לדלג לתוכן

המרכז העירוני לתיאטרון ע"ש נורית קציר

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המרכז העירוני לתיאטרון ע"ש נורית קציר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג מרכז תרבות עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם נורית קציר
כתובת יצחק אלחנן 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אפרים קציר, נינה קציר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל עיריית ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1978
תאריך פתיחה רשמי 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′14″N 35°13′15″E / 31.770536496193°N 35.220872262248°E / 31.770536496193; 35.220872262248
אתר רשמי
(למפת ירושלים רגילה)
 
המרכז העירוני לתיאטרון ע"ש נורית קציר
המרכז העירוני לתיאטרון ע"ש נורית קציר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המרכז העירוני לתיאטרון ע"ש נורית קציר הוקם בשנת 1978 ביוזמת נשיא המדינה הרביעי פרופסור אפרים קציר ורעייתו נינה קציר, לזכר בתם נורית.

המרכז מנוהל על ידי אגף תרבות ואמנויות בעיריית ירושלים ומהווה בית לחובבים העוסקים בנושא הדרמה והתיאטרון בעיר.

המרכז העירוני לתיאטרון מרכז סביבו פעילות תיאטרלית ומקיים סדנאות תיאטרון מגוונות המיועדות לילדים, לנוער ולמבוגרים, שהמשמעותי והוותיק שבהם הוא תיאטרון "במת עשרה".

המרכז הןט מוקד עשייה חינוכי ויצירתי לשכבות האוכלוסייה השונות. בין בוגרי המרכז העירוני לתיאטרון אנשי תיאטרון ואמנים רבים הפועלים כשחקנים מקצועיים המאיישים את התיאטראות המקצועיים, במאים, מדריכים ומורי תיאטרון.

כמו כן, המרכז העירוני לתיאטרון עש נורית קציר מייצג את ישראל כארגון ארצי בארגונים הבינלאומיים של תיאטרוני החובבים בעולם:

במרכז קיים אולם תיאטרון מקצועי המכיל 123 מושבים.

תיאטרון "במת עשרה" הוא מסגרת מקצועית ללימודי משחק לבני נוער בגילאי כיתות ט' עד י"ב.

תיאטרון "במת-עשרה" מרכז סביבו פעילות תיאטרלית של בני נוער מכל שכבות האוכלוסייה בעיר ירושלים והוא מוקד עשייה חינוכי ויצירתי, ממנו יצאו אנשי תיאטרון ואמנים רבים הפועלים כשחקנים מקצועיים, כמדריכים וכמורי תיאטרון.

במסגרת התיאטרון מתקיימת עבודת סטודיו המתמקדת בפיתוח הכלים התיאטרליים, כגון: יסודות המשחק, עבודה על דמות ועבודה עם טקסט, קול ותנועה. במסגרת התיאטרון מועלות הפקות קלאסיות, מקוריות וחדשניות, על ידי במאים מקצועיים שונים המאפשרים לבני הנוער להיחשף לגישות תיאטרליות מגוונות. בין הבוגרים אפשר למנות את: חנוך רוזן, רוחמה רז, יניב ביטון, ורדה בן חור, טל קלאי ועוד עשרות נשים ואנשים הפועלים בעולם התיאטרון והתרבות בישראל.

קצת על ההיסטוריה של במת עשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק קולניק, המייסד ההוגה והיוזם של "במת עשרה", הוא זה שבליבו ניצת הצורך להקים תיאטרון נוער ירושלמי מקצועי שיפתח כישרונות צעירים וידביק את בני העשרה באהבת התיאטרון.

"בבמת עשרה קיבלתי את ההזדמנות לעשות את צעדי הראשונים על הבמה. קולניק סחף אחריו את כל מי שהכיר אותו. היה לו מראה יוצא דופן: בגדים צבעוניים וצעיפים מתנופפים, שתמיד משכו תשומת לב."

רוחמה רז, בוגרת המחזור הראשון של במת עשרה

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, גויס קולניק ונשלח לחזית ברמת הגולן. ביום השישי למלחמה, נפגע הרכב המשוריין שלו בפגז נ"ט ואריק נהרג. הוא הותיר אחריו את אשתו רעיה ואת בתם עלווה.

לאחר מותו, חבריו לא הותירו למורשתו לדעוך. עשרות במאים ומחזאים יצרו וביימו במהלך השנים- בתחילת הדרך ניתן למצוא את אפרים סידון, רחל שור, יוסף מונדי, אבינועם מור חיים, יחיאל אמיר ובהמשך הדרך- סלעית אחי מרים, יפתח ליבוביץ, אסף ברזניצקי, עמית לוי, אלי ריינמן וסבטה עזריאל. הבמאים והיוצרים בבמת עשרה נמצאים בחוד החנית של עולם התיאטרון והחינוך לתיאטרון ולתרבות.

יש כמה מרכיבים שמצליחים לגרום לבמת עשרה להיות אחד המוסדות המובילים המתמחה בחינוך לתיאטרון. מרכיב אחד הוא המקצועיות.

"זה המקום הראשון שהייתי בו והיה העניין המקצועי(…) לבמת עשרה אף פעם לא התייחסו כחוג. זה לא היה חוג נוער, זה היה תאטרון הנוער של ירושלים."

טל קלאי

מסגרת הלימודים בבמת עשרה היא מסגרת שדורשת הרבה מהתלמידים. הם נדרשים להגיע לכל המפגשים והחזרות, לוותר על רוב (אם לא כל) התחביבים הנוספים שלהם ולהשקיע את מירב זמנם ומאמציהם לטובת מגוון השיעורים, הפגישות, החזרות וההפקות של במת עשרה.

"המסגרת ההדוקה שבמרכז והחוקים המשוגעים כמו שאסור להיפצע בלי אישור מהבמאי תרמו לי וללימודים שלי, והכניסו בי ערכים של קפדנות וסדר שהם חובה בעולם התיאטרון."

אמנון פלד

בנוסף למקצועיות, במת עשרה הפכה עבור רבים למקום מפלט מהמציאות הקשה לעיתים ומהשגרה השוחקת.

"לבוא לבמת עשרה היה בשבילי הצלה".

יניב ביטון

התלמידים בבמת עשרה הבאים מבתי ספר שונים מירושלים ואף מחוץ לה, נקשרים אחד לשנייה ויוצרים קבוצה שמתגבשת והולכת עם השנים, והופכת למעין משפחה שנייה (גם מבחינת השעות הרבות המושקעות אך כמובן גם מבחינת הקשר העמוק, החברי המקצועי והבין-אישי הנוצר בקבוצה).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]