המכתש הגדול (באר שבע)
 | |
| פארק המכתש הגדול (מחצבה) בבאר שבע, ספטמבר 2023 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | באר שבע |
| שכונה | שכונה ד' |
| קואורדינטות | 31°15′39″N 34°47′22″E / 31.26091°N 34.78941°E |
|
(למפת באר שבע רגילה)   המכתש הגדול  | |
  | |
"המכתש הגדול" הוא שקע, ששימש כמחצבה, הממוקם בתחומי העיר באר שבע, ובו חשופים סלעים ששקעו בגדה של קניון באר שבע-עזה הקדום. המכתש ממוקם באזור שכונה ד' ובתוכו פעלה בתקופה העות'מאנית מחצבה, אשר סיפקה את חומרי הגלם לבניית מבנים רבים בעיר העתיקה של באר שבע.
ב-2023 שוקמה המחצבה שהייתה נטושה, לפארק ססגוני ופעיל, תוך שמירה על הערכים ההיסטוריים הקיימים בה. הפארק חולק לשלושה אזורים מרכזיים, "טבעת ירוקה" (טיילת) במפלס העליון, "טרסות פעילות" למתקני כושר, מתקני משחק וטראסת נדנדות ו"גני המחצבה הפנימיים".
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכתש מגיע לעומק של 15 מטר, רוחבו 200 מטר ושטחו כ-30 דונם. המכתש מתוחם ברחובות יהודה הלוי, בר גיורא ורבי עקיבא הנמצאים בשכונה ד' בבאר שבע.
במכתש חשופים סלעים ששקעו בתוך קניון קדום שהשתרע לאורך של כ-100 ק"מ לפחות, מעבר הירדן של ימינו (וייתכן שאף מאזור ערב)[1] עד שנשפך לים התיכון בין בארי לסעד. הקניון הגיע לעומק של 1.5 ק"מ באזור שפכו לים. הקניון ניקז את חלקים מעבר הירדן ומזרח הנגב ומכתש המחצבה חצוב לתוך המקום בו השתרעה הגדה הצפונית של הקניון. מעריכים כי עומקו באזור באר שבע היה כ-275 מטרים ורוחבו כ-3 קילומטרים.
פיתוח כפארק עירוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות ממצאים גאולוגיים רבים שנמצאו במכתש יזמו בסוף שנות ה-80 צוות עבודה שכלל את: החברה להגנת הטבע, מהנדס העיר בעיריית באר שבע והמחלקה לגאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. תוכנית לפיה יקימו במקום פארק גיאו-בוטני שיהווה מבט אל עברה הגאולוגי וההיסטורי של בקעת באר שבע, תכנון שחודש בשנת 2020[2]
בשלהי שנות ה-80, בוצע שיקום חלקי של האתר בתרומת קהילת יהדות מונטריאול, והקרן לשיקום מחצבות במסגרתו הוקם במקום אמפיתיאטרון קטן אך המקום נותר מוזנח[3].
בשנת 2013 יזמו קרן ברכה ועיריית באר שבע תחרות אדריכלים בינלאומית לעיצוב פארק עירוני במקום, ופנו לשלושה משרדי אדריכלים. לאחר שהתכנסו כל הצוותים, הוחלט לחבר בין כל המוזמנים לתחרות ולהקים צוות בינלאומי אחד שיעבוד על הפרויקט.
בדצמבר 2020 החלו העבודות להקמת הפארק, העבודות להקמתו בוצעו בשיתוף פעולה בין הקרן לשיקום מחצבות, עיריית באר שבע והחברה הכלכלית לפיתוח באר שבע[4]. ב-2023 נפתח הפארק כפארק עירוני.
פארק המכתש החדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפארק מציג את המחצבה לאורך ההיסטוריה שלה, כחלק בבניית באר שבע בתקופה העות'ומנית, תוך שימור השכבות ההיסטוריות במקום. הפארק מחולק לשלושה אזורים מרכזיים:
- טבעת ירוקה - נמצאת במפלס העליון ומהווה מעטפת ירוקה ומעבר אל תוך הפארק. טיילת היקפית המאפשרת מבט אל פנים המחצבה.
- טרסות פעילות - סדרה של 3 גנים מוצלים בפרגולות תותים ומשמשים למתקני כושר, מתקני משחק וטראסת נדנדות הצופה למרחבי הפארק.
- גני המחצבה הפנימיים - מחולקים לגנים: מטע, נווה מדבר עירוני, אזור המחצבה הביזנטית המשמש כמוקד היסטורי, טיילת לאורך קיר החציבה המאפשרת מבט ולימוד על שכבות הסלע ובריכה אקולוגית. למרגלות קיר החציבה ערוץ ניקוז המדמה וואדי קטן.
מבנה וממצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במכתש ניתן למצוא שלושה סוגי סלעים:[5]
- אבן חול גירית מתצורת פלשת – אבן קלה ופריכה הנוטה להתפורר.
- אבן גיר עשירה במאובנים (בעיקר שברי קונכיות ומעט חלקי אלמוגים) מתצורת פטיש – סלע קשה, כהה ואיכותי יותר משני האחרים.
- אבן חול גירית-קרטונית בהירה מתצורת פטיש – סלע בהיר ורך יחסית ממנו עשויות רוב קירות המחצבה.
הערכות הן שאבן הכהה הורבדה בקרבת חוף הקניון כאשר היה מוצף במי ים, גושים גדולים של האבן הכהה גלשו לכיוון מרכז האגן ושקעו לתוך משקעי האבן הבהירה. השכבות הגאולוגיות הנחשפות במקום מהוות עדות לקניון קדום שנוצר לפי הערכות לפני כ-6 מיליון שנה. בו המחצבה מוקף צוקים תלולים בכיוון מערב, דרום ומזרח. בדופן הדרומית נמצאת מערה קטנה שהיוותה מכרה אבן תת-קרקעי, השבילים היורדים למחצבה תלולים.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1900–1917 הקימו העות'מאנים מחצבה במכתש, וחצבו בו אבני בניין לבניית רוב בתי האבן הראשונים בעיר העתיקה של באר שבע. המחצבה המשיכה לפעול אף בתקופת המנדט הבריטי, אולם עם כיבוש העיר באר שבע הכרייה ככל הנראה נפסקה.
לאחר קום המדינה, השתנו שיטות הבנייה ולכן לא היה צורך באבן מהמחצבה. בתקופה זו הפך אזור ה"מכתש" למטווח ירי של תושבי העיר. ייתכן כי עוד לפני הטורקים, הבינו הביזנטים שאכלסו את בקעת באר-שבע במאות הרביעית – השביעית, את איכות האבן המצויה במכתש, וחצבו בו כדי לבנות מבנים[6].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הקניון הקבור -
אזור המחצבה, 2019 -
-
-
-
-
-
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילן גל פאר, המחצבה: חלון אל הקניון הקבור, אריאל 80-79 (באר שבע ואתריה), בעריכת גדעון ביגר ואלי שילר, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 1991, עמ' 129–130.
- עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, 2014, עמ' 233–238.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרויקט המחצבה באתר עיריית באר שבע
- בלהה גבעון, "פרויקט המחצבה בשכונה ד'", 12 בנובמבר 2014, מתוך האתר שכונה ד' ב"ש
- המחצבה הטורקית במכתש, מתוך האתר "מלון בכל מקום"
- מנור בראון, אואזיס במחצבה: פארק עירוני יוקם במכתש הנטוש של באר שבע, באתר Xnet, 16 ביולי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, עמ' 236
- ^ מנור בראון, אואזיס במחצבה: פארק עירוני יוקם במכתש הנטוש של באר שבע, באתר Xnet, 16 ביולי 2020
- ^ עודד בר-מאיר, הבור השחור של באר שבע, באתר mynet באר שבע, 8 בדצמבר 2009
- ^ עודד בר מאיר, טיילת, פארק ונווה מדבר: מחצבת המכתש בבאר שבע תהפוך לאטרקציה תיירותית, באתר mynet באר שבע, 23 בדצמבר 2020
- ^ עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, עמ' 233-234
- ^ ישנן עדויות ארכאולוגיות במחצבה לטכניקות השונות של החציבה. באמצעות תצפיות אלו, ניתן לשער שהחציבה במקום התרחשה בשתי תקופות שונות.