המשלחת הנאצית לאנטארקטיקה
 לוגו המשלחת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| קואורדינטות | 72°S 5°E / 72°S 5°E |
 | |
  | |
המשלחת הנאצית לאנטארקטיקה, הייתה משלחת גרמנית שיצאה לאנטארקטיקה בדצמבר 1938 ונמשכה עד פברואר 1939. המשלחת נשלחה על ידי גרמניה הנאצית תחת פיקודו של קפטן אלפרד ריטשר.
על רקע התעצמות המאבקים הבינלאומיים וההכנות לקראת מלחמה, החליט המשטר הנאצי לשלוח משלחת לחקור את היבשת הקפואה. מטרת המשלחת הייתה לבצע מחקר מדעי ולבדוק את אפשרויות השימוש באזור לצורכי המשטר הנאצי.
ההכנות התקיימו תחת סודיות קפדנית, שכן על המיזם הוטל גם לערוך הערכת היתכנות לכיבוש עתידי של שטח אנטארקטיקה באזור שבין 20° מערב ל-20° מזרח.[1][2]
מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
למשלחת היו 2 מטרות:
- תחנת ציד לווייתנים: המטרה העיקרית הייתה להקים תחנת ציד לווייתנים כדי להגדיל את ייצור השומן של גרמניה, אשר היה חיוני לייצור מרגרינה וסבון. גרמניה הייתה תלויה בייבוא שמן לווייתנים מנורווגיה, וחששה כי התלות הזו תפגע בה במהלך מלחמה עתידית.
- בסיס ימי אפשרי: בנוסף, המשלחת הייתה חלק מהמאמצים של היטלר להרחיב את הטריטוריות של גרמניה הנאצית ולמצוא מקומות נוספים להקמת בסיסים צבאיים.
מהלך המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשלחת יצאה מנמל המבורג ב-17 בדצמבר 1938 על סיפון הספינה MS Schwabenland, שנבנתה ב-1925 והוסבה לשימוש המשלחת ב-1934. הספינה הייתה מצוידת במטוסים מסוג דורנייה.
ב-19 בינואר 1939 הגיעה הספינה לחוף הנסיכה מרתה, באזור שהוכרז על ידי נורווגיה כ"ארץ המלכה מוד". במהלך שהותה, מיפתה המשלחת את האזור, הציבה דגלי צלב הקרס על הקרח לאורך החוף, וביצעה שבע טיסות סיור וצילום מהאוויר. במהלך הטיסות צולמו מעל 16,000 תצלומים, כולל כמה תמונות צבעוניות, התגלו רכסי הרים נטולי קרח שלא היו ידועים בעבר, והתגלו כמה אגמים קטנים ללא קרח.[3]
נווה המדבר האנטארקטי שירמאכר (אנ'), אשר לימים הוקמו בו תחנות המחקר מאיטרי (אנ') ונובולזרבסקיה (אנ'), זוהה מהאוויר על ידי ריצ'רד שירמאכר (שקרא לה על שמו). לאחר מכן הוצבו חרוטי פלדה מוטבעים בצלבי קרס כדי לבסס תביעות גרמניות לבעלות על שטחים במקום. במהלך שמונה טיסות מיוחדות נוספות, בהן השתתף גם ריטשר, צולמו אזורים מעניינים במיוחד בתמונות צבעוניות. הצוות טס על פני שטח של כ-600,000 קמ"ר וצילם כ-11,600 תצלומי אוויר.
מחקרים ביולוגיים בוצעו על סיפון הספינה ועל קרח הים בחוף. עם זאת, הציוד הבלתי מספק של המשלחת לא איפשר לשלוח משלחת מזחלות למדף הקרח, וכל המחקרים בוצעו מבלי שאף אחד מהמשלחת נכנס לשטח הפנימי.[4]
האזור שבין 10° מערב ל-15° מזרח כונה על ידי מנהיג המשלחת שוואביה החדשה (בגרמנית: Neuschwabenland). בינתיים, גילתה ממשלת נורווגיה את הפעילות הגרמנית באנטארקטיקה, לאחר שאשתו של סגן מנהיג המשלחת, ארנסט הרמן, סיפרה לגאולוג הנורווגי אדולף הול על קיומה. ב-14 בינואר 1939 הכריזה ממשלת נורווגיה על השטח שבין קוי הרוחב 20° מערב ל-45° מזרח כשטח נורווגי ("ארץ המלכה מוד"), מבלי להגדיר את גבולו הדרומי.[5]
ב-6 בפברואר 1939 עזבה הספינה את חופי אנטארקטיקה וחזרה לגרמניה. ממצאי המשלחת כללו תצלומים רבים ומיפוי מפורט של האזור. מלחמת העולם השנייה קטעה את התוכניות להמשך המחקר, ורוב הצילומים והתיעודים של המשלחת לא פורסמו עד לאחר המלחמה.[6]
מכיוון שהאזור נחקר לראשונה על ידי משלחת גרמנית, השם שוואביה החדשה ושמות גרמניים שניתנו למאפיינים הגאוגרפיים שלה עדיין נמצאים בשימוש במפות רבות. כמה מאפיינים גאוגרפיים שמופו על ידי המשלחת לא זכו לשמות עד למשלחת הנורווגית-בריטית-שוודית לאנטארקטיקה (NSAE) בשנים 1949–1952.[7][8][9]
ממצאים ותוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום אוויר ומיפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשלחת צילמה מעל 16,000 תצלומי אוויר במהלך שבע טיסות סיור באמצעות מטוסי דורנייה ומטוסי ים. התמונות כיסו שטח נרחב של חופי הנסיכה מרתה, כולל אזורים כמו הרי קראול והרי וולהאט.[3]
תצפיות ומיפוי חופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חברי המשלחת הלכו לאורך החוף ותיעדו את נקודות הציון החשובות. הם הציבו דגלי צלב קרס על הקרח באזור שנקרא "נוישוואבן" (שוואביה החדשה) לשם כיבוש גרמני, ואיירו חצי אלומיניום עם סמל צלב הקרס באזורים שונים במהלך טיסות הסיור.[10]
- תגליות מדעיות: המשלחת הביאה חזרה ממצאים חשובים על הגאוגרפיה והאקלים של אנטארקטיקה, ששימשו חוקרים גם בשנים שלאחר מכן.
- השפעה פוליטית: אף על פי שהמשלחת לא הביאה לתפנית משמעותית במאבקים המדיניים על השליטה באנטארקטיקה, היא תרמה לתעמולה הנאצית והציגה את גרמניה כמעצמה מדעית מובילה.
מחקרים ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשלחת כללה מדענים שחקרו את האקולוגיה של האזור, כולל מערכות החיים הייחודיות של אנטארקטיקה. המחקרים כללו תצפיות על קרחונים, מזג האוויר ומערכות החיים המקומיות. תוצאות המחקרים הביולוגיים, הגיאופיזיים והמטאורולוגיים פורסמו רק לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1954–1958
תוצאות פוליטיות וכלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשלחת נחשבת לאחת המשלחות המורכבות והמשמעותיות ביותר של התקופה, עם תרומה משמעותית להבנת האזורים הלא ידועים של אנטארקטיקה. עם זאת, התוצאות המדעיות שלה נשכחו, במידה רבה בשל ההקשר ההיסטורי של מלחמת העולם השנייה.
למרות התוכניות להקים תחנת ציד לווייתנים ובסיס ימי באנטארקטיקה, מלחמת העולם השנייה קטעה את המשך המחקר והפיתוח באזור. לאחר חזרת המשלחת באוגוסט 1939, הוציאה גרמניה צו על הקמת אזור אנטארקטי גרמני בשם שוואביה החדשה[11], אולם שום תחנת ציד לווייתנים או מבנה קבוע אחר לא נבנו על ידי גרמניה, ולאחר המלחמה זנחה גרמניה את תביעותיה על נוישוואבן, והאזור נותר תחת תביעה נורווגית כ"ארץ המלכה מוד".[10]
בשנת 1981 הוקמה על ידי גרמניה תחנת המחקר נוימאייר II (אנ'). תחנת המחקר הנוכחית נוימאייר III ממוקמת גם היא באזור.
שוואביה החדשה היא כעת אזור קרטוגרפי של ארץ המלכה מוד, אשר מנוהלת על ידי נורווגיה כטריטוריה תלויה תחת מערכת האמנה האנטארקטית[12]
דעת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל החשאיות הרבה וזמן הכנה מועט יחסית, לא זכה המיזם לתשומת לב ציבורית כאשר ה-MS Schwabenland יצאה לדרכה.
הדיווח הראשון של המשלחת נמסר רק במהלך המסע חזרה מקייפטאון להלמוט ווהלט, שפרסם הודעה לעיתונות ב-6 במרץ 1939. בעוד הדיילי טלגרף בבריטניה והניו יורק טיימס בארצות הברית דיווחו על המשלחת בהתייחס לכיבוש הנורווגי של האזור, רק העיתונות המקומית של המבורג הקדישה תשומת לב לחזרתה של המשלחת לגרמניה ב-25 במאי 1939.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Eric Niiler. "Hitler Sent a Secret Expedition to Antarctica in a Hunt for Margarine Fat". A&E Television Networks, LLC. נבדק ב-27 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ C. P. Summerhayes. "Hitler's Antarctic Base: The Myth and the Reality". University of Cambridge. נבדק ב-27 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 German Antarctica Expedition of 1939 | German survey | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ Lüdecke, Cornelia (2021). Germans in the Antarctic. Springer Nature. pp. 155–. ISBN 978-3-030-40924-1.
- ^ Andrew J. Hund (14 באוקטובר 2014). Antarctica and the Arctic Circle: A Geographic Encyclopedia of the Earth's Polar Regions [2 volumes]. ABC-CLIO. pp. 303–. ISBN 978-1-61069-393-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ William James Mills (2003). Exploring Polar Frontiers: M-Z. ABC-CLIO. pp. 552–. ISBN 978-1-57607-422-0.
- ^ "Norwegian-British-Swedish Antarctic Expedition". Australian Antarctic Division. 10 ביולי 2009. אורכב מ-המקור ב-3 באוקטובר 2009. נבדק ב-21 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Claude Cowan (20 בספטמבר 2002). "Norwegian-British-Swedish Antarctic Expedition, 1949-1952". Scott Polar Research Institute. נבדק ב-21 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Norway Station 1956-1960" (PDF). Norsk Polarhistorie. נבדק ב-21 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Weddell Sea, Shackleton’s Endurance, and New Swabia | Blog | Oceanwide Expeditions, oceanwide-expeditions.com (באנגלית)
- ^ Heinz Schön (2004). Mythos Neu-Schwabenland: für Hitler am Südpol : die deutsche Antarktisexpedition 1938-39. Bonus-Verlag. ISBN 978-3-935962-05-6.
- ^ "Queen Maud Land". Encyclopædia Britannica. נבדק ב-25 באפריל 2011.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות של MS Schwabenland ומטוסי הים שלה (בגרמנית)
- תמונות נוספות של MS Schwabenland (בגרמנית)
- אריך פון דרייגלסקי והמשלחת הגרמנית לאנטרקטיקה בשנים 1901–1903, מכון סקוט לחקר הקוטב
- וילהלם פילצ'נר והמשלחת הגרמנית לאנטרקטיקה בשנים 1911-1912, מכון סקוט לחקר הקוטב
- Kartographische Arbeiten und deutsche Namengebung ב- Neuschwabenland, Antarktis
| אנטארקטיקה | ||
|---|---|---|
| היסטוריה | העידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה • המשלחת האנטארקטית הבלגית • המשלחת השוודית לאנטארקטיקה • משלחת הקוטב הדרומי • משלחת טרה נובה • אמנת אנטארקטיקה | 
|
| תביעות טריטוריאליות |  ארץ אדלי •  אנטארקטיקה הארגנטינאית •  הטריטוריה האנטארקטית האוסטרלית •  הטריטוריה האנטארקטית הבריטית •  אנטארקטיקה צ'ילנה •  שטח חסות רוס •  "אזור האינטרסים" של ברזיל באנטארקטיקה •  ארץ המלכה מוד ואי פטר הראשון •  שוואביה החדשה (1939–1945) • ארץ מרי בירד
| |