המפלגה הוויגית
 | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| מייסד |
אנתוני אשלי קופר, רוזן שפטסברי הראשון  |
| מנהיגים |
רוברט וולפול |
| תקופת הפעילות | 1678–1868 (כ־190 שנה) |
| אידאולוגיות |
וויגיזם |
| התמזגה לתוך | המפלגה הליברלית |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז |
| צבעים רשמיים | |
  | |
המפלגה הוויגית (באנגלית: Whig party) הייתה מפלגה בריטית, אשר במשך שנים רבות הייתה אחת משתי המפלגות העיקריות של הממלכה המאוחדת. המפלגה הוויגית תמכה בסחר חופשי, קדימות הפרלמנט על המלוכה, ביטול העבדות, הרחבת זכות הבחירה ומתן חופש דת לכנסייה הקתולית. המפלגה הוויגית נחשבת כמפלגה הליברלית הראשונה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "ויג" מקורו בימי הפולמוס באשר להדחתו מכס המלוכה של המלך ג'יימס השני בשנות השמונים של המאה ה-17. התומכים בהדחה כונו "ויגים" (כינוי גנאי שמשמעותו רועה בקר), והמתנגדים לה כונו "טורים" (כינוי גנאי שמשמעותו פורע חוק). שמות אלו, שהיו בתחילתם כינויי גנאי, דבקו במפלגות עם התגבשותן, ועם התגבשות המערכת הפרלמנטרית האנגלית, כפי שאנו מכירים אותה עד היום.
במשך שנים היו בפוליטיקה הבריטית שתי מפלגות העיקריות: המפלגה הוויגית והמפלגה הטורית. באופן כללי היו הטורים מזוהים עם בעלי האדמות ועם אנשי הכנסייה האנגליקנית, ואילו הוויגים היו מזוהים בתחילה עם האריסטוקרטיה ובשלב מאוחר יותר עם מעמד הסוחרים, התעשיינים והבורגנות. הן הטורים והן הוויגים היו מחנות פוליטיים יותר מאשר מפלגות כפי מובנן המודרני.
בתחילת עידן בית הנובר, היו הוויגים המפלגה הדומיננטית בשלטון, בשל הזיהוי בין הטורים ובין היעקוביטים (תומכי בית סטיוארט). בתקופה זו לא היה לטורים כח פוליטי של ממש. בתקופת מלכותו של המלך ג'ורג' השלישי חפץ המלך לשחרר עצמו מהשפעת אנשי הכוח הוויגים, ועודד יצירת מפלגה טורית חדשה, שהורכבה מוויגים מתונים כגון ויליאם פיט הבן. תמיכתם המסוכנת של הוויגים (בהנהגת צ'ארלס ג'יימס פוקס) במהפכה הצרפתית בשנותיה הראשונות (אם כי אף הם התפכחו כשהתברר מחיר הדמים שגבתה הגיליוטינה) ובחופש דת לקתולים, הביאה לכך שהם נותרו מחוץ למוקדי הכח בין 1783 ו-1830.
ב-1830 חזרו הוויגים לשלטון, וממשלו של לורד גריי השיג רפורמות חשובות - ראויות לציון חוק הרפורמה הפרלמנטרית מ-1832, וביטול העבדות במושבות בריטניה. הוויגים נותרו לרוב מפלגה שמרנית (כמוהם כטורים), והתנגדו לשינויים מבניים במערכת השלטונית הבריטית. בתקופה זו החל ההיסטוריון הוויגי הגדול תומאס בבינגטון מקאולי לכתוב היסטוריה של אנגליה, אשר שיקפה את נקודת הראות הוויגית, בה המאורעות מגיעים לשיא עם חקיקת חוק הרפורמה הפרלמנטרית. זה הוביל לעיוות בתפיסת בני הזמן ההוא את ההיסטוריה, שכן מקאולי ניסה להרכיב עקרונות של המאה ה-19 על המערכת המורכבת של הפוליטיקה של המאה ה-17.
המפלגה הליברלית (מונח זה נטבע לראשונה בשנת 1868, אך היה בשימוש כמה שנים לפני כן), קמה כקואליציה בין ויגים, טורים תומכי רוברט פיל ורדיקלים שמאליים. מפלגה זו, בראשות לורד פלמרסטון, הייתה בתחילה מורכבת מוויגים ברובה, אך במהלך כהונתו של ראש הממשלה ויליאם יוארט גלאדסטון, איבדו הוויגים מכוחם במפלגה. במהלך הוויכוח על השלטון העצמי באירלנד בשנת 1886 פרשו ויגים רבים ממפלגה זו והקימו את המפלגה ה"ליברל-יוניוניסטית" (יוניוניסטים הם מתנגדי השלטון העצמי באירלנד). עם הקמת אירלנד העצמאית בתחילת המאה ה-20 איבדה הוויגיות כל רלוונטיות, ומאז אין מפלגה שתומכיה רואים עצמם כ"וויגים".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המפלגה הוויגית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|