המערך החברתי הצ'רקסי
המערך החברתי בשבטי הצ'רקסים היה מבנה היררכי שהתבסס על מעמדות וגובש במהלך ימי הביניים בעיקר בקרב השבט הקברדיני. בעיקרון, החברה הצ'רקסית התבססה על שוויון זכויות לכל בני החברה ובכלל זה שוויון מוחלט בין גברים לנשים. בימי הביניים, נחשב השבט הקברדיני לדומיננטי מבין השבטים הצ'רקסים והנהגתו התאימה את חוקי החברה לרוח התקופה וזאת כדי למסד ניהול שבטי היררכי שהותאם לנסיבות הצבאיות והפוליטיות של התקופה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צ'רקסים
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצ'רקסים נחשבים למתיישבים הקדומים ביותר בצפון הקווקז ובמהלך המאה ה-5 לפנה"ס כבר התקיימה באזור ממלכה אדיגית (צ'רקסית) עצמאית. כפי הנראה במהלך המאה ה-5 אימצו הצ'רקסים את הנצרות האורתודוקסית ובהמשך הפך האזור לזירת קרבות מול האימפריה המוסלמית וצ'רקסים שנשבו בקרבות אילו נלקחו לעבדות והשתלבו באוכלוסייה שנודעה בהמשך כממלוכים. בעת הזו החלו הצ'רקסים לגבש מבנה חברתי היררכי שיהלום את הצורך הצבאי והפוליטי עמו התמודדו. לאחר הכרעת האימפריה הביזנטית והשתלטות האימפריה העות'מאנית על האזור אימצו בני העם הצ'רקסי את האסלאם הסוני. בהמשך התירו העות'מאנים לצ'רקסים להתיישב גם ברחבי הבלקן ולוחמים מקרבם שולבו בצבא העות'מאני ובמיליציות חצי צבאיות שנודעו בשם "בָּאשִי בּוּזוּק". האימפריה הרוסית המתחזקת ניסתה להעמיק את שליטתה בחבל על חשבון העות'מאנים שהיו בתהליך נסיגה. ניסיונות אלו הובילו להתנגשות בלתי נמנעת בין השבטים הצ'רקסים לרוסים ובמהלך מלחמה הרוסית-צ'רקסית ניצחו הרוסים והצ'רקסים גלו ממולדתם.
רקע חברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]העם הצ'רקסי נחלק ל-12 שבטים. ההיררכיה השבטית הבסיסית, נחלקה לשני מעמדות, מעמד הנסיכים ומעמד האצילים. כדי לא לפגוע בזכויות האדם ולא להפר את כללי החברה, הוחלט כי החלוקה תהייה על בסיס המקצוע או לחלופין על פי התפקיד השבטי אותו מאייש בן השבט. הנחת היסוד הייתה שבחלוקת מעמדות זו, תוכל החברה להתקדם לרמה ארגונית וחברתית טובה יותר.
רקע פוליטי מדיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל כפר צ'רקסי נבחר נציג על ידי תושבי הכפר בבחירה חופשית, נציג זה היה נשלח אל המועצה השבטית (חאסה - Хасэ) מטעם התושבים. לכל שבט יש חאסה ובו נציגים מכל הכפרים ששייכים לשבט זה. סה"כ היו לצ'רקסים 12 חאסות כמספר השבטים. לצורך קבלת החלטות נערכו מדי פעם כנסים לאומים בהן התאספו נציגי 12 החאסות. תפקיד הנציגים היה לדבר בשם העם וכך להגיע להחלטה אשר מייצגת את רצון העם. עיקרי הכנסים היו לצורך החלטות על הכרזת מלחמה או חתימת הסכמי שלום. בין הסמכויות אשר ניתנו לחאסה הייתה לפסוק דין בגין סכסוכי משפחות.
לאחר גלות הצ'רקסים הוקמו בהדרגה חאסות בכל מדינה בה התיישבו צ'רקסים במטרה לייצג את הפזורות השונות. החאסה הראשית ממוקמת ברפובליקת אדיגיה. אחת לשנה נערך כנס בינלאומי לצורך דיון בנושאים הפוליטיים של הצ'רקסים במולדת ובפזורה. החאסות הצ'רקסיות הפעילות ביותר הן ממדינות: ארצות הברית, גרמניה, טורקיה, ירדן וישראל. החאסה בישראל נחשבת כגוף סמלי בלבד לאור העובדה כי היישובים הצ'רקסים בישראל נמצאים תחת שלטון מקומי המאפשר רשות מוניציפלית לאזרחים. יו"ר המועצה המקומית כפר כמא יחד עם ראש הוועד המקומי של ריחאניה הם הנציגים הרשמיים של הצ'רקסים בישראל.
מעמד הנסיכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשון הנסיכים בחברה הצ'רקסית היה ינאל אשר מינה את עצמו לנסיך השבט הקברדיני. הוא העניק לעצמו את כל הסמכויות האפשרויות לרבות את הזכות לחוקק ואת הזכות לשפוט את מפירי החוק. ינאל היה המוסמך להכריז מלחמות או לחתום על הסכמים ולכרות בריתות עם עמים שכנים. כל אירוע אשר בו נכחו הוא או אחד משלושת בניו וקרובי משפחתו נחשב לחגיגי ביותר בקרב השבט. תאריכים אישיים כגון: ימי הולדת, ימי נישואין הפכו ליום חג שבטי. בניו של הנסיך ינאל עברו ההכשרה הצבאית שלהם בקרב בני אצולה נוספים מהשבט הקברדיני. בני מעמד הל'אק'ווה ל'ש ינקו עם ילדי הנסיך וזאת כדי לקרב אותם ליצור ביניהם ערבות של אחים בדם. הדמות הכי מפורסמת בקרב הנסיכויות הצ'רקסיות היא מריה טמריקובנה אשר נישאה לאיוון האיום כדי להשכין שלום בין השבט הקברדיני לבין שלטונו של הצאר הרוסי.
מעמד האצולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעמד האצולה חולק ל-5 קבוצות:
ל'אק'ווה ל'ש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלָ'אקְ'וַוה לָ'ש (באדיגית: ЛIэкъуэ лIэш) הייתה שושלת אבירים צ'רקסים בעלת המעמד הכלכלי הגבוה ביותר, וחבריה נחשבו ללוחמים חזקים, אמיצים ואצילים. תחילתה של השושלת בשלושה אחים: תאמבי, ק'ודינת ואנזור. האחים נחשבו לאצילים הראשונים בשבט הקברדיני עד אשר הנסיך ינאל מינה את עצמו לנסיך הקברדיני. ינאל לא ביטל את זכויותיהם של האחים והותיר בבעלותם את כל נכסיהם. הם הורשו רשאים לנוע בחופשיות בכל אדמות האזור הקברדני וכן לחופש עיסוקים. בני הל'אק'ווה ל'ש, נהגו להתחתן רק עם בנות המעמד או בנות מעמד זהה מהשבטים הצ'רקסים האחרים. בהגיעם לגיל שבע, נשלחו בניהם לאטאליק' וחונכו להיות אצילים.
דיג'אנק'וואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעמד הדִיגְ'אָנְק'וֹוַאה(באדיגית: Дыжыныкъуэ) היה זהה בהיררכיה השבטית למעמד הל'אק'ווה ל'ש ובניו זכו לאותן זכויות שוות. בני הדיג'אנק'וואה חיו בכפר נפרד, אך נהנו מתנאים מחיה דומים לזה של נסיכים. כמו כן הם ובני משפחותיהם היו רשאים לנוע בחופשיות באזורים שהוגבלו לתנועת אנשי אצולה בלבד.
ק'וואדז
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקְ'וָואדְז (באדיגית: Къуэдз) היו נושאי הכלים של הנסיכים. הם אחראים לטפל בסוסים של הנסיך, מכינים ארוחות בעת מסעותיו של הנסיך. הק'וואדז היו במעמד כלכלי נמוך יחסית, אך נהנו מחסותו של הנסיך אשר סיפק להם מזון, סוסים, כלי נשק ועוד.
פּש ווארק' (ברסלאן ווארק')
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני הפֶּש ווֹארְק' (באדיגית: Пщы уэркъ, Бырслан уэркъ) נועדו למשימות מיוחדות ברובן חשאיות וצבאיות והם מקבילים לכוחות המיוחדים המודרניים. בפולקלור הצ'רקסי נודעו בני מעמד כלוחמים שעשויים ללא חת. בין המשימות החשובות ביותר אשר הוטלו על הפש ווארק' הייתה לשמש כשומרי הראש של הנסיכים. נאמנותם הייתה נתונה רק לנסיכים הצ'רקסים. פש ווארק' רשאי היה להחליף את הנסיך לו הוא יעניק את שרותיו והוא בחר את הנסיך אליו יתלווה באופן עצמאי. המקרים בהם פש ווארק' עזב את הנסיך היו נדירים וברובם נבעו מסיבות אישיות של שינוי היחסים ביניהם.
ווארק' שה'וואה ל'גוסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הווֹארְק' שָהַ'וָואה לִ'גוּסָה (באדיגית: Уэркъшао ЛIыгъусэ) היוו את גרעין צבא הרגלים הקברדיני והיו ילידי קברדיה. רוב הקרבות נגד הפולשים הזרים לקווקז שהוכרעו לטובת הצ'רקסים, הוכרעו הודות לעליונותם של הווארק' שה'וואה ל'גוסה, בזכות היכרותם והתמצאותם המצוינת בשטח ההררי ומיומנותם כגששים.
חינוך בני המעמד
[עריכת קוד מקור | עריכה]חינוך הילדים ולימוד מקצוע הלחימה בחברה הצ'רקסית הוא מנהג קדום. כבר בגיל שבע נשלחו ילדים למשפחת אומנה למשך שבע שנים כדי ללמדם את אמנות הלחימה. תקופת לימוד זו כונתה אטאליק'. אחת המטרות העיקריות במשפחות אומנה הייתה לחשל את הילדים להסתגל לחיי לוחם בגיל צעיר מאוד, הרחק מהתנאים הסלחניים של ההורים. בימינו מנהג זה אינו מיושם עוד בחברה הצ'רקסית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הירחון הצ'רקסי נארת ( Нарт ),ירדן, מאי 2009.
- הצ'רקסים, ש.אצ'מוס - ר. חאתוקאי, (1991)
