המלך מתיא הראשון
 | |
| כריכת הספר בשנת 1933 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יאנוש קורצ'אק |
| שפת המקור | פולנית |
| סוגה | ספרות ילדים |
| נושא |
Social orphan  |
| הוצאה | |
| הוצאה | 1923 |
| מקום הוצאה |
פולין |
| תאריך הוצאה | 1933 |
| מספר עמודים | 379 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת שטיבל |
| תרגום | יוסף ליכטנבום |
| סדרה | |
| הספר הבא |
Little King Matty...and the Desert Island |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001329537, 001329536, 001329538, 001891806, 002336940, 002058865, 002153758, 003438065, 003918805 |
  | |
הַמֶּלֶךְ מַתְיָא הָרִאשׁוֹן (בפולנית: Król Maciuś Pierwszy) הוא ספר ילדים פרי עטו של הסופר יאנוש קורצ'אק. הספר יצא במקור בשפה הפולנית בשנת 1923, ותורגם לראשונה לעברית על ידי יוסף ליכטנבום בשנת 1933 בהוצאת שטיבל, וזכה להוצאות נוספות, בהן בשנת 1979 בתרגומו של אורי אורלב ובהוצאת כתר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר עוסק בילד מתיא, נסיך שבהיותו בן עשר מאבד את הוריו, המלך והמלכה, ונותר לבדו בעולם. בשל חוקי הממלכה הוא הופך למלך בעל-כורחו, מה שמשנה מאוד את חייו. בתחילת שלטונו הוא מחוקק רפורמות נועזות במטרה לשפר את חייהם של תושבי ממלכתו, ובעיקר הילדים שבהם, אך למרות כוונותיו הטובות, המציאות אינה מאפשרת לו לממש אותן.
מתיא מנסה להשיב לכל הדואר ששולחים אליו, אך מגלה כי העבודה רבה מדי עבורו והוא נאלץ להסתמך על עובדים אחרים. הוא דואג לאסור את שרי הממלכה, אך מגלה כי אינו מבין מספיק כדי לשלוט לבדו ונאלץ לשחררם ולכונן מונרכיה חוקתית.
מתיא מתיידד עם "כושים אוכלי אדם", ומנסה לשפר את חיי הילדים בממלכתו על ידי כריתת בריתות של שלום עם שכניו. כאשר פורצת מלחמה, הוא מתנדב לצבא בעילום שם ומשתתף בקרב. מאוחר יותר הוא מנסה לארגן את ילדי העולם למחאה משותפת ודרישה לזכויות, אך כושל. בסופו של דבר הוא מודח על ידי שלושה צבאות זרים הפולשים לממלכה ומוגלה לאי בודד.
בספר ההמשך, "המלך מתיא באי השומם", עובר מתיא תהליך התבגרות והבנה לגבי מהות חייו; הוא נמלט מהאי במטרה לסייע למנהיגת צבא הילדים השחורים "קלו-קלו", ולאחר מכן הוא שב לממלכתו ומוותר על המלוכה ובוחר לעבוד במפעל, שם באחד הימים הוא נפצע מאחת המכונות ולבסוף מת מפצעיו.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עינב בן-דורי מדגישה כי הספר נוגע באחת הבעיות המעסיקות את הילדים, איך זה להיות ילד בעולם של מבוגרים. בנוסף, הוא מייחס למבוגרים את העדר רוח הילדות וההכשלה של רפורמה וכוונה טובה. הספר כתוב בלשון פשוטה, המזכירה את צורת הדיבור של הילדים. הוא מעניק לגיטימציה לבעיות הרגשיות הקיימות אצל כל ילד, ומתייחס לערכי צדק ושוויון בהתייחסות כלפי אנשים בעלי תרבות וצבע אחרים.
יסודות אוטוביוגרפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה למתיא, גם קורצ'אק איבד את אביו בגיל צעיר, ובגיל 18 נותר ראש המשפחה ומפרנס יחיד עבור אמו, סבתו ואחותו.
בשנת 1911 החל לנהל את בית היתומים לילדים יהודים בוורשה ובהיותו מחנך בשיטת החינוך הדמוקרטי, הקים בו מעין רפובליקת ילדים, שאף הוציאו עיתון משלהם בשם "סקירה קטנה" (Mały Przegląd).
בדומה למתיא, קורצ'אק שירת בצבא: תחילה שימש רופא צבאי במהלך מלחמת רוסיה–יפן (1904–1905), לאחר מכן שירת בדרגת לוטננט (מקביל לסגן) במלחמת העולם הראשונה, ובדרגת מייג'ור (מקביל לרב-סרן) במלחמה הפולנית-סובייטית.
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1933 ראה הספר אור לראשונה בתרגום עברי, פרי עטו של יוסף ליכטנבום, בסדרת "מנחה לנוער" של הוצאת א"י שטיבל[1].
בשנת 1979 ראה אור תרגום מאת אורי אורלב, בהוצאת כתר. בשנת 2012 יצא הספר בהוצאה מחודשת של ספר ההמשך ל”המלך מתיא הראשון”, לרגל “שנת יאנוש קורצ'אק”, לציון 70 שנה למותו[2].
בשנת 2016 תרגם מפולנית, עיבד וצייר, יצחק בלפר, חניכו של יאנוש קורצ'אק בהוצאת ינוקא[3].
כמו כן תורגם הספר לאנגלית, אספרנטו, גרמנית, יפנית, ליטאית ורוסית.
עיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1978 הספר עובד למחזה "המלך מתיא בגטו; מחזה בעשר תמונות: מחזה לגיל הנעורים" בידי חיים טהרלב[4], ולמחזה "המלך מתיא הראשון"[5], בידי דבורה עומר, בבימויו של אורי פסטר, והועלה לבמה בדצמבר 1985, בהפקת תיאטרון "הבימה"[6].
בשנת 2019 הועלה עיבוד בימתי חדש של היוצר צבי סהר, ב"אנסמבל עיתים", בשיתוף "התיאטרון הקאמרי"[7].
בשנת 1958 צולם בפולין סרט המבוסס על העלילה בבימויה של ונדה יעקבוסקה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רות גפן-דותן, 'מעשה בילד בודד הוא המלך מתיא הראשון', אגרת לחנוך: רבעון לחנוך קיבוצי, 53 (1978), 11–23.
- יוסף שוורץ, 'פירושים איורים ל"המלך מתיא הראשון"', בתוך: אדיר כהן (עורך), יאנוש קורצ'אק: דיוני הכנס הבינלאומי במלאת מאה שנים להולדתו, חיפה: אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת תל אביב, תשל"ט, עמ' 147–156.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שהם סמיט, "מְלָכִים לֹא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מָה שֶמִתְחַשֵק לָהֶם", באתר הארץ, 23 בנובמבר 2017
- עינב בן-דורי, הסיפור החסידי כגורם מחנך, באתר "דעת"
- "המלך מתיא הראשון" בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מחרתיים יופיע בספרית "מנחה לנוער" - המלך מתיא הראשון, דבר, 18 ביולי 1933
- ^ שלומית כהן-אסיף, "המלך מתיא הראשון" של קורצ'אק: הממלכה הקטנה, באתר הארץ, 30 במאי 2012
מאשה צור-גלוזמן, מאשה צור-גלוזמן על "קיצור תולדות האנושות" ו"המלך מתיא הראשון", באתר הארץ, 5 ביוני 2012 - ^ המלך מתיא הראשון / מאת: יאנוש קורצ'אק, תרגם מפולנית, עיבד וצייר: יצחק בלפר (חניכו של יאנוש קורצ'אק), באתר הספרייה הלאומית של ישראל
- ^ המלך מתיא בגטו; מחזה בעשר תמונות: מחזה לגיל הנעורים, תרגם: חיים טהרלב, הוצאת הקיבות המאוחד, 1978
- ^ ההצגה המלך מתיא הראשון, באתר ארכיון תיאטרון הבימה
- ^ שוש אביגל, תיאטרון מת לילדים זקנים - 'המלך מתיא הראשון' - מאת דבורה עומר על־פי יאנוש קורצ'אק, כותרת ראשית, 18 בדצמבר 1985
מנחם פרי, היה קורצ'אק? "המלך מתיא הראשון" בהבימה, בימוי: אורי פסטר, חדשות, 17 בדצמבר 1985 - ^
ננו שבתאי, להצגה "מתיא" אין באמת קשר למהות של אמנות התיאטרון כאמנות חיה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2019
