לדלג לתוכן

המפלגה הליברלית הלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המפלגה הליברלית הלאומית
Nationalliberale Partei
מדינה הרייך הגרמני, הקונפדרציה הצפון-גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1867–1918 (כ־51 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות ליברליזם לאומי
נוצרה מתוך מפלגת הקדמה הגרמנית
מיקום במפה הפוליטית מרכז-ימין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיתוך עץ מ-1878 המציג את בכירי המפלגה. שורה עליונה (משמאל לימין) וילהלם ורפפניג, אדוארד לסקר, היינריך פון טרייצ'קה ויוהאן פון מיקל. שורה תחתונה: פרנץ פון רוגנבאך, קרל בראון, רודולף פון גניישט ולודוויג במברגר

המפלגה הליברלית הלאומיתגרמנית: NLP, Nationalliberale Partei) הייתה מפלגה ליברלית-לאומית בתקופת הקיסרות הגרמנית. המפלגה, שהתקיימה בין 1866 ל-1918, חרתה על דגלה חתירה לאיחוד לאומי-גרמני של המרכיבים הגרמניים השונים בקיסרות על ידי כלכלה חופשית בעלת שוק ומטבע משותפים, תפיסה תרבותית-צבורית חילונית ותמיכה במודרניזם וקידמה על ידי תיעוש. המפלגה הייתה ביתם של התעשיינים, בעלי ההון והבורגנים האמידים, שראו ברכה בהתפתחות המואצת של הכלכלה הגרמנית תחת שלטונו של אוטו פון ביסמרק. עקב האחוז הגבוה יחסית של יהודים בקרב קבוצות אלה, התמסדה מסורת של תמיכה יהודית במפלגה, שהתבטאה במקביל בפטריוטיות גרמנית מוקצנת של היהודים תומכי המפלגה. בין בכירי המפלגה נמנו הכלכלן היהודי לודוויג במברגר והמשפטן היהודי אדוארד לסקר, אך גם ההיסטוריון האנטישמי היינריך פון טרייצ'קה.

בבחירות הראשונות לרייכסטאג של גרמניה המאוחדת ב-1871 זכתה המפלגה ל-30.1% מקולות המצביעים והייתה למפלגה הגדולה ביותר בבית. המפלגה זכתה להצלחה בעיקר בחלקי גרמניה החדשים שמחוץ לפרוסיה, כהנובר, שלזוויג-הולשטיין והסן. מבין 161 המושבים שלה בריכסטאג הראשון, 91 היו מחוץ לפרוסיה[1]. עד שנת 1879 היו המפלגה ואנשיה יד-ימינו של ביסמרק ברפורמות שהנהיג לקראת מדינה מאוחדת, חילונית במרחב הציבורי, הפועלת לפי עקרונות השוק החופשי ומנהלת יחסי חוץ מועילים. בין היתר תרמה המפלגה ליצירת הרייכסבנק, הבנק המרכזי של גרמניה והמטבע המאוחד, הגולדמרק, שתרמו לאיחוד הכלכלות של מרכיביה וסייעו ליצירת משק מודרני. ב-1879 פנה ביסמרק למדיניות פרוטקציוניסטית (הגבלות על השוק החופשי, בעיקר סגירות כלכלית על ידי מכסי מגן), דבר שהוביל לקרע בינו ובין המפלגה. ב-1884 פרש הפלג השמאלי-פרוגרסיבי מן המפלגה והחלק הנותר אימץ עמדות שמרניות ולאומיות יותר מבחינה מדינית. כך תמכה המפלגה בהקמת והרחבת הצי הגרמני הקיסרי לפי תוכניתו של האדמירל אלפרד פון טירפיץ ווילהלם השני, קיסר גרמניה, גם כאשר הדבר הוביל למרוץ חימוש מול בריטניה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הייתה המפלגה חלק מקואליציית המלחמה וצידדה בבניית צי מלחמה גדול, סיפוח שטחים לגרמניה ומלחמת צוללות בלתי מוגבלת. במשך כל קיומה הלך והתחדד במפלגה קרע בין פלג ימני ופלג שמאלי. עם תבוסת גרמניה ב-1918 התפצלה המפלגה לשתיים, המפלגה הדמוקרטית הגרמנית משמאל ומפלגת העם הגרמנית בראשותו של גוסטב שטרזמן מימין.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]