המסגד הגדול בבאר שבע
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מסגד  |
| מיקום |
באר שבע |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°14′30″N 34°47′18″E / 31.241555555556°N 34.788277777778°E |
|
(למפת באר שבע רגילה)   המסגד הגדול בבאר שבע  מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ עומר, __ תל שבע מדרום: __ שגב שלום, __ מועצה אזורית מרחבים לחצו כדי להקטין חזרה
 | |
  | |
המסגד הגדול בבאר שבע (ערבית: مسجد بئر السبع الكبير, "מסג'ד באר אלסבע אלכביר") הוא המסגד הראשון שנבנה בבאר שבע ובנגב בכלל, ובמשך שנים נחשב למסגד הגדול ביותר בדרום הארץ. המסגד ממוקם בסמוך ל"בית המושל", בעיר העתיקה של באר שבע, ומהווה חלק ממתחם מוזיאון הנגב לאמנות.
בניית המסגד
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהחלה בניית המסגד הטיל הקאימיקם (מושל המחוז העות'מאני) את הביצוע על קבלן ערבי מקומי, שהיה מנכבדי העיר, אולם המסגד לא נבנה לשביעות רצונו, והקאימיקם הורה על פירוק המסגד והביא אדריכל נוצרי מירושלים, שייעצב מחדש את המסגד וייפקח על בנייתו. המסגד הגדול בבאר שבע אופייני למסגדים טורקיים שנבנו ברחבי האימפריה העות'מאנית באותה תקופה. סוג זה של מסגד כולל את כל המבנה תחת גג כיפתי אחד, בהשראת הכנסייה הביזנטית הגיה סופיה באיסטנבול, שהפכה על ידי הטורקים למסגד.
בין מאפייני המסגד הטורקי, כיפה גדולת ממדים עם מרחב גדול מתחתיה, והמבנה מוצף אור מחלונות גדולים הקבועים בקיר ונותן תחושה של מרחב. מאפיין נוסף של המסגדים הטורקיים הוא הצריח הדק, המסתיים בכיפה דמוית קונוס. המסגד הגדול בבאר שבע דווקא אינו דוגמה מובהקת לסגנון בנייה מסוג זה, מאחר שהכיפה קטנה יחסית, שמונת החלונות בבסיס הכיפה אינם גדולים ואינם מוסיפים לכיפה מראה קליל. אך בהיותו המסגד הראשון, והיחיד בתקופתו, שנבנה בנגב, נחווה הבניין כמפואר ומרשים ביותר, והצריח נחשב כגולת הכותרת שלו. את אבני הצריח הביאו על גבי גמלים מחורבות חלוצה, שאבניה נחשבו משובחות. בשנת 1934 מתאר עארף אל-עארף, בסיפרו, את צריח המסגד: "מבחינה הנדסית נחשב בניין זה למשוכלל בתכלית השכלול".[1]
לאחר 1948
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העצמאות נכבש הנגב על ידי הצבא הישראלי במבצע יואב, אוכלוסיית העיר הפכה לישראלית יהודית, ומשנת 1948 לא נעשה שימוש במסגד לצורכי תפילה. בשנים 1948–1953 שימש המסגד כבית מעצר וכבית משפט השלום. ב-1953 החל מבנה המסגד לשמש כמוזיאון, אך עקב מצבו הרעוע פונה בשנת 1992 בשל היותו מבנה מסוכן. עם שיפוץ מוזיאון הנגב לאומנות בראשית שנות האלפיים ביקשה עיריית באר שבע לשפץ את הבניין ולהמשיך להשתמש בו כמוזיאון. כמה גורמים וביניהם האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים ביקשו לשוב ולהופכו לבית תפילה. הם פנו בעניין לבית המשפט[דרושה הבהרה], ומשנדחתה פנייתם פנו לבג"ץ.
העותרים דרשו כי המקום יחזור לשמש כמסגד. העירייה, מנגד, עמדה על כך שהמקום ישמש כמוזיאון "לתרבות בני אברהם" ולאו דווקא למוסלמים. עמדת המדינה, שהשופטים ראו בה פשרה נכונה, הייתה כי יש להקים במקום מוזיאון לתרבות האסלאם. לביוני 2009, לאחר 9 שנים, קבעו שופטי בג"ץ, בדעת רוב, כי העירייה צריכה להקים במקום מוזיאון ש"יוקדש לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באופן שיבטיח מתן ביטוי להיבטים שונים של תרבות האסלאם". לאפשר את הרחבת מוזיאון הנגב לאומנות גם למבנה המסגד. בהחלטה נמתחה ביקורת מרומזת על עיריית באר שבע ונקבע כי "ייעוד המוזיאון יוקדש לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באופן שיבטיח מתן ביטוי להיבטים שונים של תרבות האסלאם" ובכך ישמור על צביונו.[2] ב-2011 נפתחה במקום תצוגה אותה אצר גואל דרורי שמתארת את תולדות באר שבע מאז הקמתה מחדש על ידי העות'מאנים.[3] בספטמבר 2012 התעוררה מחאה נגד עריכת "פסטיבל היין" ברחבה המשותפת למסגד ולמוזיאון הנגב לאומנות.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאור להרס, יצחק רייטר, עיר ובלִבָּה מסגד. יישוב סכסוכים במקומות קדושים: פרשת המסגד הגדול בבאר-שבע, בהוצאת מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2013
מאשה צור-גלוזמן, למה המוזיאון "לתרבות האסלאם ועמי המזרח" בבאר שבע מרגיז את המוסלמים, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גדעון ביגר, אלי שילר, באר שבע ואתריה, הפרק: "המסגד הגדול", הוצאת אריאל, 1991. עמ' 94.
- ^ איתמר לוין בג"ץ: המסגד הטורקי בבאר שבע יהיה מוזיאון לאסלאם, News-1.
- ^ כשהטורקים בנו את באר שבע, אתר מגפון, 22 באוגוסט 2012
- ^ יניר יגנה וג'קי חורי, מוסלמים בנגב הקימו מאהל מחאה נגד פסטיבל יין במסגד בבאר שבע, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2012