישורים חיצוניים

• צור ארליך, עזה השמחה: קריאה בעת מלחמה ב'המשתה' מ'שמחת עניים' לנתן אלתרמן, בבלוג "מהמחסן של צור ארליך", 8 בדצמבר 2023
• המשתה, בביצוע דני גולן, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
• המשתה, בביצוע אריק איינשטיין, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב