המשרת (סרט, 1963)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | הנובלה "המשרת" של רובין מוהם |
|---|---|
| בימוי |
ג'וזף לוסי  |
| הופק בידי | ג'וזף לוסי, נורמן פריגן |
| תסריט | הרולד פינטר |
| עריכה | רג'נלד בק |
| שחקנים ראשיים |
דירק בוגרד ג'יימס פוקס שרה מיילס ונדי קרייג |
| מוזיקה |
ג'ון דנקוורת' |
| צילום | דגלאס סלוקומב |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| חברת הפקה |
אולפני אלסטרי, Springbok Productions |
| חברה מפיצה |
Landau Releasing Organisation Elstree Distributors Limited |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 4 בנובמבר 1963 |
| משך הקרנה |
114 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| מקום התרחשות |
לונדון |
| תקופת התרחשות |
שנות ה-60 של המאה ה-20 |
| תקציב | 135,000£ |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
המשרת (באנגלית: The Servant) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1963 בבימויו של ג'וזף לוסי עם דירק בוגרד, ג'יימס פוקס, ונדי קרייג ושרה מיילס בתפקידים הראשיים.
התסריט נכתב על ידי הרולד פינטר והוא מבוסס על הנובלה "המשרת" של רובין מוהם (אנ') משנת 1948. זאת דרמה פסיכולוגית על שני זוגות אחד מהמעמד הגבוה והשני מהמעמד הנמוך ועל היחסים ביניהם שגורמים לבסוף להיפוך המעמדות שלהם, משרת הופך לאדון.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טוני (ג'יימס פוקס) הוא אדריכל לונדוני עשיר ומשועמם. הוא רכש בית ופרסם הודעה על משרה פנויה למשרת שיעזור לו בהתקנת הדירה למגורים וישמש לו כמשרת אישי.
לביתו מגיע הוגו בארט (דירק בוגרד) שעושה עליו רושם טוב והוא שוכר אותו. בתחילה מתפקד בארט כמשרת מושלם. הוא מבשל ומגיש לו כל בוקר את ארוחת הבוקר למיטה, דואג לנקיון הבית ולנקיון בגדיו של טוני. הבדלי המעמדות ברורים, טוני הוא המעמד העליון ובארט במעמד התחתון של משרת שחייב להשביע את רצון המעביד לו.
היחסים בין טוני לבארט מתחילים להיסדק כאשר נכנסת לדירה סוזן (ונדי קרייג), חברתו של טוני. היא מתעבת את בארט שנכנס כל פעם לחדר בו נמצאים היא וטוני ומתנהג כאילו הבית הוא שלו.
בארט מבקש אישור מטוני להביא את "אחותו" ורה (שרה מיילס) שתגור איתו ותעזור במשק הבית וטוני מסכים. למעשה ורה היא אהובתו של בארט ומרגע שהיא מגיעה היא מתחילה לעגוב עליו כחלק מהמזימה שלהם להשתלט על המקום. טוני נכנע לה ומקיים איתה יחסים בלי לדעת שזו מזימה של בארט להשתלט עליו.
טוני יוצא עם סוזן לבקר את הוריה. הם חוזרים מוקדם מהצפוי ופוגשים בדיר את בארט ו"אחותו" מתנים אהבה בקול. בארט מודה שוורה היא אהובתו ושניהם מסולקים מהדירה.
טוני נשאר לבד בדירה ומתחיל להזניח אותה. הוא פוגש בפאב את בארט וזה מספר לו סיפור שוורה ברחה ממנו ולקחה את כל כספו וכי הוא מבקש הזדמנות שנייה לשרת את טוני. טוני מסכים אבל הפעם משנה בארט את התנהגותו והופך חוצפן כלפי טוני. הוא מרבה להגיש לטוני משקאות אלכוהוליים וטוני מאבד את שליטתו. כעת בארט מחזיר את ורה ושניהם הופכים לשליטי המקום בעוד שסוזן מגורשת וטוני שקוע באלכוהול ומתנהג כמשרת.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דירק בוגרד זכה בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי.
- ג'יימס פוקס זכה בפרס באפט"א לשחקן החדש המבטיח ביותר.
- דאלאס סלוקומב זכה בפרס באפט"א לצילום הטוב ביותר.
- ג'וזף לוסי היה מועמד לפרס באפט"א לסרט הטוב ביותר.
- שרה מיילס הייתה מועמדת לפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי.
- ונדי קרייג הייתה מועמדת לפרס באפט"א לשחקנית הדשה המבטיחה ביותר.
- הרולד פינטר היה מועמד לפרס באפט"א לתסריט הטוב ביותר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המשרת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המשרת", באתר נטפליקס
"המשרת", באתר AllMovie (באנגלית)
"המשרת", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"המשרת", באתר Metacritic (באנגלית)
"המשרת", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון להמשרת, 1963, באתר יוטיוב
- זאב רב נוף, ניוון ורקבון, דבר, 23 באוקטובר 1964
- דוד גרינברג, המשרת, למרחב, 23 באוקטובר 1964
- נתן גרוס, נפשו של משרת, על המשמר, 30 באוקטובר 1964
