האקדמית גורדון
 | |
 | |
| אזור הכניסה למכללה, ספטמבר 2020 | |
| מכללה | |
|---|---|
| על שם |
אהרן דוד גורדון  |
| מוטו | מובילים למצוינות בחינוך |
| תקופת הפעילות | 1953–הווה (כ־71 שנים) |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ' יואל מנספלד[1] |
| סגן נשיא |
יגאל שייניס ד"ר אלי וינוקור |
| יו"ר |
ד"ר אהרון בר-עוז (יו"ר חבר הנאמנים) אליעזר ויידה (יו"ר הוועד המנהל) |
| דקאן |
ד"ר ניצה שוובסקי ד"ר רוקסנה רייכמן ד"ר כלנית סגל לויט גב' מיה אבינערי |
| מיקום | |
| מיקום | הכרמל הצרפתי, חיפה, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°49′30″N 34°58′09″E / 32.824958888889°N 34.969186111111°E |
| Gordon.ac.il | |
|
(למפת חיפה רגילה)   האקדמית גורדון | |
  | |
האקדמית גורדון (או בשמה עד לסוף 2011, "גורדון - המכללה האקדמית לחינוך"), הידועה בעיקר בכינוי "מכללת גורדון", היא מכללה אקדמית להכשרת מורים, גננות וסגלי הוראה, הנמצאת בחיפה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של המכללה האקדמית גורדון בקורס דו-שנתי להכשרת מורים, שהוקם על ידי ד"ר ארתור בירם בשנת 1947, לצד בית הספר הריאלי. הלימודים התקיימו בבית פבזנר[2]. לקראת סוף 1949 הקים זרם העובדים בית מדרש למורים וגננות מיסודם של אליעזר ירושלמי ופרופ' שמואלי, בו הייתה כיתה לגננות וכיתה להוראה. בכל כיתה היו כ-65 תלמידים[3]. לצד זאת התקיימו קורסים מקוצרים להכשרת מורים בהתאם לצורכי השעה[4]. הלימודים התקיימו ברחוב שבתאי לוי ובשנת 1952 עברו לחליסה[5]. בתקופה זאת למדו בקורס של בית הספר הריאלי מעל 100 תלמידות ומספר מועט ביותר של תלמידים. בבית המדרש של זרם העובדים למדו כ-160 תלמידים, כמעט כולן תלמידות[6].
בשנת 1953 הוחל בהקמת בית מדרש עירוני להכשרת מורים בחיפה, אל תוכו אוחדו בית המדרש של זרם העובדים ושל הריאלי. בשנת 1954 רכשה עיריית חיפה מגרש בן 9 דונם עבור המוסד בכרמל הצרפתי על רכס הכרמל[7]. בסוף 1955 הוחל בהכנת תוכניות למבנה[8]. במקביל הוקמה אגודת ידידי בית המדרש, שנקרא כשאר המוסדות להכשרת מורים: "בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות" בחיפה[9].
באמצע שנות ה-60 נקרא בית המדרש על שמו של א. ד. גורדון[10][11]. בשנת 1966 אישר משרד החינוך לבית המדרש לקיים שנת לימודים שלישית ולהעניק תואר מורה בכיר. בעקבות זאת, הוסב שמו של בית המדרש ל"סמינר גורדון"[12].
בחלוף השנים קיבל הסמינר הכרה אקדמית, התחיל להעניק תואר ראשון בחינוך ושינה את שמו ל"מכללת גורדון". בשנת 2006 נפתח מסלול המקנה תואר שני ישראלי באישור המל"ג. מאז, מעניקה המכללה תואר ראשון, תואר שני ותעודת הוראה.
המכללה זכתה ב"פרס החינוך" בשנת 1967.
פעילות המכללה זכתה להוקרה בצורת שני כוכבי מצוינות בקטגוריית הכסף, במסגרת הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות במגזר הציבורי ע"ש יצחק רבין לשנת 2018[13].
מסלולי הלימוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת הלימודים תש"פ לומדים במכללה מעל ל-4,000 סטודנטים במסלולי לימוד שונים, הכוללים לימודים לתואר ראשון, לתואר שני, מכינות ולימודי הסבת אקדמאים להוראה. כמו כן, מתקיימות במקום באופן שוטף השתלמויות בנושאים שונים לסגלי הוראה מכל סוגי מוסדות הלימוד. במכללה מלמדים בה 220 מרצים, כשרובם בעלי תואר ד"ר.
תואר ראשון .B.Ed ותעודת הוראה במסלולי הלימוד הבאים:
- גננות לחינוך הרגיל
- גננות לחינוך המיוחד (בוגרי המסלול מקבלים גם תעודה לחינוך הרגיל)
- מורות-גננות במסלול הגיל הרך - הוראה לגילאי גן חובה וכיתות א'-ב'
- מורים לכיתות א'-ו' במקצועות "מקרא", "ספרות", "לשון", "הומניסטיקה", "אנגלית", "מתמטיקה", "מדעים", "תקשורת וחינוך", "חינוך קהילתי" ו"מורשת העדה הדרוזית"
- חינוך מיוחד
- מסלול משולב - חינוך מיוחד וחינוך רגיל
- חינוך בלתי פורמלי
- מסלול לבית הספר העל-יסודי בחוגים "אנגלית", "ספרות", "מקרא", "מתמטיקה", "לשון", "תקשורת" ו"תרבות ישראל ומורשתו"
תואר שני במסלולים:
- ניהול וארגון מערכות חינוך
- הוראה ולמידה - פיתוח מורים לתפקידי הדרכה
- חינוך משלב
- חדשנות בחינוך
- הוראת המתמטיקה
- M.Teach
לימודי המשך ופיתוח מקצועי:
- כניסה להוראה - סדנאות התמחות ו"מורים חדשים"
- הסבת אקדמאים להוראה
- השלמת תואר אקדמי למורים ותיקים חסרי תואר
- הרחבת הסמכה
- לימודי תעודה
- פיתוח מקצועי של אנשי חינוך והוראה
- מרכז הורות
החל משלהי שנות ה-90, מקיימת המכללה חוגים ייחודיים לתלמידים בכיתות ג'-ו', תחת המותג "חוגורדון". מדובר בחוגי העשרה לילדים מחוננים וכישרוניים. החוגים, במתכונת אקדמית, עוסקים בנושאים שונים מתחומי המדע[14], מדעי הרוח והחברה, העיצוב והאמנות, חשיבה לוגית, מחשבים ועוד. בחוגים נוטלים חלק, מדי שנה, מעל ל-200 ילדים מחיפה ומסביבתה.
מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ולתואר שני במכללה בשנות האלפיים:[15] (מיקום הסמן מעל לכל עמודה, יביא להצגת המספר המדויק)
- תואר ראשון
- תואר שני
מנהלי המכללה ונשיאיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר יוסף שכטר - 1954–1959
- ד"ר שאול זיו - 1959–1963
- ד"ר צמח צמריון - 1963–1984
- ד"ר משה כספי - 1984–1986
- ד"ר יהודה מוטעי - 1986–1989
- ד"ר יוסף גולדשטיין - 1989–1996
- ד"ר צפרירה שור - 1996–2005
- ד"ר ציפורה אשרת - 2005–2011
- פרופ' יחזקאל טלר - 2011–2023[1]
- פרופ' יואל מנספלד 2023[1] -
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האקדמית גורדון
סיור וירטואלי באקדמית גורדון- גורדון המכללה האקדמית לחינוך, באתר "גיידסטאר ישראל"
מכללת גורדון לחינוך (חיפה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 אחרי 12 שנה: נשיא גורדון פרופ' טלר מסיים את תפקידו, באתר כלבו – חיפה והצפון, 23 במאי 2023
- ^ קורס להכשרת מורים ליד ביה"ס הריאלי בחיפה, משמר, 21 בספטמבר 1947
- ^ החינוך מזרם העובדים עושה חיל בחיפה, על המשמר, 12 בספטמבר 1949
- ^ זרם החינוך יכשיר 400 מורים, על המשמר, 15 באוגוסט 1949
- ^ הקורסים המקצועיים למורים, דבר, 8 בספטמבר 1952
- ^ בתיה"ס הגבוהים בחיפה, דבר, 9 במרץ 1953
- ^ מ. ע. חיפה אישרה דחיית בקשה בדבר רשיון לחנות מוכרת חזיר, הצופה, 26 באוקטובר 1954
- ^ בית מדרש למורים תקים עירית חיפה, דבר, 7 בדצמבר 1955
- ^ יעקב ברגמן, אישור הקמת האגודה, דבר, 13 במרץ 1955
- ^ הרשמה למוסדות להכשרת מורים וגננות, מעריב, 9 באפריל 1965
- ^ ש. שחורי, סמינר למורים בדרך למכללה, דבר, 11 במאי 1973
- ^ ביהמ"ד למורים ע"ש גורדון בחיפה אושר כסמינר, דבר, 20 באפריל 1966
- ^ טקס הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות במגזר הציבורי ע"ש יצחק רבין שנת 2019, באתר נציבות שירות המדינה, 3 ביולי 2019
האקדמית גורדון זכתה בפרס לאומי לאיכות ומצוינות, באתר המכללה - ^ תלמידים שיגרו טילים מחומרים ממוחזרים, באתר ערוץ 7, 25 בינואר 2007
- ^ לפי קובצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל, באתר האינטרנט של המועצה להשכלה גבוהה:
לוח 5: סטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך ובמכללות האקדמיות, תשמ"ט-תש"ף ו-לוח 6: סטודנטים לתואר שני במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, תשנ"ט-תש"ף
| בקרת זהויות |
|
|---|