לדלג לתוכן

המרה (אלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרה
Ἡμέρα
תפקיד האנשת היום
תרבות יוון העתיקה
אלים מקבילים דיאס עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ארבוס
אם ניקס
אחים אתר
בן או בת זוג אתר
צאצאים תלסה, אורנוס, אאורה, גאיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במיתולוגיה היוונית, המרה (יוונית עתיקה: Ἡμέρα) היא האנשה של היום. לפי הסיודוס, היא הייתה בתם של ארבוס (חושך) וניקס (לילה), ואחותו של אתר. למרות שהן ישויות נפרדות בתאוגוניה של הסיודוס, המרה ואאוס (שחר) זוהו לעיתים קרובות זו עם זו.

במיתולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התאוגוניה של הסיודוס, המרה עזבה את טרטרוס בדיוק כשניקס (לילה) נכנסה אליו; כשהמרה חזרה, ניקס עזבה אותו:

לילה ויום שעוברים זה ליד זה מברכים זה את זה כשהם חוצים את סף הברונזה הגדול. האחד עומד להיכנס והשני יוצא מהדלת, ולעולם לא הבית מחזיק את שניהם בפנים, אלא תמיד האחד יוצא מהבית ועובר על פני האדמה, ואילו השני בתורו נשאר בתוך הבית. מחכה לזמן עזיבתה, עד שיגיע. האחת מחזיקה אור רב-רואי עבור אלה שעל פני האדמה, אך השנייה מחזיקה את שינה בידיה, אחיו של המוות - לילה קטלני, אפוף ענן עכור.

בעוד שיש מעט עדויות לכך שהמרה קיבלה פולחן בימי קדם, עדויות ארכאולוגיות הוכיחו את קיומו של מקדש קטן להמרה והליוס, אל השמש, באי קוס.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המרה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Farnell, Lewis Richard (1909). The Cults of the Greek States. Oxford. Clarendon Press. pp. 419.