המלט (סרט, 1907)
 | |
| מבוסס על | המחזה "המלט" מאת ויליאם שייקספיר |
|---|---|
| בימוי | ז'ורז' מלייס |
| תסריט |
ז'ורז' מלייס  |
| שחקנים ראשיים | ז'ורז' מלייס |
| מדינה |
 צרפת |
| חברת הפקה | Star Film Company |
| הקרנת בכורה | אוקטובר 1907 |
| משך הקרנה | 175 מטר |
| שפת הסרט | סרט אילם |
| סוגה |
דרמה, סרט אילם |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
המלט (באנגלית: Hamlet), יצא לאקרנים בארצות הברית בשם "המלט, נסיך דנמרק", היה סרט אילם צרפתי בבימויו של ז'ורז' מלייס. הסרט מבוסס על המחזה "המלט" מאת ויליאם שייקספיר.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקולנוען הצרפתי ז'ורז' מלייס, שהיה מחלוצי הראינוע, היו מפגשים קולנועיים רבים עם מחזותיו של ויליאם שייקספיר. הראשון היה סרטו "The Devil and the Statue" משנת 1901, שרמז למחזה "רומיאו ויוליה", כלל סצנת מרפסת וזוג נאהבים בשם רומיאו ויוליה. סרט קודם שלו משנת 1899 נקרא "קלאופטרה", אך הוא אינו קשור למחזה "אנטוניוס וקלאופטרה".[1] מלייס התמודד עם שייקספיר גם בסרטו "The Venetian Looking-Glass" מ-1905, שכולל את הדמות של שיילוק מהמחזה "הסוחר מוונציה".[2] בעוד שסרטים מוקדמים אלה רק כוללים אלמנטים מיצירותיו של שייקספיר, הסרט "המלט" מ-1907 הוא עיבוד ממשי של המחזה השייקספירי.[1]
מלייס עצמו גילם את המלט. בין האפקטים המיוחדים שהשתמש בהם היה חשיפה מרובה (אנ').[3]
הסרט היה העיבוד הקולנועי הראשון של יצירה שייקספירית שכלל סצנות מרובות.[4] ב-1907 יצר מלייס את סרטו השייקספירי האחרון "שייקספיר כותב את 'יוליוס קיסר'", בו גילם מלייס את שייקספיר.[1]
יציאה לאקרנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"המלט" יצא בהפקת חברת Star Film Company של מלייס. מספרו הקטלוגי הוא 980–987. הסרט נרשם בספריית הקונגרס ב-15 באוקטובר 1907.[5]
חוקר הקולנוע רוברט המילטון בול כותב במחקרו על הסרטים האילמים לפי מחזות שייקספיריים, שמלייס עיבד את המחזה כך שהסיפור מסופר בשפה קולנועית, וזהו הישג חסר תקדים. סרטים קודמים למחזות השייקספיריים דבקו בטכניקות תיאטרליות בלבד. הם רק צילמו סצנות כפי שהוצגו על הבמה.[1]
בספרו "Shakespeare, Cinema, and Society" משווה ג'ון קולין את סרטו של מלייס להפקות התיאטרון האקספרסיוניסטיות של אדולף אפיה וגורדון קרייג. לדבריו השימוש של מלייס ב"חשיפות מרובות ותמונות אקספרסיוניסיטות דמוית חלומות, היא ברוח רעיונותיהם של אפיה וקרייג". עוד אמר שבדחיסת המחזה לרצף של סצנות קטועות, מצליח מלייס להתרכז בנושא השיגעון בצורה אומנותית ומלאת הבעה.[3]
הגרסה של מלייס נחשבת לאבודה.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Ball, Robert Hamilton (1968), Shakespeare on Silent Film: A Strange Eventful History, New York: Theater Arts Books, pp. 34–35
- ^ Malthête, Jacques; Mannoni, Laurent (2008), L'oeuvre de Georges Méliès, Paris: Éditions de La Martinière, p. 178
- ^ 1 2 Collick, John (1989), Shakespeare, Cinema and Society, Manchester: Manchester University Press, pp. 76–77
- ^ Guneratne, Anthony (2006), "Cinema Studies: 'Thou dost usurp authority': Beerbohm Tree, Reinhardt, Olivier, Welles, and the Politics of Adapting Shakespeare", in Henderson, Diana E. (ed.), A Concise Companion to Shakespeare on Screen, Malden, MA: Blackwell, p. 38
- ^ Malthête & Mannoni 2008, p. 352
- ^ Cartmell, Deborah (2008), "Theater on film and film on theater in Hamlet", in Fotheringham, Richard; Jansohn, Christ; White, R. S. (eds.), Shakespeare's World/World Shakespeares: The Selected Proceedings of the International Shakespeare Association World Congress, Brisbane, 2006, Newark: University of Delaware Press, p. 176
