לדלג לתוכן

המצפה האירופי הדרומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המצפה האירופי הדרומי
European Southern Observatory
סמל המצפה האירופי הדרומי
סמל המצפה האירופי הדרומי
סמל המצפה האירופי הדרומי
מידע כללי
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט

אוסטריהאוסטריהאיטליהאיטליהאירלנדאירלנדבלגיהבלגיהבריטניהבריטניהגרמניהגרמניהדנמרקדנמרקהולנדהולנדספרדספרדפוליןפולין

פורטוגלפורטוגלפינלנדפינלנדצ'כיהצ'כיהצרפתצרפתשוודיהשוודיהשווייץשווייץ צ'ילהצ'ילה
תאריך הקמה 1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל Xavier Barcons עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל חאווייר ברקונס
מטה מרכזי גרכינג, גרמניה
עובדים 700
תקציב 198 מיליון אירו
ESO.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המצפה האירופי הדרומי (באנגלית: European Southern Observatory, בקיצור ESO או איס"ו) הוא ארגון מחקר בין-ממשלתי לאסטרונומיה תצפיתית מהקרקע. הארגון, שנוסד בשנת 1962, מספק לאסטרונומים מתקני מחקר מהשורה הראשונה וגישה לשמי חצי הכדור הדרומי. נכון ל-2019 כולל הארגון 16 מדינות חברות: אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, שוודיה, ושווייץ. אוסטרליה היא שותפה אסטרטגית. ברזיל חתמה על הסכם ההצטרפות, אך טרם אישרה אותה.[1] המצפים עצמם ממוקמים בצ'ילה שבדרום אמריקה, לה מעמד מיוחד. התקציב השנתי של איס"ו, המוענק לו על ידי המדינות החברות, עומד על כ-198 מיליון אירו, והארגון מעסיק כ-700 עובדים.

במהלך השנים בנה איס"ו והפעיל כמה מהטלסקופים הגדולים והמתקדמים ביותר טכנולוגית, ביניהם טלסקופ הטכנולוגיה החדשה (New Technology Telescope) (NTT), חלוץ ראשון בתחום האופטיקה הפעילה, והטלסקופ הגדול מאוד (VLT), הכולל ארבעה טלסקופים בעלי מראה ראשית בקוטר 8.2 מטרים כל אחד, וארבעה טלסקופי-עזר קטנים יותר. המערך המילימטרי הגדול באטקמה(Atacama Large Millimeter Array) (ALMA), הצופה ביקום באורכי גל בתחומי המילימטר והתת-מילימטר, הוא המצפה הקרקעי הגדול ביותר בעולם כיום. בנייתו הושלמה במרץ 2013 כחלק משיתוף פעולה בין-לאומי של אירופה (המיוצגת על ידי איס"ו), צפון אמריקה, מזרח אסיה וצ'ילה.

הטלסקופ הגדול במיוחד (Extremely Large Telescope, ELT), לו מראה בקוטר 39.3 מטר, נמצא כרגע בתהליכי בנייה. עם השלמת הבנייה ב-2024 יהיה ה-ELT הטלסקופ המחזיר אור הגדול ביותר בעולם. כוח איסוף האור שלו יאפשר מחקר מדוקדק של כוכבי לכת חוץ-שמשיים, של העצמים הראשונים ביקום, של חורים שחורים על-מסיביים, ושל מהות והתפלגות החומר האפל והאנרגיה האפלה השולטים ביקום.

בעזרת מתקני התצפית של איס"ו התגלו תגליות אסטרונומיות רבות, והורכבו מספר קטלוגים אסטרונומיים. בין התגליות המרכזיות ניתן למנות את העדות לחור השחור העל-מסיבי במרכז הגלקסיה שלנו,[2] התפשטות היקום,[3] כוכב הלכת פרוקסימה קנטאורי b שהתגלה באזור הישיב של הכוכב הקרוב אלינו ביותר, פרוקסימה קנטאורי.[4]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חגיגות 50 שנה למצפה האירופי הדרומי
מנכ"לי איס"ו
Otto Heckmann 1962–1969
Adriaan Blaauw 1970–1974
Lodewijk Woltjer 1975–1987
Harry van der Laan 1988–1992
Riccardo Giacconi 1993–1999
Catherine Cesarsky 1999–2007
Tim de Zeeuw 2007–2017
Xavier Barcons 2017–היום

באביב 1953 הציעו האסטרונומים וולטר באדה(Walter Baade) ויאן אורט ממצפה ליידן (Leiden Observatory) שבהולנד את הרעיון להקמת מצפה גדול משותף לאסטרונומים אירופיים.[5] ב-21 ביוני באותה שנה קיבץ אורט קבוצת אסטרונומים בליידן על מנת לדון ברעיון. מיד לאחר מכן דנו בהצעה בהרחבה בכנס בכרונינגן שבהולנד. ב-26 בינואר 1954 חתמו אסטרונומים משש מדינות אירופיות על ההכרזה על איס"ו, בה הביעו את רצונם להקמת מצפה אירופי בחצי הכדור הדרומי.[6]

באותה תקופה, כל הטלסקופים המחזירים בעלי קוטר של שני מטרים ומעלה נמצאו בחצי הכדור הצפוני בלבד. ההחלטה על הקמת המצפה בחצי הכדור הדרומי נבעה מהצורך בצפייה בשמיים הדרומיים: כמה מנושאי המחקר, כמו החלקים המרכזיים של שביל החלב והעננים המגלניים, ניתנים לצפייה מחצי הכדור הדרומי בלבד.

אף שבתחילה תכננו להקים את המצפה בדרום אפריקה, שם כבר היו קיימים מספר מצפים אירופיים, בדיקות שנערכו בין השנים 1955 ו-1963 הראו שהרי האנדים מתאימים לכך יותר. ב-15 בנובמבר 1963 נבחרה צ'ילה כיעד עבור המצפה האירופי הדרומי. להחלטה קדמה ועידת איס"ו ב-5 באוקטובר 1962, בהשתתפות בלגיה, גרמניה, הולנד, צרפת ושוודיה. ב-1 בנובמבר 1962 נבחר אוטו הקמן (Otto Heckmann) כמנהלו הכללי הראשון של הארגון.[6] ההתערבות הממשלתית בהקמת איס"ו הייתה חיונית עקב העלויות הגבוהות של משלחות חיפוש האתר. ההסכם שנחתם ב-1962 הושפע במידה רבה מ-CERN (הארגון האירופי למחקר גרעיני), בשל הדמיון הרב בין הארגונים.[7]

ב-30 בנובמבר 1966 החל לפעול הטלסקופ הראשון של איס"ו, במצפה לה סייה (La Silla Observatory) בצ'ילה.[6] מאחר ששני הארגונים עוסקים בפיתוח מכשור מתוחכם נועצו אנשי איס"ו פעמים רבות ב-CERN, וב-1970 נחתם הסכם שיתוף הפעולה בין איס"ו לבין CERN. מספר חודשים מאוחר יותר עברה מחלקת הטלסקופ של איס"ו לבניין השייך ל-CERN בז'נבה.[8] המחלקות האירופיות של איס"ו עברו למשכנן החדש במטה איס"ו בגרכינג (ליד מינכן) שבגרמניה ב-1980.

מבט אווירי על המטה המרכזי של איס"ו בגרכינג, גרמניה. בחזית התמונה מופיע הבניין המקורי שנחנך ב-1981, מאחוריו -- שתי ההרחבות שנוספו ב-2013, ומימין -- מבנה ה"סופרנובה" (בבנייה), מרכז מבקרים הכולל פלנטריום, שצפוי להפתח ב-2018.

המדינות החברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר חברה מדינה תאריך הצטרפות מידע נוסף
חברה מייסדת בלגיהבלגיה בלגיה 5 באוקטובר 1962 איס"ו ובלגיה[9]
חברה מייסדת גרמניהגרמניה גרמניה 1962 איס"ו וגרמניה[10]
חברה מייסדת הולנדהולנד הולנד 1962 איס"ו והולנד[11]
חברה מייסדת צרפתצרפת צרפת 1962 איס"ו וצרפת[12]
חברה מייסדת שוודיהשוודיה שוודיה 1962 איס"ו ושוודיה[13]
6 דנמרקדנמרק דנמרק 1967 איס"ו ודנמרק[14]
7 שווייץשווייץ שווייץ 1981 איס"ו ושווייץ[15]
8 איטליהאיטליה איטליה 24 במאי 1982 איס"ו ואיטליה[16]
9 פורטוגלפורטוגל פורטוגל 27 ביוני 2000 איס"ו ופורטוגל[17]
10 בריטניהבריטניה בריטניה 8 ביולי 2002 איס"ו ובריטניה[18]
11 פינלנדפינלנד פינלנד 1 ביולי 2004 איס"ו ופינלנד[19]
12 ספרדספרד ספרד 1 ביולי 2006 איס"ו וספרד[20]
13 צ'כיהצ'כיה צ'כיה 1 בינואר 2007 איס"ו וצ'כיה[21]
14 אוסטריהאוסטריה אוסטריה 1 ביולי 2008 איס"ו ואוסטריה[22]
15 פוליןפולין פולין 28 באוקטובר 2014 איס"ו ופולין[23]
16 אירלנדאירלנד אירלנד 9 באוקטובר 2018 איס"ו ואירלנד[24]
המדינות החברות במצפה האירופי הדרומי, למעט ברזיל, שמעמדה מחכה לאשרור.

המצפים בצ'ילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת צ'ילה המציגה את ארבעת אתרי
התצפית של איס"ו
 
צ'ילה
בוליביה
ארגנטינה

אף שהמטה המרכזי של איס"ו נמצא בגרמניה, הטלסקופים והמצפים שלה נמצאים בצפון צ'ילה. המצפים של איס"ו בצ'ילה כוללים את מצפה לה סייה, הכולל את טלסקופ הטכנולוגיה החדשה (NTT), מצפה פרנאל, בו נמצא הטלסקופ הגדול מאוד (VLT), ומצפה יאנו דה צ'חננטור, הכולל את טלסקופ התת-מילימטר APEX, ואת המערך המילימטרי הגדול באטקמה (ALMA). הטלסקופ הגדול במיוחד (ELT) עתיד לקום בסרו ארמסונס. אתרים אלו הם בין האתרים המתאימים ביותר לתצפיות אסטרונומיות בחצי הכדור הדרומי.

כ-2000 בקשות לתצפית בטלסקופים של איס"ו מתקבלות מדי שנה, כמות הגדולה פי ארבעה בערך מזמן התצפית האפשרי. הבקשות מדורגות בתהליך של ביקורת עמיתים, בסופו נבחרות הבקשות שתזכינה לצאת אל הפועל.[25] המחקרים המבוססים על התצפיות האלה מתפרסמים בכתבי עת מדעיים לאחר ביקורת עמיתים. כך, לדוגמה, בשנת 2016 פורסמו 936 מאמרים מדעיים המבוססים על תצפיות במתקנים השונים של איס"ו.[26]

הטלסקופים של איס"ו
שם קיצור גודל סוג אתר שנה
טלסקופ ה-3.6 מטר של איס"ו ESO 3.6m 3.57 מ' אופטי ותת-אדום לה סייה 1977
טלסקופ ה-2.2 מטר של איס"ו ומכון מקס פלאנק MPG 2.20 מ' אופטי ותת-אדום לה סייה 1984
טלסקופ הטכנולוגיה החדשה NTT 3.58 מ' אופטי ותת-אדום לה סייה 1989
הטלסקופ הגדול מאוד VLT 8.2x4 מ'

1.8x4 מ'

אופטי עד תת-אדום בינוני,

מערך

פרנאל 1998
ניסוי פאת'פיינדר באטקמה APEX 12 מ' אורכי-גל בתחום המילימטרי/תת-מילימטרי צ'חננטור 2005
טלסקופ הסקר האסטרונומי בתחום האור הנראה והתת-אדום VISTA 4.1 מ' תת-אדום קרוב, סקר פרנאל 2009
טלסקופ הסקר של ה-VLT VST 2.6 מ' אופטי, סקר פרנאל 2011
המערך המילימטרי הגדול באטקמה[טבלה 1] ALMA 12x50 מ'

7x12 מ'

12x4 מ'

אורכי-גל בתחום המילימטרי/תת-מילימטרי

מערך אינטרפרומטרי

צ'חננטור 2011
הטלסקופ הגדול במיוחד ELT 39.3 מ' אופטי עד תת-אדום בינוני סרו ארמסונס 2024
  1. ^ ALMA הוא שיתוף פעולה בין אירופה, ארצות הברית, קנדה, מזרח אסיה, וצ'ילה.

מתקני מחקר נוספים של איס"ו נמצאים בסנטיאגו דה צ'ילה, וכוללים ספריה, משאבי מחשוב, ותוכניות עבור מדענים אורחים.

בית ההארחה של איס"ו בסנטיאגו דה צ'ילה.

לה סייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מצפה לה סייה

המצפה הראשון של איס"ו, מצפה לה סייה (La Silla), ממוקם בחלקו הדרומי של מדבר אטקמה, כ-600 ק"מ צפונית לסנטיאגו דה צ'ילה, ומתנשא לגובה של כ-2400 מטרים. בדומה למצפים אחרים בסביבה, לה סייה מרוחק ממקורות של זיהום אור, והלילות בו הם מהחשוכים על פני כדור הארץ. איס"ו מפעילה שלושה טלסקופים בלה סייה: טלסקופ בקוטר 3.6 מטר, טלסקופ הטכנולוגיה החדשה, וטלסקופ ה-2.2 מטר של איס"ו ומכון מקס פלאנק.

לטלסקופים במצפה ניתן לחבר מכשור אורח, המוסר בתום סבב התצפיות. המצפה מארח גם טלסקופים לאומיים, כמו טלסקופ ה-1.2 מטר השווייצרי וטלסקופ ה-1.54 מטר הדני.

בשנים האחרונות, פורסמו כ-200–250 מאמרים מדעיים בשנה המבוססים על תצפיות שנערכו בלה סייה.

טלסקופ ה-3.6 מטר של איס"ו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלסקופ ה-3.6 מטר של איס"ו

טלסקופ ה-3.6 מטר של איס"ו החל את פעילותו בשנת 1977. בשנים שחלפו מאז הוא עבר שדרוגים, כולל התקנת מראה משנית חדשה. הטלסקופ, לו מעמד פרסה רגיל, נועד במקור לתצפיות ספקטרוסקופיות בתחום התת-אדום. כיום מותקן עליו הספקטרוגרף HARPS, המשמש לחיפוש כוכבי לכת חוץ-שמשיים ולאסטרוסייסמולוגיה.

טלסקופ הטכנולוגיה החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלסקופ הטכנולוגיה החדשה (NTT)

טלסקופ הטכנולוגיה החדשה (New Technology Telescope, או NTT בקיצור) הוא טלסקופ Ritchey–Chrétien בקוטר 3.58 מטר, עם מעמד Alt-Az. הטלסקופ, שנחנך בשנת 1989, היה הראשון בעולם לו מראה ראשית נשלטת מחשב. למראה צורה גמישה הניתנת להתאמה תוך כדי התצפית על מנת להבטיח את איכות התמונה. מיקום המראה המשנית ניתן לכוונון בשלושה כיוונים. טכנולוגיה זו, שפותחה על ידי איס"ו ומכונה אופטיקה פעילה (active optics), מיושמת כיום בכל הטלסקופים המובילים, כולל הטלסקופ הגדול מאוד והטלסקופ הגדול במיוחד העתידי.

עיצוב מבנה ה"כיפה" המתומן של טלסקופ הטכנולוגיה החדשה היה חדשני אף הוא. כיפת הטלסקופ קטנה יחסית, ומאווררת על ידי מערכת פתחים המפנים את זרם האוויר בצורה חלקה על פני המראה ומפחיתים את מערבולות האוויר, מה שתורם לחדות התמונות.

טלסקופ ה-2.2 מטר של איס"ו ומכון מקס פלאנק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלסקופ ה-2.2 מטר פועל בלה סייה החל משנת 1984, ונמצא כרגע בהשאלה לזמן בלתי מוגבל מאיס"ו למכון מקס פלאנק. זמן התצפית בטלסקופ נחלק בין מכון מקס פלאנק לאיס"ו, בעוד שהפעלת ותחזוקת הטלסקופ הן באחריות איס"ו.

המכשור שלו כולל מצלמת שדה-רחב בעלת 67 מיליון פיקסלים (WFI), לה שדה ראייה בגודל של הירח המלא. מכשירים אחרים הנמצאים בשימוש בטלסקופ הם GROND (גלאי התפרצות גמא בתחום האופטי והתת-אדום הקרוב), המחפש זוהר מאוחר (afterglow) של התפרצויות קרינת גמא - הפיצוצים האנרגטיים ביותר ביקום, והספקטרוגרף בעלת הרזולוציה הגבוהה FEROS, המשמש למחקר מדוקדק של כוכבים.

טלסקופים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה לה סייה מארח מספר טלסקופים נוספים, שאינם מופעלים על ידי איס"ו:

טלסקופ בקוטר 1.2 מטר שנבנה ומתופעל על ידי מצפה כוכבים בז'נבה, שווייץ. הוא משמש לביצוע מדידות מהירות רדיאלית ברמת דיוק גבוהה המשמשות בעיקר בחיפוש אחר כוכבי לכת גדולים בחצי הכדור הדרומי של המיספירה. הגילוי הראשון שלו היה כוכב לכת חוץ-שימשי המקיף את Gliese 86.[27] תוכניות אחרות שבהן מצפה הכוכבים משתתף, הן: תצפיות בכוכבים משתנים, אסטרוסייסמולוגיה (Asteroseismology), התפרצות קרינת גמא (Gamma Ray Bursts או בקיצור GRBs), ניטור גרעין גלקטי פעיל ועידוש כבידתי.[28][29]
הטלסקופ הלאומי הדני בקוטר 1.54 מטר נבנה על ידי Grubb Parsons ובשימוש משנת 1979 בלה סייה. לטלסקופ יש מעמד אופטי מסוג אלט-אז ובעיצוב ריטשי-קריטין. בגלל מעמד הטלסקופ והמרחב המצומצם בתוך הכיפה, יש לו מגבלות תצפית משמעותיות. הטלסקופ משמש למעקב אחרי התפרצויות קרינת גמא, פוטומטריה ושביטים.[30][31]
הוא טלסקופ אוטומטי מהיר תגובה בקוטר של 60 סנטימטר מראה ראשית, עם מעמד מסוג אלט-אז, שהחל לפעול באוקטובר 2002. מטרתו העיקרית של הטלסקופ היא לעקוב אחרי התפרצויות קרני גמא מהירות שמתגלות על ידי לוויין המשימה המתפרצת גמא-ריי סוויפט[32](The Neil Gehrels Swift Observatory).[33]
הטלסקופ הבלגי הוא מיזם משותף בין אוניברסיטת לייז למצפה כוכבים בז'נבה. הטלסקופ בקוטר 0.60 מטר מתמחה בשביטים, בגופים טרנס-נפטונים ובכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש והיה אחד הטלסקופים הבודדים שצפו ליקוי (טרנזיט) של כוכב הלכת הננסי אריס, וחשף שהוא עשוי להיות קטן יותר מפלוטו.[34][35]
הטלסקופ מהיר-פעולה עבור ליקוי של גרמי שמיים, הוא טלסקופ אופטי רובוטי מהיר תנועה המסוגל לצפות בפרץ קרני גמא מתחילתו. לוויינים המאתרים התפרצות גמא שולחים אותות ל- TAROT שיכולים לספק מיקום תת-קשת בשנייה לקהילה האסטרונומית. נתונים מטלסקופ TAROT מועילים גם בחקר ההתפתחות של התפרצויות גמא, הפיזיקה של כדור האש והחומר שסביבו. הוא מופעל ממצפה הכוכבים הוט פרובנס (Haute-Provence Observatory) בצרפת.[36][37]

פרנאל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה פרנאל (Paranal) ממוקם בפסגת סרו פרנאל במדבר אטקמה בצפון צ'ילה. סרו פרנאל הוא הר בגובה 2635 מטר, הנמצא במרחק של כ-120 ק"מ דרומית לאנטופגסטה ו-12 ק"מ מחוף האוקיינוס השקט.

המצפה כולל שישה טלסקופים עיקריים הפועלים בתחום האופטי והתת-אדום: ארבעת טלסקופי ה-8.2 מטר של הטלסקופ הגדול מאוד, טלסקופ הסקר VST בקוטר 2.6 מטר, וטלסקופ הסקר VISTA בקוטר 4.1 מטר. בנוסף, פועלים ארבעה טלסקופי עזר בקוטר 1.8 מטר, שיוצרים יחד מערך המשמש לתצפיות אינטרפרומטריות.

פנורמת 360 מעלות של שמי הלילה בחצי הכדור הדרומי מפרנאל

הטלסקופ הגדול מאוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטלסקופ הגדול מאוד
הטלסקופ הגדול מאוד (VLT), המורכב מארבעה טלסקופים גדולים, וכמה קטנים יותר.
מערכת הנחיית הלייזרים החדשה של ה-VLT. ארבע קרני הלייזר משמשות לאופטיקה מסתגלת (adaptive optics).

המתקן העיקרי בפרנאל הוא הטלסקופ הגדול מאוד (VLT), הכולל ארבעה טלסקופים כמעט זהים, בקוטר 8.2 מטר. כל אחד מהטלסקופים כולל שניים או שלושה מכשירי תצפית. ארבעת הטלסקופים יכולים לעבוד יחד בקבוצות של שניים או שלושה כאינטרפרומטר ענק. השילוב שלהם, המכונה האינטרפרומטר של הטלסקופ הגדול מאוד (VLTI), מאפשר לאסטרונומים לראות פרטים ברזולוציה טובה פי 25 לעומת זו המתקבלת משימוש באחד הטלסקופים בלבד. אלומות האור מאוחדות ב-VLTI בעזרת מערכת מראות מורכבת בתעלות תת-קרקעיות. הרזולוציה שניתן להשיג בעזרת ה-VLTI היא של אלפיות שניית קשת, רזולוציה השקולה ליכולת להבחין בפנסי מכונית הנמצאת על הירח.

הראשון מבין ארבעת הטלסקופים נחנך במאי 1998, והועמד לשימוש הקהילה האסטרונומית ב-1 באפריל 1999. שלושת הטלסקופים האחרים הצטרפו ב-1999 וב-2000, והכניסו את ה-VLT לפעילות מלאה. ארבעת טלסקופי העזר בקוטר 1.8 מטר הותקנו בין 2004 ל-2007, והוסיפו ליכולות ה-VLTI, בו ניתן להשתמש כעת גם כאשר הטלסקופים הגדולים עוסקים בתצפיות אחרות.

בממוצע מתפרסם יותר ממאמר מדעי אחד ביום המבוסס על תצפיות מהטלסקופ הגדול מאוד. בשנת 2016 פורסמו 565 מאמרים מדעיים כאלה.[26] התגליות המבוססות על נתונים שהתקבלו בעזרת הטלסקופ הגדול מאוד כוללות תמונה של כוכב לכת חוץ-שמשי,[38] מעקב אחר תנועת כוכבים מסביב לחור השחור העל-מסיבי במרכז שביל החלב,[39] ותצפית בזוהר מאוחר (afterglow) של התפרצות הגמא המרוחקת ביותר הידועה.[40]

טלסקופי סקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלסקופ הסקר האסטרונומי בתחום האור הנראה והתת-אדום (VISTA).

טלסקופ הסקר האסטרונומי בתחום האור הנראה והתת-אדום (VISTA), לו מראה ראשית בקוטר 4.1 מטר, ממוקם על הפסגה הקרובה לזו עליה נמצא הטלסקופ הגדול מאוד.

ה-VST נראה ברקע בין כיפות טלסקופי העזר של ה-VLT.

טלסקופ הסקר של ה-VLT (בקיצור, VST) הוא טלסקופ בקוטר 2.6 מטר, המצויד ב-OmegaCAM, מצלמה בעלת 268 מיליון פיקסלים, לה שדה ראייה גדול פי ארבעה משטח הירח המלא. ה-VST משלים את VISTA בתחום האור הנראה.

יאנו דה צ'חננטור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנו דה צ'חננטור (Llano de Chajnantor) היא רמה בגובה 5100 מטר במדבר אטקמה, במרחק של כ-50 ק"מ מזרחית לסן פדרו דה אטקמה. האתר גבוה ב-750 מטרים ממצפה מאונה קאה שבהוואי, וב-2400 מטרים ממצפה פרנאל. האקלים בצ'חננטור יבש ולא נוח לבני אדם, אך מצוין לאסטרונומיה בתחום התת-מילימטר: מאחר שמולקולות אדי מים באטמוספירה של כדור הארץ בולעות ומנחיתות קרינה בתחום התת-מילימטרי, אקלים יבש הוא הכרחי לסוג זה של אסטרונומיית רדיו. האתר כולל, בין היתר, שני טלסקופים המופעלים על ידי איס"ו: APEX והמערך המילימטרי הגדול באטקמה.

ניסוי הפאת'פיינדר באטקמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלסקופ ה-12 מטר של APEX

טלסקופ ניסוי הפאת'פיינדר באטקמה (APEX) מופעל על ידי איס"ו בשיתוף עם מכון מקס פלאנק לאסטרונומיית רדיו בבון שבגרמניה, ומצפה החלל אונסלה שבאונסלה, שוודיה. זהו טלסקופ בקוטר 12 מטר, הצופה באורכי גל בתחום המילימטר והתת-מילימטר, הגדול מסוגו בחצי הכדור הדרומי.

המערך המילימטרי הגדול באטקמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלוש מהאנטנות של ALMA

המערך המילימטרי הגדול באטקמה (ALMA) הוא אינטרפרומטר אסטרונומי חדשני, המורכב מ-66 אנטנות בעלות דיוק גבוה, המתאימות לאורכי גל של 0.32 עד 3.6 מ"מ. המערך המרכזי מהווה אינטרפרומטר המורכב מ-50 אנטנות בקוטר 12 מטר כל אחת, הפועלות יחד. בנוסף פועל מערך קומפקטי יותר, הכולל ארבע אנטנות בקוטר 12 מטר, ו-12 אנטנות בקוטר 7 מטרים. המרחק המרבי בין האנטנות נע בין 150 מטר ל-16 ק"מ, מה שמעניק ל-ALMA יכולת ליצור תמונות תקריב במרחק משתנה.

סרו ארמסונס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדמיה של הטלסקופ הגדול במיוחד

אתר מצפה סרו ארמסונס ממוקם בפסגת סרו ארמסונס (בספרדית: Cerro Armazones), שהוא הר בסיירה וויקונה מקנה (בספרדית: Sierra Vicuña Mackenna) על רכס החוף הצ'יליאני, כ-130 ק"מ דרום-מזרחית לאנטופגסטה, במחוז אנטופגסטה, צ'ילה. לפני תחילת הבניה של אתר הטלסקופ הגדול במיוחד, הפסגה שימשה כתחנת טריאנגולציה בגובה 3,064 מטר. בעקבות השטחת ההר כהכנה לבנית פרויקט הטלסקופ הגדול במיוחד, הגובה החדש הוא 3,046 מטר מעל פני הים. האתר ממוקם באזור בעל ראות אסטרונומית עדיפה עם 89% לילות ללא עננים. באתר יש טלסקופ 1.5 מטר הקספודה (Hexapod-Telescope, ר"ת: HPT), וטלסקופים נוספים. בתאריך 26 באפריל 2010, מועצת המצפה האירופי הדרומי, בחרה באתר עבור הטלסקופ הגדול במיוחד והבניה החלה בתאריך יוני 2014.

הטלסקופ הגדול במיוחד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטלסקופ הגדול במיוחד

הטלסקופ הגדול במיוחד (ELT), שתכנונו החל בשנת 2005, עתיד להיות הטלסקופ האופטי/תת-אדום קרוב הגדול ביותר בעולם, עם מראה ראשית בקוטר 39 מטר. חנוכת הטלסקופ צפויה בשנת 2024.

מחקר ותגליות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדי מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטלסקופים של המצפה האירופי הדרומי מספקים את הנתונים לתוצאות פריצות הדרך הרבות באסטרונומיה, ומובילים למספר רב של פרסומים מדעיים מדי שנה. אסטרונומים משתמשים בתצפיות חדישות אלה כדי ללמוד על גרמי שמיים בתוך מערכת השמש ועד למרחק הגדול ביותר ביקום. טלסקופי מצפי הכוכבים של המצפה האירופי הדרומי הם למעשה המתקנים האסטרונומיים הפרודוקטיביים ביותר בעולם כשבכל יום מתפרסמים שני מאמרים מדעיים.

חיפוש כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדמית אומן של גליזה 581

החיפוש אחר כוכבי לכת חוץ שמשיים מהווה נדבך מרכזי בשאלה שהיא אולי השאלה העמוקה ביותר לאנושות שטרם נענתה: האם יש חיים במקום אחר ביקום? מצפי הכוכבים של המצפה האירופי הדרומי מצוידים בארסנל ייחודי של מכשירים לגילוי, מחקר ומעקב אחר מה שמכונה כוכבי לכת חוץ שימשיים. באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד (VLT), אסטרונומים הצליחו לראשונה לאתר את הזוהר הקלוש של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש, וצילמו את התמונה הראשונה אי פעם של כוכב לכת חוץ-שימשי.[41][42] העולם החדש הזה הוא ענק ומסיבי פי חמישה מצדק. תצפית זו מסמנת צעד חשוב ראשון לעבר אחת המטרות החשובות ביותר של האסטרופיזיקה המודרנית: לאפיין את המבנה הפיזי וההרכב הכימי של כוכבי לכת ענקיים ובסופו של דבר כוכבי לכת יבשתיים.[43] המצפה האירופי הדרומי מילא גם תפקיד מכריע בגילוי מערכת של שבעה כוכבי לכת דמוי ארץ, המקיפים כוכב במרחק 40 שנות אור בלבד, TRAPPIST-1. שלושה מכוכבי הלכת שוכנים באזור הישיב ויכולים להכיל אוקיינוסים של מים עליהם, מה שמגדיל את האפשרות שמערכת הכוכבים תוכל לאפשר חיים. מערכת זו כוללת הן את המספר הגדול ביותר של כוכבי לכת דמוי גודל כדור הארץ שטרם נמצאו והן את המספר הגדול ביותר של עולמות שיכולים לתמוך במים נוזליים עליהם.[44]

בעזרת (מחפש כוכבי לכת במהירות גבוהה) (באנגלית: High Accuracy Radial Velocity Planet Searcher ,ר"ת: HARPS), מהירות רדיאלית גבוהה, גילו אסטרונומים לא פחות מארבעה כוכבי לכת המקיפים כוכב סמוך עם מסה מתחת לזו של נפטון, כולל כוכב לכת מסיבי דמוי כדור הארץ - הקטן ביותר שהתגלה אי פעם - וכוכב שביעי דמוי כדור הארץ אשר שוכן באזור הישיב של כוכבו. כוכב לכת זה מקיף את הכוכב המארח שלו בכ-66 יום. אסטרונומים חושבים שכוכב לכת זה מכוסה על ידי אוקיינוסים - עולם המים. תגלית זו מסמנת תוצאה פורצת דרך בחיפוש אחר כוכבי לכת שיכולים לתמוך בחיים.[45] בנוסף בעזרת HARPS, אסטרונומים מצאו עדויות ברורות לכך שכוכב לכת מקיף את הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ, פרוקסימה קנטאורי. לעולם הסלעי הזה, קצת יותר מסיבי מכדור הארץ, יש טמפרטורה המתאימה למים נוזליים על פני השטח שלו.[46] טלסקופ נוסף בלה סייה, עבד בטכניקה חדשנית המכונה עידוש כבידתי, כחלק מרשת טלסקופים ברחבי העולם. שיתוף פעולה זה גילה כוכב לכת חיצוני חדש הדומה באופן משמעותי יותר לכדור הארץ מכל כוכב לכת אחר שנמצא עד כה.[47] כוכב הלכת, המסיבי רק כחמש פעמים מכדור הארץ, סובב את כוכב האם שלו בערך כל 10 שנים, ובוודאי שיש לו פני שטח מוצקים (סלעי/קרח).[48]

זיהוי מקורות גלויים של גלי כבידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדמית אומן של מיזוג כוכבי נייטרונים.

הטלסקופים של המצפה האירופי הדרומי בצ'ילה זיהו וחקרו את המקבילה הגלויה הראשונה למקור גל כבידה. תצפית היסטורית זו מצביעה על כך שאסטרונומים רואים את התוצאה של מיזוג שני כוכבי נייטרונים. בעקבות מיזוג מסוג זה - אירועים חזויים ארוכים המכונים קילונובה מפזרים יסודות כבדים כמו זהב ופלטינה ברחבי היקום.[49] תגלית זו מספקת גם את העדויות החזקות ביותר כי פרצי קרני גמא למשך זמן קצר נגרמים על ידי מיזוגים של כוכבי נייטרונים.[50]

לראשונה אי פעם, אסטרונומים צפו בגלי הכבידה וגם באור (קרינה אלקטרומגנטית) מאותו אירוע, הודות למאמץ שיתופי עולמי והתגובות המהירות של מתקני המצפה האירופי הדרומי ושל מצפים אחרים ברחבי העולם.[51] תצפיות אלה מסמנות את תחילתה של אסטרונומיה "מרובת מסרים".

החור השחור במרכז שביל החלב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה נמצא במרכז שביל החלב? במשך זמן רב חשדו האסטרונומים כי חור שחור מסתתר במרכז שהיל החלב, אך לא היו יכולים להיות בטוחים בכך. לאחר שנים של מחקר סדיר על המרכז הגלקטי עם טלסקופים של המצפה האירופי הדרומי במצפה הכוכבים לה סייה, סוף סוף הגיעו המדענים לראיות חותכות. כוכבים במרכז שביל החלב ארוזים בצפיפות רבה עד כי נדרשו טכניקות תצפית מיוחדות כמו אופטיקה מסתגלת (אנ') כדי לשפר את הרזולוציה של הטלסקופ הגדול מאוד. אסטרונומים הצליחו לצפות בכוכבים בודדים ברמת דיוק חסרת תקדים כשהם מסתובבים במרכז הגלקטי. דרכיהם הראו כי אין ספק שהם מסתובבים באחיזת הכבידה העצומה של חור שחור על-מסיבי, כמעט פי שלושה מיליון מסיבי יותר מהשמש שלנו. תצפיות הטלסקופ הגדול מאוד חשפו גם הבזקי אור אינפרא אדום שהגיחו מהאזור בפרקי זמן קבועים. אף על פי שהגורם המדויק לתופעה אינו ידוע, הציעו החוקרים שהחור השחור עשוי להסתובב במהירות. לא משנה מה קורה, חיי החור השחור אינם שקט ושלווה.[52][2][39][53][54]

אסטרונומים משתמשים גם בטלסקופ הגדול מאוד כדי להציץ למרכזי הגלקסיות שמעבר לגלקסיית שביל החלב, שם הם שוב מוצאים סימנים ברורים לחורים שחורים סופר-מסיביים. בגלקסיה הפעילה NGC 1097 (אנ') הם יכלו לראות בפרטים חסרי תקדים רשת מורכבת של חוטים המסתובבים למרכז הגלקסיה ואולי לספק לראשונה מבט מפורט על תהליך ההתקשרות של החומר, מהחלק העיקרי של הגלקסיה. עד קצהו בגרעין.[55][56][57][58][59] שיאו של קמפיין תצפית בן 16 שנה באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד היה האישור בשנת 2018 להשפעות שחזתה תורת היחסות הכללית של איינשטיין על תנועת כוכב העוברת בשדה הכבידה הקיצוני בסמוך לחור השחור העל-מסיבי במרכז גלקסיית שביל החלב.[60]

התפרצויות קרינת גמא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדמית אומן להתפרצות קרינת גמא

פרצי קרינת גמא (GRMA) הם פרצי קרני גמא אנרגטיות ביותר שנמשכות פחות משנייה למספר דקות - כהרף עין על טווחי הזמן הקוסמולוגיים. ידוע שהם מתרחשים במרחקים אדירים מכדור הארץ, לעבר גבולות היקום הנצפה. הטלסקופ הגדול מאוד צפה בזריחה של פרץ קרני גמא שהוא הרחוק ביותר שנודע אי פעם. עם הסחה לאדום מדודה של 8.2, לאור ממקור אסטרונומי מרוחק זה לקח יותר מ 13,000 מיליון שנים להגיע אלינו. התפרצות קרינת גמא נראית אפוא כאשר היקום היה בן פחות מ -600 מיליון שנה, או פחות מחמישה אחוזים מגילו הנוכחי. זה בטח שחרר פי 300 אנרגיה בכמה שניות מאשר השמש שלנו תשחרר בכל חייה של יותר מ-10,000 מיליון שנה. התפרצויות קרינת גמא הם אפוא הפיצוצים החזקים ביותר ביקום אחרי המפץ הגדול.[61]

חוקרים ניסו לגלות את טיב הפיצוצים הללו במשך זמן רב. תצפיות מראות כי התפרצויות קרינת גמא מגיעים בשני סוגים - משך זמן קצר (קצר מכמה שניות), ומשך זמן ארוך - ועל פי החשד, שני סוגים שונים של אירועים קוסמיים גרמו להם. בשנת 2003, אסטרונומים המשתמשים בטלסקופים של המצפה האירופי הדרומי מילאו תפקיד מפתח בקישור התפרצויות קרינת גמא לאורך זמן לבין פיצוצים מוחלטים של כוכבים מאסיביים, המכונים היפרנובות. על ידי מעקב אחר התפוצצות במשך חודש שלם, הם הראו כי לאור היו תכונות דומות לזו של סופרנובה, שנגרמה כאשר כוכב מסיבי התפוצץ בסוף חייו.[62]

בשנת 2005, טלסקופים של המצפה האירופי הדרומי זיהו, לראשונה, את האור הנראה בעקבות פרץ של משך זמן קצר. על ידי מעקב אחר אור זה במשך שלושה שבועות, אסטרונומים הראו כי פרצי המשך הקצר - שלא כמו אלה עם משך הזמן הארוך - אינם יכולים להיגרם על ידי היפרנובה. במקום זאת, נהוג לחשוב שהם נגרמים על ידי מיזוגים אלימים של כוכבי נייטרונים או חורים שחורים.[63]

ארכיונים דיגיטליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארכיון הדיגיטלי

קבוצת תפעול ארכיון המדע קולטת ומפיצה מחדש את נתוני המצפה האירופי הדרומי ומספקת תמיכה ארכיונית. כ-200 טרה-בייטים של מידע ציבורי מופצים כל שנה דרך ארכיון המצפה האירופי הדרומי.[64] הארכיון מכיל כ-1.01 פטה-בייטים עם עדכון מידע של כ-131 טרה-ביטיים כל שנה, ומוגדל בגודל של פקטור 10 בערך בגלל קצב ייצור הנתונים של הטלסקופים הסורקים.

פריצות דרך בטלסקופים, גלאים וטכנולוגיית מחשבים מאפשרות כעת לסקרים אסטרונומיים לייצר מספר רב של תמונות, ספקטרונומים וקטלוגים. מערכי נתונים אלה מכסים את השמיים בכל אורכי הגל, החל מקרני גמא וקרינת איקס ועד גלי אור נראה, אינפרא אדום וגלי רדיו. אסטרונומים מפתחים דרכים להנגיש את כמות הנתונים הגדולה. טכניקות אלה משתמשות בפרדיגמת הרשת של חישוב מבוזר עם גישה חלקה ושקופה לנתונים באמצעות מצפה כוכבים וירטואלי (אנ'). במצפים פיזיים, טלסקופים עם מכשירים אסטרונומיים ייחודיים, המצפה הווירטואלי מורכב ממרכזי נתונים עם אוספים ייחודיים של נתונים אסטרונומיים, מערכות תוכנה ויכולות עיבוד. יוזמה גלובלית מבוססת קהילה זו מפותחת תחת ברית מצפה כוכבים וירטואלי בינלאומי (אנ')[65] ובאירופה כחלק מפרויקט המצפה האירופי הווירטואלי (אנ').[66]

פרויקטי VO הוכיחו את יעילותם במספר דרכים, לדוגמה, גילוי של 31 מועמדים קוואזרים קלושים, מעורפלים באופן אופטי, בסקרים עמוקים מקוריים של מצפה הכוכבים הגדול (אנ') (פי ארבעה במספר שנמצא בעבר). פירוש הגילוי הוא, כי סקרים של חורים שחורים סופר-מסיביים המעיטו את מספרם בפקטור של שניים עד חמש.[67]

תגליות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפיות עם טלסקופים של המצפה האירופי הדרומי הובילו לפריצות דרך רבות באסטרונומיה, ובמשך השנים היו אחראים לכמה ממצאים מדהימים. להלן רשימת עשר התגליות האסטרונומיות המובילות של המצפה האירופי הדרומי עד כה:

  • כוכבים מקיפים את החור השחור במרכז שביל החלב
החור השחור בגלקסיה M87, כפי שתועד בפעם הראשונה בהיסטוריה (תועד על ידי Event Horizon Telescope, והופץ ב־10 באפריל 2019)
כמה מטלסקופי הדגל של המצפה האירופי הדרומי שימשו במחקר בן 16 שנה כדי להשיג את התצוגה המפורטת ביותר אי פעם על סביבתה של המפלצת האורבת בלב הגלקסיה שלנו - חור שחור עצום. התצפיות שנערכו עם הטלסקופ הגדול מאוד חשפו לראשונה את ההשפעות שחזתה תורת היחסות הכללית של איינשטיין על תנועתו של כוכב העובר בשדה הכבידה הקיצוני בסמוך לחור שחור על-מסיבי במרכז שביל החלב. פרס קראפורד באסטרונומיה הוענק לחוקרים ריינהרד גנצל ואנדראה גז בשנת 2012 על תוצאות מחקר זה.[68][69][70][71][72][73]
  • האצת היקום
שני צוותי מחקר עצמאיים, המבוססים על תצפיות על כוכבים מתפוצצים, כולל אלה מהטלסקופים של המצפה האירופי הדרומי בלה סייה ופרנאל, הראו כי התפשטות היקום מואצת. פרס נובל לפיזיקה לשנת 2011 הוענק על מחקר זה.[74]
  • גילוי כוכב לכת באזור הישיב סביב הכוכב הקרוב ביותר, פרוקסימה קנטאורי
צילום ALMA לדיסק קדם-פלנטרי סביב הכוכב HL Taui במרחק 450 שנות אור.
כוכב הלכת פרוקסימה קנטאורי b, מקיף את כוכב האם האדום והקריר כל 11 יום ובעל טמפרטורה המתאימה למים נוזליים להתקים על פני השטח. העולם הסלעי הזה הוא קצת יותר מאסיבי מכדור הארץ והוא הכוכב לכת חוץ-שימשי הקרוב ביותר אלינו - ויכול להיות שהוא גם המקום הישיב הקרוב ביותר לחיים מחוץ למערכת השמש.[75]
  • אסטרונומים לוכדים תמונה ראשונה של חור שחור
ESO, ALMA ו- APEX, תורמים לתצפיות המשנות את הפרדיגמה של החור השחור האנרגטי בליבה של הגלקסיה M87. טלסקופ אופק אירועים (The Event Horizon Telescope, ר"ת: EHT)- הוא מערך בקנה מידה פלנטרי של שמונה טלסקופים רדיו-קרקעיים שמוזגו באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי - תוכנן לצלם תמונות של חור שחור. חוקרי EHT הצליחו לייצר את העדויות הוויזואליות הישירות הראשונות לחור שחור-מסיבי וצלו. התמונה חושפת את החור השחור במרכז הגלקסייה המסיבית M87, בצביר הבתולה הסמוכה לקבוצה המקומית.[76]
צילום אינפרא אדום של הכוכב 2M1207 (בכחול) וכוכב הלכת 2M1207b (באדום).
בשנת 2014 חשפה ALMA, מערך גדול מילימטר/תת מילימטר באטקמה, פרטים מדהימים של מערכת סולארית שמתהווה. התמונות של הכוכב HL Tauri (אנ') בקבוצת כוכבים שור, היו החדות ביותר שנעשו אי פעם באורך הגל התת-מילימטרי. הם מראים כיצד כוכבי לכת יוצרים שאיבת אבק וגז מהדיסק הקדם-פלנטרי.[77]
  • צילום תמונה ראשונה של כוכב לכת חוץ שימשי
הטלסקופ הגדול מאוד השיג את הצילום הראשון אי פעם של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש שלנו. כוכב הלכת בעל מסה פי 5 מכוכב הלכת צדק מקיף כוכב כושל - ננס חום - במרחק של פי 55 ממרחק הממוצע של כוכב הלכת – הארץ מהשמש ( שני העצמים מופרדים בפחות מקשת שנייה בשמי כדור הארץ. תמונה צולמה באמצעות טלסקופ יפון, קוטר 8.2 מטר, של הטלסקופ הגדול מאוד).[78]
הדמיית אומן המראה כיצד עשוי להיראות כוכב הלכת GJ-1214b במעבר לכוכב האם שלו.
צי הטלסקופים של המצפה האירופי הדרומי בצ'ילה זיהה את המקבילה הגלויה הראשונה למקור גל כבידה. מהתצפיות ההיסטוריות הללו עולה כי אובייקט ייחודי זה הוא תוצאה של מיזוג של שני כוכבי נייטרונים. בעקבות מיזוגים מהסוג הזה - אירועים חזויים ארוכים המכונים קילונובה - מפזרים יסודות כבדים כמו זהב ופלטינה ברחבי היקום.[79]
האטמוספירה סביב כוכב לכת חוץ שמישי סופר-כדור הארץ נותחה לראשונה באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד. כוכב הלכת, המכונה Gliese 1214 b (אנ'), נחקר כשעבר מול כוכב האם שלו וחלק מאור הכוכב עבר באטמוספירת הכוכב. האטמוספירה היא בעיקר מים בצורת אדים או נשלטת על ידי עננים עבים או ערפילים. זה נובע מהספקטרום הישיר הראשון של כוכב לכת חוץ שימשי.[80] זהו כוכב הלכת החוץ שישמי דמוי סופר-כדור הארץ השני שאסטרונומים מדדו את מסתו ורדיוסו.
  • מדידה עצמאית של טמפרטורה קוסמית
הדמיית אומן להשוואה בין מערכת כוכבי הלכת של TRAPPIST-1 לכוכבי הלכת הסלעיים במערכת השמש ולמערכת צדק וירחיו.
הטלסקופ הגדול מאוד זיהה מולקולות פחמן חד-חמצני בגלקסיה שנמצאת כמעט 11 מיליארד שנות אור, לראשונה, הישג שנשאר חמקמק במשך 25 שנה. זה איפשר לאסטרונומים להשיג את המדידה המדויקת ביותר של הטמפרטורה הקוסמית בתקופה כה מרוחקת.[81]
  • מערכת פלנטרית שוברת שיאים
אסטרונומים מצאו מערכת של שבעה כוכבי לכת בגודל כדור הארץ במרחק 40 שנות אור בלבד. באמצעות טלסקופי קרקע וחלל, כולל הטלסקופ הגדול מאוד של המצפה האירופי הדרומי, כוכבי הלכת התגלו כשעברו מול כוכב האם שלהם. כוכב ננסי אולטרה-קר המכונה TRAPPIST-1. שלושה מכוכבי הלכת שוכנים באזור היישיב ויכולים להכיל אוקיינוסים של מים על פניהם, מה שמגדיל את האפשרות שמערכת הכוכבים תוכל לאפשר חיים. מערכת זו כוללת הן את המספר הגדול ביותר של כוכבי לכת בגודל כדור הארץ שטרם נמצאו וגם את המספר הגדול ביותר של עולמות שיכולים לתמוך במים נוזליים על פני השטח שלהם.[82]

הנגשה לקהל הרחב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שער כתב העת "שליח" מס' 168 - יוני 2017
כתב העת CAP גיליון 22, ספטמבר 2017
פוסטר "היקום הנסתר בתלת מימד".

הפעילות החינוכית מתבצעת על ידי מחלקת חינוך ופרויקט חינוכי ציבורי של המצפה האירופי הדרומי (ESO education and Public Outreach Department, ר"ת: Outreach).[83] הפעילות כוללת תוכניות, אירועים ומוצרים, השואפים לעמוד בדרישות התקשורת, מתקני המדע והציבור, כגון הודעות לעיתונות, תמונות, קטעי וידאו וחומר מודפס. המחלקה מנהלת את מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה" הנמצא באתר מטה המצפה האירופי הדרומי בגרכינג ליד מינכן, שנחנך ב־26 באפריל 2018. המצפה האירופי הדרומי מפרסם דו"ח שנתי החל משנת 1964 הנגיש אונליין והכולל פעילויות מרחבי הארגון ומתווה דגשים מדעיים, טכניים וארגוניים. פרסום הודעות לעיתונות המתארות התפתחויות מדעיות, טכניות, ארגוניות, הישגים ותוצאות שהושגו על ידי מדענים עם מתקני המצפה האירופי הדרומי. המצפה מפרסם שלושה סוגי פרסומים; פרסום מדעי המתאר תוצאות מהמידע המחקרי של החוקרים או ממצפי הכוכבים, פרסום פעילות ארגונית הכולל חדשות על מצפה כוכבים עכשווי, מכשירים אסטרונומיים חדשים והודעות על תערוכות ברחבי העולם. בחירת מיטב התמונות האסטרונומיות והצגתן בפומבי במהדורות צילום תקופתיות, כשכל ההודעות לתקשורת נגישות אונליין משנת 1985. לפרסום יש גרסה ידידותית לנוער וכל ההודעות מפורסמות בכל השפות של המדינות השותפות. כתב העת "השליח" (The Messenger), מפרסם את הפעילות וההודעות משנת 1974 ונגיש אונליין באתר הרשמי.[84] פרסום גליונות כתב העת (Communicating Astronomy with the Public journal) CAPjournal באתר האינטרנט להנגשת הקהל.[85] כתב העת משמש קישור חשוב בין הקהילה האסטרונומית המדעית והקהל, תומך בחינוך מדעי פורמלי ובלתי פורמלי תוך מתן נראות לסיפורים מדעיים. פרסום הודעות בעלי חשיבות לקהילה ותמונות בגלריה הציבורית המפרסמות צילומים יפים מהטלסקופים וכל זאת באתר הרשמי.[86] המצפה מפרסם גם מכתבים המיועדים למדענים ולקהל הרחב המנוי בלבד. חדשות המדע מוצגות באתר הרשמי בהודעות לעיתונות (ESOcast) וכן בדו"ח השנתי של המצפה האירופי הדרומי. ESOcast הם סדרות וידאו-פודקאסט המוקדשות לדיווח על חדשות ומחקרים מאת המצפה האירופי הדרומי.[87] בשנת 2013 פורסם סרט IMAX בשם "היקום הנסתר בתלת מימד", (Hidden Universe 3D) שהופק בשיתוף פעולה של פילם ויקטוריה (אנ') והמרכז לאסטרופיזיקה ומחשוב-על (אנ') באוניברסיטת סווינבורן לטכנולוגיה עם המצפה האירופי הדרומי. הסרט הוא הרפתקה תיעודית לתוך עומק החלל על המסך הענק במדיום הקולנועי IMAX 3D של יקום מתעורר לחיים בבהירות חסרת תקדים באמצעות תמונות אמיתיות שנלכדו על ידי הטלסקופים החזקים ביותר בעולם, הנצפים על המסך ובתלת מימד.[88][89][90]

מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוגו מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה"
מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה"

מרכז המבקרים והפלנטריום 'סופרנובה' הוא מרכז אסטרונומי הממוקם במתחם מטה המצפה האירופי הדרומי בגרכינג ליד מינכן, גרמניה. המרכז מציע תערוכות, סיורים מודרכים ומופעים בפלנטריום המציגים תצפיות שנעשו על ידי הטלסקופים של מצפי הכוכבים האירופי הדרומי. מרכז "סופרנובה" של המצפה האירופי הדרומי הוא מתקן חינוכי ללא מטרות רווח שאינו מקבל מימון ממלכתי למעט באמצעות תקציב התפעול הרגיל של המצפה האירופי הדרומי. הכניסה לתערוכה וכל הפעילויות החינוכיות היא ללא תשלום למעט תשלום עבור כרטיסים למופעי פלנטריום, סיורים ואירועים.[91]

ארגון

הבניין הוא תרומה של קרן קלאוס טשירה ומכון היידלברג ללימודים תאורטיים (HITS) שקיבל המצפה האירופי הדרומי בדצמבר 2013. הוא מופעל ומנוהל על ידי מצפה הכוכבים האירופי הדרומי.

מרכז המדע גרכינג ליד מינכן

מרכז הפלנטריום והמבקרים "סופרנובה" של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי ממוקם בקמפוס המדע בגרכינג. הקמפוס הוא הבית של אוניברסיטת מינכן והאוניברסיטה הטכנית של מינכן, בנוסף ליותר מ־80 מוסדות מדע עצמאיים וחברות מדע בינלאומיות, 6,000 אנשי צוות ו -14,000 סטודנטים. העבודה בקמפוס המדע בגרכינג מכסה מחקר בסיסי כמו גם פיתוחי היי-טק.

אדריכלות

מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה" תוכנן על ידי האדריכלים ברנהרט + פרטנר, שתכנן את בית האסטרונומיה, מרכז לחינוך אסטרונומי, במכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בבאדן-וירטמברג, גרמניה. העיצוב של "סופרנובה" דומה למערכת כפולת-כוכבים קרובה שכוכב אחד מעביר מסה לבן לוויה. מערך זה יביא בסופו של דבר לכך שהרכיב הכבד יותר יתפוצץ כסופרנובה, ויתבהר כמו האור של שילוב כל הכוכבים בשביל החלב. הבניין כולל, אטריום בצורת ספירה בגובה 14.70 מטר ובשטח כולל של 140 מטר מרובע, שני חדרי סמינרים, אזור פיקניק, מלתחה ועלית גג לתצפית פנורמית אזורית.

פלנטריום

הפלנטריום ניפתח למבקרים ב-28 באפריל 2018 והוא מכיל אולם עם 109 מושבים וכיפה בקוטר 14 מטר. לפלנטריום יש 5 מקרנים עם רזולוציה של 4250 פיקסלים המופעלים עם תוכנות ייעודיות. במרכז יוצגו מופעי פלנטריום שהופקו על ידי מפיקים חיצוניים ותערוכות מקוריות שהופקו על יד המצפה האירופי הדרומי. החומר המלא שמפתח המצפה האירופי הדרומי עבור "סופרנובה" זמין לפלנטריומים אחרים בחינם, שפורסם תחת רישיון Creative Commons 4.0 וזה זמין יחד עם כתוביות וקריינות שתורגמו למספר שפות.

תערוכות

תערוכות כוללות 104 קיוסקים לאפליקציות, 147 פאנלים ו- 92 הדפסים ענקיים לקיר ורצפה

מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה" הוא בשטח של 2,200 מטר מרובע שמשמש לתערוכות קבע וגם לתערוכות זמניות. התערוכה הקבועה נקראת "היקום החי" לאורך 284 מטר עם 13 נושאים המציגים את נושאי המדע והטכנולוגיה שמאחורי האסטרונומיה המודרנית. המכון ללימודים תאורטיים בגרכינג תרם את המומחיות המדעית לפיתוח התוכן לתערוכה. החוקרים ממכון היידלברג ללימודים תאורטיים פיתחו יותר מעשרים תערוכות אינטראקטיביות במיוחד עבור מרכז המבקרים והפלנטריום 'סופרנובה' שיאפשרו למבקרים לצלול למגוון רחב של נושאים באמצעות הדמיות מחשב אינטראקטיביות, מציאות מדומה וגרפיקה ממוחשבת. הנושאים של התערוכה מציגים מושגים של אסטרונומיה כללית, חיים ביקום וכיצד נלמדים גרמי שמיים שמימיים באמצעות טלסקופים וטכנולוגיות מודרניות. המבקרים יכולים לחקור את כל הנושאים המדעיים המרכיבים את האסטרופיזיקה המודרנית באמצעות תערוכות מעשיות, אינטראקטיביות דיגיטליות, קטעי וידאו ומתקני שמע. בכל תחנות התערוכה יכולים המבקרים לבחור את העומק בו הם רוצים להתעמק בנושא וכל המידע מוסבר גם ברמה מיוחדת לילדים. התערוכה מתאימה גם למורים ומחנכים בכך שהיא כוללת מושגים חינוכיים מתוכניות הלימוד בבתי הספר, ומאפשרת למורים להשתמש בחלקים מהתערוכה כדי לתמוך ולהעצים את האופן בו הם מכסים את תוכניות הלימודים בבית הספר. התערוכה כוללת גם קולנוע תלת־ממדי מודרני קטן המציג סרטים תלת־ממדיים ודו־ממדיים באנגלית וגרמנית.

סיורים מודרכים

מסלול הליכה במרכז המבקרים והפלנטריום החדש של המצפה האירופי הדרומי

מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה" מארגן מספר סיורים מודרכים שונים בכל יום בגרמנית ובאנגלית, הכוללים נושאים מגוונים בתחום האסטרונומיה, ההיסטוריה של המצפה האירופי הדרומי והאדריכלות של מבני המצפה האירופי הדרומי. ניתן למצוא סיורים מיוחדים על מגוון נושאים. אך ישנם שלושה סיורים רגילים והם:

  • סיור תערוכת "סופרנוביה" של המצפה האירופי הדרומי- אסטרונום או מהנדס מקצועי לוקח את המבקרים לראות את עיקרי השיא בתערוכה ועונה על שאלות על אסטרונומיה.
  • סיור בשטח הבנוי- סיור במטה המצפה האירופי הדרומי, בדרך כלל סגור למבקרים, כדי לגלות על ההיסטוריה והעתיד של המצפה האירופי הדרומי.
  • סיור אדריכלי- המבקרים רואים ולומדים על הארכיטקטורה של מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה" ומטה המצפה האירופי הדרומי.

תוכניות חינוכיות

מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה" של המצפה האירופי הדרומי מספקת חוויות למידה לתלמידים בגילאי 4–18. אנשי חינוך מקצועיים משתמשים באסטרונומיה כדי ללמד צעירים על מדע וטכנולוגיה באמצעות סדנאות אינטראקטיביות, מופעי פלנטריום וסיורים. החוויות מותאמות לגיל הקבוצה של בית הספר האורח. פותחו שתי תצוגות פלנטריום חינוכיות שפותחו במיוחד עם קישורי לימודים חזקים. כל תצוגה מדגימה כיצד ניתן להשתמש בהקשר אסטרונומי כדי ללמד מגוון רחב של נושאי תוכניות לימודים, ומחברת אותם יחד, באופן בינתחומי. עבור מורים, מרכז המבקרים והפלנטריום "סופרנובה" של המצפה האירופי מציע השתלמויות למורים ומתאם רשת מורים בבוואריה, גרמניה ואירופה.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות אלה הן מרשימת 100 המובילות של איס"ו.[92]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המצפה האירופי הדרומי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Member States, אתר ESO
  2. ^ 1 2 eso0226, Surfing a Black Hole, ESO, 16 October 2002.
  3. ^ eso9861, Distant Supernovae Indicate Ever-Expanding Universe, ESO, 15 December 1998.
  4. ^ eso1629, Planet Found in Habitable Zone Around Nearest Star. ESO, 24 August 2016.
  5. ^ Adriaan Blaauw (1991). ESO's Early History. ESO. p. 4.
  6. ^ 1 2 3 ESO Timeline
  7. ^ Adriaan Blaauw (1991). ESO's Early History. ESO. p. 8.
  8. ^ Adriaan Blaauw (1991). ESO's Early History. ESO. pp. 169, 179.
  9. ^ Belgian Involvement with the European Southern Observatory
  10. ^ German Involvement with the European Southern Observatory
  11. ^ Dutch Involvement with ESO
  12. ^ French Involvement with the European Southern Observatory
  13. ^ Swedish Involvement with ESO
  14. ^ Danish Involvement with the European Southern Observatory
  15. ^ Swiss Involvement with ESO
  16. ^ Italian Involvement with ESO
  17. ^ Portuguese Involvement with the European Southern Observatory
  18. ^ British Involvement with ESO
  19. ^ Finnish Involvement with ESO
  20. ^ Spanish Involvement with the European Southern Observatory
  21. ^ Czech Involvement with ESO
  22. ^ Austrian Involvement with ESO
  23. ^ Polish Involvement with ESO
  24. ^ Irish Involvement with ESO
  25. ^ ESOcast 116: OPC 100
  26. ^ 1 2 ESO Publication Statistics 2016
  27. ^ eso9855, Extrasolar Planet in Double Star System Discovered from La Silla, 24 November 1998.
  28. ^ Swiss 1.2-metre Leonhard Euler Telescope
  29. ^ Université de Genève, The Astronomy Department, Exoplanets
  30. ^ Danish 1.54-metre telescope
  31. ^ Andersen, Michael I. (2019). "The Danish Telescope at La Silla". The La Silla Observatory – from the Inauguration to the Future. Held 25–29 March. p. 1.
  32. ^ Rapid Eye Mount telescope
  33. ^ "”National and Project Telescopes". Retrieved 2011-04-29
  34. ^ TRAnsiting Planets and PlanetesImals Small Telescope–South
  35. ^ Newscientist.com, Kelly Beatty – Former 'tenth planet' may be smaller than Pluto, November 2010
  36. ^ Télescope à Action Rapide pour les Objets Transitoires
  37. ^ TAROT website
  38. ^ eso0842, Beta Pictoris planet finally imaged?, ESO, 21 November 2008.
  39. ^ 1 2 eso0846, Unprecedented 16-Year Long Study Tracks Stars Orbiting Milky Way Black Hole, ESO, 10 December 2008.
  40. ^ NASA's Swift Catches Farthest Ever Gamma-Ray Burst
  41. ^ eso0515, Yes, it is the Image of an Exoplanet, ESO, 30 April 2005.
  42. ^ eso0428, Is This Speck of Light an Exoplanet?, ESO, 10 September 2004.
  43. ^ eso0507, Undercover Stars Among Exoplanet Candidates, ESO, 3 March 2005.
  44. ^ eso1706, Ultracool Dwarf and the Seven Planets, ESO, 22 February 2017.
  45. ^ eso0915, Lightest exoplanet yet discovered, ESO, 21 April 2009.
  46. ^ eso1629, Planet Found in Habitable Zone Around Nearest Star, ESO, 24 August 2016.
  47. ^ הייזל מויר, אסטרונומים גילו כוכב לכת באמצעות שיטה חדשה, ( New Scientist ) הידען, 17 אפריל, 2004.
  48. ^ eso0603, It's Far, It's Small, It's Cool: It's an Icy Exoplanet!, ESO, 25 January 2006.
  49. ^ ד"ר. משה נחמני, מוצאם של היסודות הכבדים – בהתמזגות כוכבי נייטרון, הידען, 21 אפריל, 2019 .
  50. ^ eso1733, ESO Telescopes Observe First Light from Gravitational Wave Source, ESO, 16 October 2017.
  51. ^ אבי בליזובסקי, זיהוי ראשון אי-פעם של יסוד כבד שנוצר בעקבות התנגשות של כוכבי נייטרונים, הידען, 24 אוקטובר, 2019 .
  52. ^ eso0330, Messages from the Abyss, ESO, 29 October 2003.
  53. ^ eso1151, A Black Hole's Dinner is Fast Approaching, ESO, 17 July 2013.
  54. ^ eso1332, Ripped Apart by a Black Hole, ESO, 17 July 2013.
  55. ^ eso0534, Feeding the Monster, ESO, 17 October 2005.
  56. ^ eso0529, Black Hole in Search of a Home, ESO, 14 September 2005.
  57. ^ eso0414, Closer to the Monster, ESO, ESO, 5 May 2004.
  58. ^ eso0319, A First Look at the Doughnut Around a Giant Black Hole, ESO, 19 June 2003.
  59. ^ eso0109, A Supermassive Black Hole in a Nearby Galaxy, ESO, 8 March 2001.
  60. ^ eso1825, First Successful Test of Einstein’s General Relativity Near Supermassive Black Hole, ESO, 26 July 2018.
  61. ^ eso0917, The Most Distant Object Yet Discovered in the Universe, ESO, 28 April 2009.
  62. ^ eso0318, Cosmological Gamma-Ray Bursts and Hypernovae Conclusively Linked, ESO, 18 June 2003.
  63. ^ eso0541, Witnessing the Flash from a Black Hole's Cannibal Act, ESO, 14 December 2005.
  64. ^ "Science Archive and the Digital Universe". www.eso.org. Retrieved 5 December 2017.
  65. ^ IVOA.net, ivoa.net
  66. ^ European Virtual Observatory. Euro-vo.org. Retrieved on 2011-04-05.
  67. ^ "Missing Black Holes Driven Out". ESO. 28 May 2004. Retrieved 2011-04-05.
  68. ^ eso1825, First Successful Test of Einstein’s General Relativity Near Supermassive Black Hole, 26 July 2018.
  69. ^ eso1512, Best View Yet of Dusty Cloud Passing Galactic Centre Black Hole, 26 March 2015.
  70. ^ eso1332, Ripped Apart by a Black Hole,17 July 2013.
  71. ^ eso1151, A Black Hole's Dinner is Fast Approaching, 14 December 2011.
  72. ^ eso0846, Unprecedented 16-Year Long Study Tracks Stars Orbiting Milky Way Black Hole, 10 December 2008.
  73. ^ eso0226, Surfing a Black Hole, 16 October 2002.
  74. ^ eso9861, Distant Supernovae Indicate Ever-Expanding Universe, 15 December 1998.
  75. ^ eso1629, Planet Found in Habitable Zone Around Nearest Star, 24 August 2016.
  76. ^ eso1907, Astronomers Capture First Image of a Black Hole, 10 April 2019.
  77. ^ eso1436, Revolutionary ALMA Image Reveals Planetary Genesis, 6 November 2014.
  78. ^ eso0428, Is This Speck of Light an Exoplanet?, 10 September 2004.
  79. ^ eso1733, ESO Telescopes Observe First Light from Gravitational Wave Source, 16 October 2017.
  80. ^ eso1047, First Super-Earth Atmosphere Analysed, 1 December 2010.
  81. ^ eso0813, A Molecular Thermometer for the Distant Universe, 13 May 2008.
  82. ^ eso1706, Ultracool Dwarf and the Seven Planets. Temperate Earth-sized, 22 February 2017.
  83. ^ Outreach
  84. ^ The Messenger
  85. ^ CAPjournal
  86. ^ Images
  87. ^ ESOcast
  88. ^ Official website of the movie Hidden Universe 3D
  89. ^ IMAX® 3D Film Hidden Universe
  90. ^ eso1329, World Premiere of IMAX® 3D Film Hidden Universe, ESO, 1 July 2013.
  91. ^ ESO Supernova, The ESO Supernova Planetarium & Visitor Centre, ESO
  92. ^ Top 100 Images
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המצפה_האירופי_הדרומי&oldid=39121912"