המסע מבורדו
הנוסע מבורדו הוא כינויו של מחבר אלמוני של הספר - מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense), יומן מסע המתאר את עלייתו לרגל בסביבות שנת 333. החיבור נודע בחשיבותו, שכן הוא מהווה פתיחה לספרות המסעות לארץ ישראל וכן הוא אחד ממקורות המידע היחידים על פניה של ארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט, בראשית המאה ה-4.
המסע מבורדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאור המסע מתחיל בעיר בורדו, ומתאר מסע לארץ ישראל, ביקור באתרים בה וחזרה ממנה לבורדו. המסע לארץ ישראל ובחזרה מתואר בצורה יבשה, ומצוינים בה רק שמות המקומות בהם הנוסע החליף את סוסו, את המקומות בהם עצר ללינת לילה ואת שמות הערים שעבר בדרך. המרחק בין כל תחנה ותחנה מצוין במילים, ורק לעיתים רחוקות מצוין אתר בעל עניין בנתיב המסע, כגון קברו של חניבעל או עיר הולדתו של אלכסנדר מוקדון.
התיאור מפורט יותר לגבי אתרים בארץ ישראל, ביהודה וירושלים ובין השאר מתאר את הר ציון, הר הזיתים, קבר רחל, מעיין אלישע ובית אל. הנוסע מייחס את מעמד ההשתנות של ישו להר הזיתים, בעוד המיקום המקובל בנצרות הוא הר תבור (הכנסייה הראשונה בהר תבור נבנתה על ידי הביזנטים במאה ה-4, או ה-5).
זהותו של הנוסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר המסע אינו חתום, ולא ידוע מי כתבו. מאחר שתיאור המסע מתחיל בבורדו (שהייתה בזמן כתיבת החיבור הפרובינציה הרומית גאליה אקוויטניה), נהוג להניח כי זהו מקום מוצאו של הנוסע. מתוך הדגש על האתרים הנוצריים וההתייחסות אליהם, ברור כי מדובר בנוסע נוצרי, אך מתוך רמזים שונים בטקסט העלו מספר חוקרים הצעות שונות. היו שהצביעו על ידיעותיו של הנוסע ביהדות כעל ראיה כי הנוסע הוא יהודי מומר. שמואל קליין טען שהנוסע אינו נוסע כלל, והחיבור כולו נכתב על סמך מקורות משניים, ללא שיציג המחבר את רגלו מחוץ מבורדו[1]. היו אף שהציעו כי הנוסע אינו נוסע כלל, כי אם נוסעת[2] וזאת מכיוון שרשימת האתרים המופיעים במסע יכולים לשקף עניין מוגבר בנשים שהמיניות שלהן מופגנת בסיפור - כמו דינה, רחב, האישה השומרונית ועוד. המסע מתוארך לשנת 333 בשל ההתייחסות בתיאור המסע לקונסוליות של דלמטיוס וזנופילוס[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורה לימור, מסעות ארץ הקודש: עולי רגל נוצרים בשלהי העת העתיקה, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1998
- מיכאל ארליך ודורון בר, תיאור ירושלים בחיבור 'מסע מבורדו': היבטים גאוגרפיים ותאולוגיים, קתדרה 113, ספטמבר 2004, עמ' 52-35
- Jaś Elsner, The Itinerarium Burdigalense: Politics and Slavation in the Geography of Constantine's Empire, The Journal of Roman Studies 90, 2000.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הטקסט הלטיני
- מפת המסע ומהלכיו
- תרגום לאנגלית של סיפור המסע בהוצאת החברה לכתבי עולי הרגל לארץ ישראל, 1887
- Lloyd Arnold Brown, The Story of Maps, Courier Dover Publications, 1979, page 85
- גלה את Burdigalense Itinerarium
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמואל קליין, "ספר המסע Itinerarium Burdigalense על ארץ ישראל", מאסף ציון ו, תרצ"ד
- ^ Laurie Douglass, "A New Look at the Itinerarium Burdigalense", Journal of Early Christian Studies 4.3, 1996
- ^ Frederick Jones Bliss, The development of Palestine exploration, Ayer Publishing, 1977, page 45