המלחמה האיטלקית (1521–1526)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | ||||||||||
| ציור שמן מהמאה ה-16 המתאר את קרב פאביה | ||||||||||
| מלחמה: המלחמות האיטלקיות | ||||||||||
| תאריכים | 1521–1526 (כ־5 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | איטליה, צרפת וספרד | |||||||||
| תוצאה | ניצחון לספרד ולאימפריה הרומית הקדושה | |||||||||
| ||||||||||
.svg){kind=small}
המלחמה האיטלקית של 1526-1521, לעיתים נודעת גם כמלחמת ארבע השנים, הייתה חלק מהמלחמות האיטלקיות. המלחמה נערכה בין ממלכת צרפת, בראשות פרנסואה הראשון, והרפובליקה של ונציה כנגד קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, הנרי השמיני, מלך אנגליה, ומדינת האפיפיור. הסכסוך נבע מבחירתו של קרל החמישי לקיסר האימפריה הרומית הקדושה (1519–1520), תואר בו חשק גם פרנסואה הראשון, ומהצורך של האפיפיור לאו העשירי לחבור בברית עם פרנסואה כנגד מרטין לותר.
המלחמה פרצה במערב אירופה בשלהי 1521, כאשר חיל משלוח צרפתי נווארי ניסה לכבוש מחדש את ממלכת נווארה בעוד הצבא הצרפתי חודר אל ארצות השפלה. הכוחות הנווארים נהדפו על ידי צבא ספרדי חזרה לעבר הרי הפיראנים, כאשר באותה עת נבלמו גייסות קיסריים בצפון צרפת.
פעולות האיבה התחדשו בחצי האי האיטלקי בעקבות הקמת ברית רשמית של האפיפיור, קרל החמישי, והנרי השמיני כנגד צרפת; ברם, חזית זו הפכה למוקד משני, עם שימת הלב של פרנסואה וקרל לשדה הקרב בצפון צרפת. בקרב ביקוקה (אנ') שנערך ב-27 באפריל 1522 הביסו כוחותיו של קרל ושל מדינת האפיפיור את הצרפתים, שגורשו מלומברדיה. לאחר הקרב המשיכו ההתנגשויות המזוינות לגלוש לקרקע צרפתית, בעוד שוונציה חתרה להסכם שלום נפרד. האנגלים פלשו לצרפת ב-1523, שעה ששארל השלישי, דוכס בורבון - מנוכר מניסיונותיו של פרנסואה להשתלט על ירושתו - בגד בפרנסואה וחבר לברית עם קרל. ניסיון הנפל של הצרפתים להשתלט בשנית על לומברדיה ב-1524 סיפק לבורבון שעת כושר לפלוש לפרובאנס בראש צבא ספרדי.
פרנוסאה עצמו הוביל התקפה שנייה על מילאנו ב-1525, כאשר בתחילה הוא נוחל הצלחה בהדיפת כוחותיהן של ספרד וקרל. מפלתו ההרסנית בקרב פאביה, בה פרנסואה עצמו נלקח בשבי על ידי כוחות ספרדיים, ורבים מבני האצולה הצרפתית נהרגו, הובילה לסיומה של המלחמה. מספר ניסיונות נעשו להביא לשחרורו באמצעים דיפלומטיים. אמו, לואיז, נסיכת סבויה פנתה לסולימאן הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית - דבר שגרם לאולטימטום עות'מאני לקרל החמישי. סולימאן הראשון עשה שימוש בהזדמנות זו כדי לפלוש להונגריה והביס את בני בריתו של קרל החמישי בקרב מוהאץ' (29 באוגוסט 1526). למרות זאת, פרנסואה הראשון נאלץ לחתום על הסכם מדריד שהביא לשחרורו תמורת ויתורו על תביעותיו לשליטה באיטליה, בפלנדריה ובדוכסות בורגונדיה. אולם פרנסואה התכחש להסכם מספר שבועות לאחר שחרורו, מה שהוביל למלחמת הליגה של קוניאק. אף על פי שהמלחמות האיטלקיות תמשכנה לעוד שלושה עשורים נוספים, הן הסתיימו עם כישלונה של צרפת לזכות מחדש בטריטוריות בעלי חשיבות באיטליה.
