המערך הלוגיסטי של צה"ל בעת לחימה

בתפיסת ההפעלה הצבאית של צה"ל, נקבע כי על מנת לאפשר רציפות והמשכיות הלחימה לאורך זמן, נדרש ציר לוגיסטי מאובטח, שעל בסיסו נעים דרגים מסייעים ובאמצעותו נשמר קשר רציף, הולך וחוזר, בין החזית והעורף.

עם הקמת צה"ל בראשית 1948, הוקם אגף האפסנאות על מנת לתת מענה להיבטים הלוגיסטיים הנדרשים לקיומו של הצבא בעתות שלום ומלחמה. בתחילה התנהלה השליטה על הלוגיסטיקה אך ורק על ידי המטכ"ל עצמו, שהעמיד את המשאבים לרשות הכוחות הלוחמים. במהלך מלחמת העצמאות ועם התארגנות המערך הלוחם לגדודים וחטיבות, התפתחה הלוגיסטיקה לספק פתרונות מתאימים לבעיות שהתעוררו. בשנותיו הראשונות התבסס אגף האפסנאות על ידע שהביאו חייליו הראשונים בעיקרם יוצאי הצבא הבריטי ואנשי הבריגדה היהודית.

במרוצת השנים חלו תמורות ושינויים רבים באופן הפעלת מרכיבי הלוגיסטיקה בצה"ל על בסיס לקחים מהמלחמות השונות. בעשורים האחרונים בכלל ולאחר מלחמת לבנון השנייה בפרט, עלה צורך משמעותי לשנות את שיטת ההפעלה ולהתאימה לתפיסה המבצעית של צה"ל. בשנים האחרונות הוכנס בתמרון היבשתי המונח סיוע מנהלתי. מערך הסיוע המנהלתי מורכב מתחומי הספקה, רפואה, טכנולוגיה ואחזקה, משאבי אנוש, רבנות צבאית ושיטור ופיקוח תנועות. מערך הסיוע המנהלתי ביבשה פועל במרחב הלחימה באמצעות מבצעים לוגיסטיים משולבים המאפשרים את רציפות והמשכיות של התמרון.

בשנת 2016 אוחדו אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) ומפקדת זרוע היבשה בשגרה. עם זאת ממשיך אט"ל לשאת באחריות על המאמץ הלוגיסטי הרב זרועי ועל הפיקוד הלוגיסטי במטכ"ל בשגרה ובמלחמה.

תפיסת ההפעלה של הלוגיסטיקה הקרבית בזרועות צה"ל – "סיוע מנהלתי"

תפקידו של המערך הלוגיסטי בצה"ל לתמוך את מאמצי הלחימה השונים ולאפשר את הרציפות של הלחימה. מערך הסיוע המנהלתי עושה זאת באמצעות יכולות מגוונות של אספקה, רפואה צבאית, טכנולוגיה ואחזקה, משאבי אנוש, רבנות צבאית, פיקוח תנועות, הובלה, בינוי ותשתיות. עיקר יכולותיה של הלוגיסטיקה מוכוונות כלפי כוחות היבשה, אך חלק נוסף מיכולותיה (כמו ציוד, דלק, מזון, הובלה, תשתיות ורפואה) משרת את הזרועות והאגפים השונים (זרוע האוויר, זרוע הים והמודיעין). המערך הלוגיסטי, פועל בכל מצבי התפקוד (שגרה, מעבר משגרה לחירום, חירום ומלחמה) ובזירות המלחמה השונות.

תהליך ארגון והפעלת היכולות הלוגיסטיות בשדה הקרב דורש זמן רב יותר בהשוואה לארגון ולהפעלה של יחידות לוחמות המתורגלות ללחימה. תנועתן של היחידות הלוגיסטיות מתבססת על צירים המאפשרים תנועת משאיות, ועל שטחים נרחבים לצורך פריסתן. זו תורפה מבצעית בעיני הציר המבצעי כי היא נעשית באופן גלוי, לעיתים תוך השארת עקבות בשטח. בנוסף, המערך הלוגיסטי חשוף לירי תלול מסלול מצד האויב, ונדרש לאבטח אותו על־ידי כוחות לוחמים כדי למנוע פגיעה באנשי המנהלה. היחידות הלוגיסטיות בצה"ל אינן בעלות יכולות מבצעיות עצמאיות והכוחות הלוחמים נדרשים לעסוק בהכנסתן לתוך מרחב הלחימה ובהוצאתן ממנו.

על מנת לפעול באופן נכון ומהיר, מבצע המערך הלוגיסטי תיאומים שוטפים מול הכוחות הלוחמים - ביבשה, באוויר ובים. ביבשה נדרשים הכוחות המסתייעים לפתוח צירי תנועה, לאבטח תנועת דרגי הלוגיסטיקה אל עומק השטח ולהגדיר בבירור נקודות חבירה ומילוי. בזרוע האוויר חייב להתקיים תיאום מלא עם מפעילי כלי הטיס לגבי סוג הציוד שניתן להטיס, זמינות הכלים למשימות לוגיסטיות והורדת הציוד במקומות בהם יכולים כלי הטיס לנחות. מול זרוע הים נבנה מערך המתבסס על כלי השיט המעבירים אספקה למרחב הלחימה הימי תוך התחשבות במגבלות.

המערכת הלוגיסטית של צה"ל איננה עצמאית והיא בנויה על הסתייעות בכוחות הלוחמים אותם היא משרתת. על כן מוגדרים בכל יחידה דרגי לוגיסטיקה שתפקידם לוודא קיומה של מעטפת לוגיסטית זמינה ומתפקדת מרמת הפלוגה.

דרגים לוגיסטיים

הדרג הלוגיסטי הוא למעשה הכוח האופרטיבי הלוגיסטי (המקביל לדרג הלוחם) של המסגרת אליה הוא כפוף, ותפקידו לאפשר ביצוע תהליכים ומבצעים לוגיסטיים בכל שלבי הלחימה.

דרג לוגיסטי פלוגתי

בחירום לא מהווה הפלוגה דרג לוגיסטי, אלא מתבססת על "בטן" הכוחות (מלאי ואמצעים הקיימים על גבי הכוח ומאפשרים לו עצמאות בביצוע משימתו) ויכולות 'צמודות תמרון' לאגבור יכולותיו, כדוגמת חוליה רפואית, חוליה טכנית פלוגתית, עגלות, נגררים ובמידת הצורך גם שימוש בכלי רק"ם לוחמים לשינוע אספקה.

דרג לוגיסטי גדודי

הדרג הלוגיסטי ברמת הגדוד הוא הפלס"ם – פלוגת הסיוע המנהלתי, לשעבר פלוגת המפקדה, שבראשה עומד מפקד הפלס"ם, לשעבר מ"פ מפקדה.

הפלס"ם מורכב מחמש פלגות (פלגה - כוח הגדול ממחלקה וקטן מפלוגה), כל אחת עם תחומי התמחות ואחריות אחרות:

1. פלגת ההספקה – בפיקוד מפקד פלגת (מפל"ג) הספקה. תחתיה מסודרות כיתות – תחמושת, דלק ואמצעים; באחריותן למשוך את כלל הציוד אותו דרש הצק"ג (צוות קרב גדודי) מנקודות שונות במרחב ולהביאן אל הכוח הלוחם במבצע לוגיסטי.
2. פלגת הרפואה – בפיקוד קצין הרפואה הגדודי (קרפ"ג), הכוללת תחתיה את תחנת איסוף הנפגעים הגדודית (תאג"ד) ואת תחנת איסוף החללים (תא"ח). פלגה זו אחראית על טיפול בנפגעים ובחללים ופינויים.
3. פלגת הטכנולוגיה והאחזקה (טנ"א) – בפיקוד מפל"ג טנ"א. כוללת את כל תחומי האחזקה הרלוונטיים לצק"ג והאמל"ח המופעל בו, כלי רק"מ ואמצעי לחימה וכלים לא ממוגנים.
4. פלגת משאבי אנוש - בפיקוד שליש הגדוד. אחראית על ניהול ושליטה כוח אדם מתפקד ונפגע, רווחת החיילים, הכשרות וטיפול בפרט.
5. פלגת העורף – בפיקוד הרס"ג. אחראית על המענה המנהלתי בעורף של הצק"ג.

הפלס"ם מתנייע על מגוון כלי רכב קרביים ומשאיות, דוגמת אושקוש, משאיות ריאו, ומשאיות FMTV . לכל רכב יעוד שונה (מיכליות מים, מיכליות דלק, רכבי משא למזון, תחמושת ואמצעים). בנוסף, קיימים גם רכבי אחזקה ייעודיים (כדוגמת כיתת התיקונים על בסיס האמר, ומשאית מנוף ריאו חץ). מספר כלי הרכב הכבדים משתנה ותלוי בסוג הצק"ג ומשימותיו.

דרג לוגיסטי חטיבתי

בחלק מהחטיבות בצה"ל הוקמה בשנים האחרונות יחידת סיוע מנהלתי (יחס"ם). ייעודו של היחס"ם הוא להעצים את החטיבה ביכולות שיאפשרו לה עצמאות מרבית, הארכת אורך הנשימה ועמידה בקצב המבצעים. חיוני לשלב מראש כוחות קרביים וכוחות לוגיסטיים, באופן שיאפשר תמיכה לוגיסטית ביחידות החטיבה.

היחס"ם אינו מבטל את פלוגות הסיוע המנהלתי (פלס"ם) בגדודים אלא מאפשר למפקדת החטיבה גמישות ואפקטיביות גדולה יותר במענה לוגיסטי ליחידותיה.

חמ"ל לוגיסטי

החפ"ק הלוגיסטי אמון על אינטגרציה של כלל המידע המנהלתי, עיבודו, זיקוקו לתמונת מצב לוגיסטית וגיבוש הערכת מצב אשר תוצג על ידי קצין הלוגיסטיקה למפקד היחידה. לאחר גיבוש הערכת המצב של היחידה נדרש מפקד החמ"ל הלוגיסטי להציג למפקד משמעויות והמלצות, להציג דרישות לוגיסטיות לרמה הממונה, להנחות את הכוחות הלוחמים והלוגיסטיים ביחידתו ולבסוף להנחות את צוות החמ"ל בסדרי הפעילות.

חמ"ל לוגיסטי גדודי

החמ"ל הלוגיסטי ברמה הגדודית נקרא מכלול מנהלה, או 15א על שם אות הקריאה של הרק"ם עליו הוא מתנייד. מכלול המנהלה עשוי להשתנות, אך בבסיסו הוא כולל:

1. מפקד הפלס"ם – מפקד המכלול והפלגות.
2. מפל"ג טנ"א – אחראי על תחום הטכנולוגיה והאחזקה.
3. קצין משא"ן (משאבי אנוש) – אחראי על תחום המשא"ן.
4. נגד נתונים – אחראי על תפעול מערכות השליטה והבקרה (שו"ב).
5. סמב"צים (סמלי מבצעים) – אחראים על מעקב אחר האירועים ורישומם ועל סיוע לקצינים האחראים.

קצין הרפואה הגדודי (קרפ"ג) וקצין הרפואה הרב הגדודי מנהלים יחסי גומלין ומעבירים דיווחים אל מכלול המנהלה, אך בהגדרה מיקומם הוא בתאג"ד.

מטרת המכלול, מלבד הריכוז והיצירה של תמונת מצב לוגיסטית למפקד הפלס"ם (שתוצג למג"ד לאחר מכן, בהערכת המצב הצק"גית), היא שליטה והנחיה על אירועים המתרחשים במהלך הלחימה ודורשים התערבות מנהלתית – פינוי נפגעים והרוגים, ריכוז נתוני הנפגעים ורישומם, ריכוז דרישות לוגיסטיות ומתן מענה אחזקתי. בנוסף, מכלול המנהלה או בעלי תפקיד ממנו יפקדו על מבצעים לוגיסטיים.

חמ"ל לוגיסטי חטיבתי

החמ"ל הלוגיסטי ברמה החטיבתית נקרא מלכ"א – מרכז לוגיסטיקה וכוח אדם. בניגוד למכלול המנהלה הגדודי, המלכ"א מחולק לתאים, כאשר כל תא בפיקוד קצין מהחטיבה האחראי על תחום מסוים:

1. קל"ח (קצין לוגיסטיקה חטיבתי) – מפקד המלכ"א.
2. קה"ס (קצין הספקה) – מפקד תא הספקה.
3. קט"א חטיבה – מפקד תא טכנולוגיה ואחזקה.
4. קרפ"ח (קצין רפואה חטיבתי) – מפקד תא רפואה.
5. קמש"ח (קצין משאבי אנוש חטיבתי) – מפקד מכלול המשא"ן ובתוכו תא הרבנות בפיקוד רב החטיבה.

בדומה למכלול המנהלה הגדודי, גם במלכ"א פועלים נגדי נתונים וסמב"צים מתחת למפקדי התאים.

המלכ"א מופקד על הריכוז והיצירתה של תמונת מצב לוגיסטית לקל"ח (שתוצג למח"ט לאחר מכן) ועל שליטה על אירועים במהלך הלחימה ברמה החטיבתית. כך יכול הקל"ח להורות לצק"ג מסוים לסייע לצק"ג אחר, אם הדרג הלוגיסטי שלו אינו מסוגל לעמוד במשימה. בנוסף, יש כוחות נוספים אותם החטיבה יכולה לדרוש ((כדוגמת צוות אית"ן (איתור נעדרים) או כוחות יס"ר (יחידות סיור)) ולהחביר אל הצק"גים. בחלק מהחטיבות הוקמה יחידת סיוע מנהלתי חטיבתית (יחס"ם) המהווה גוף ביצוע הכפוף למפקדת החטיבה ומתואמת על ידי המלכ"א בחטיבה.

רשתות קשר לוגיסטיות

במקביל לרשתות הקשר של הכוחות הלוחמים, קיימות רשתות קשר של המערך הלוגיסטי לצורך הנחיות והעברת דיווחים לוגיסטיים בלחימה בלי להפריע לרשתות הקשר הצק"גיות שעסוקות בלחימה. לפלוגות אין רשת לוגיסטית עצמאית, והן משתמשות ברשת הקשר הלוגיסטית הגדודית, אליה מאזין הסמ"פ.

רשת קשר לוגיסטית גדודית

רשת הקשר הלוגיסטית הגדודית מכונה "מחו"פ" – מנהלת חילוץ ופינוי. ברשת זו יועברו הדרישות הלוגיסטיות היומיות של הצק"פים בצק"ג, וכן יתנהלו המאמצים הלוגיסטיים המקבילים למאמצי הלחימה – חילוץ נפגעים וחללים ופינויים, הכנסת תגבורת וכוחות משא"ן מיוחדים, הכנסת הספקה לכוחות הלוחמים, פיקוד על מבצעים לוגיסטיים ומעקב אחר פצועים וסטטוס לוגיסטי של הצק"פים.

רשת קשר לוגיסטית חטיבתית

רשת הקשר הלוגיסטית החטיבתית מכונה 'מנו"ח' – מנהלה וחילוץ. רשת זו דומה לרשת הקשר הלוגיסטית הגדודית, אך כיוון שהיא מרכזת כמה צק"גים, היא עמוסה יותר. המנו"ח היא הרשת שדרכה שולט הקל"ח (קצין הלוגיסטיקה החטיבתי), באמצעות המלכ"א (מרכז לוגיסטיקה וכוח אדם), על תמונת המצב המנהלתית ברמת החטיבה.

בנוסף, פועלת בדרג החטיבתי רשת קשר "רפואה חטיבה" עבור תא הרפואה במלכ"א לצורך זמינות מרבית לפינוי הנפגעים.

ראו גם

• חיל הלוגיסטיקה

קישורים חיצוניים

• מופיד גאנם ואריאל עמיחי, פיקוד ושליטה על יחידות הלוגיסטיקה, מערכות 445, עמודים 19–23, 21 באוקטובר 2012
• עמיר רפפורט, "הלוגיסטיקה צריכה להיות כמו מחט של אינפוזיה", IsraelDefense, ‏5 בדצמבר 2013
• רולנד אלוני, המוכנות הלוגיסטית של כוחות היבשה למלחמת יום הכיפורים, "קלע דוד" - המכון לחקר מלחמות ישראל, 21.4.2017
• סא"ל שי ונטורה, הלמידה המבצעית בחיל הלוגיסטיקה (פודקסט), באתר מערכות, 2024