ספריית פבזנר
 | |
| שלט הכניסה לספרייה | |
| מיקום | רח' פבזנר 54, הדר הכרמל, חיפה, ישראל |
|---|---|
| סוג | ספרייה ציבורית |
| תאריך ייסוד | 1941 |
| על שם |
שמואל יוסף פבזנר  |
| מספר סניפים | 18 |
| קואורדינטות | 32°48′22″N 34°59′58″E / 32.806087°N 34.999362°E |
|
(למפת חיפה רגילה)   ספריית פבזנר | |
  | |
ספריית פבזנר היא הספרייה המרכזית של עיריית חיפה. היא נקראת על שם שמואל פבזנר וממוקמת בשכונת הדר הכרמל.
בעשור השני של המאה ה-21, מנהלת הספרייה היא רונית ברזילי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשה של ספריית פבזנר ב"אגודה להשתלמות במדע", שנוסדה בתל אביב על ידי קבוצה שכללה את אהרן צ'רניבסקי. בעקבות קשיים כלכליים נתקבלה בשנת 1923 הצעתו של שמואל פבזנר לשכן את ספריית האגודה בבניין הטכניון בחיפה[1]. לקראת סוף שנת 1925 הכילה הספרייה מעל 4000 ספרים במדע, פילוסופיה ואמנות והיא שירתה חינם כ-750 קוראים מדי חודש. הספרייה הייתה פתוחה בימי השבוע לאחר שעות העבודה בשעות 5-10 ובשבת למשך 7 שעות ויותר. הספרייה רכשה את כל הספרים המדעיים שיצאו בעברית, הייתה מנויה על מספר כתבי עת והחזיקה אוסף של צילומים וגלויות. בשנת 1925 נערכה האגודה להקמת בית לספריה ותוכנית מפורטת לבניין הוכנה על ידי אלכסנדר ברוולד[2]. בשנת 1932 הכילה הספרייה 9000 ספרים וכללה את ספרייתו של ישראל פרידלנדר במדעי היהדות.
הבניין לספרייה נבנה על מגרש שנקנה מכספו של תורם יהודי מרוסיה בשם א. הורביץ[3], אשר ביקש שיוקם בכספו "בית עם" בחיפה. הבניין נבנה על ידי "קרן פבזנר" שהוקמה למטרה זאת על ידי ועד הדר הכרמל[4], וב-18 במרץ 1933 נחנך בית פבזנר. התורם מחה על שינוי הייעוד של תרומתו ופנה לבית המשפט כנגד ועד הדר הכרמל אשר בנה בכספו ספרייה במקום בית עם[5][6].
בנוסף לשיכון הספרייה שימש בית פבזנר להשתלמויות והרצאות של האגודה להשתלמות במדע ולכינוסים ציבוריים שונים, כמו כנס התאחדות בעלי הבתים. כן התקיימו בבית פבזנר תערוכת שונות של אמנים בהם ציונה תג'ר[7] ומרדכי לבנון (צייר)[8], ובתחילת מלחמת העולם השנייה התקיימה בבית תערוכה של אמצעי הגנת שמשות (בניהולו של מרדכי נמצא-בי)[9].
הספרייה נוהלה במשותף על ידי האגודה להשתלמות במדע וועד הדר הכרמל ובגלל זו האחרונה ניתן לראותה כסוג של ספרייה עירונית. אחרי עליית הנאצים לשלטון, והאיסור על יהודי גרמניה להוציא משם את רכושם, ניצלה הספרייה פרצה בחוק הגרמני[10] שאיפשרה להעביר ספרים לספריות בישראל, וכך הגדילה את אוסף הספרים. בצורה זו הגיעו לספרייה אוספיהם של אפרים ריינרד וכתבי אלברט איינשטיין שנתרמו על ידי ג' ברג.
בפברואר 1933 נפטר רוכש הקרקעות וסוחר-הספרים בנימין בן-ישראל ברשטיין (בנימין עברי). בצוואתו הוא הוריש את אוסף הספרים שלו שהכיל קרוב ל-10,000 ספרים, שבו נכללו בין היתר ספרי יודאיקה רבים לספריות בחיפה, ספרי העיון לאגודה להשתלמות במדע וספרי הקריאה לספריה הציבורית[11][12]. וכך, ב-1934 קבלה ספריית האגודה תרומה של כ-7000 ספרים מספרייתו של בנימין עברי. כן קבלה הספרייה תרומות ספרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ואנשים פרטיים[13][14].
ב-1934 נחתם הסכם לאיחוד שתי הספריות, המדעית – של האגודה להשתלמות במדע, והעיונית של ועד הדר הכרמל, לספרייה אחת - "הספרייה הציבורית בהדר הכרמל". ההסכם כלל סעיף בו הוסכם שגם להבא ספרי "ספרות יפה" יהיו שייכים לוועד ואילו ספרי מדע יהיו שייכים לאגודה[15]. עם זאת, רק ב-1941 בוצע האיחוד בפועל. עם קום מדינת ישראל היו בספרייה כ-40,000 ספרים - מתוכם, כמחצית ספרי מדע ומחצית ספרות יפה. במהלך השנים שלאחר מכן הפכה הספרייה לספרייה עירונית ואוספי הספרים שתרמו עברי, ריינרד וברג היוו את הבסיס להקמת ספריית אוניברסיטת חיפה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 קיבלה הספרייה תרומה של כ-2000 ספרים משגרירות ארצות הברית בישראל במסגרת פעילות המרכז לתרבות, במקום להחזיק ספרייה בחיפה נוסף על אלו בתל אביב וירושלים[16].
בתחום בית פבזנר פועל סניף ארגון חברי ההגנה, וסניף של הגרפוטק הישראלי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספריית פבזנר, באתר עיריית חיפה
- בית פבזנר, באתר "בנייני האדריכל בנימין אוראל"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד. כהן, האגודה להשתלמות במדע בחיפה, דבר, 25 ביולי 1932
- ^ באגודה להשתלמות, דבר, 26 בנובמבר 1925
- ^ א. הורביץ, כיצד נתעורר משפט הקה"ק ועד הדר הכרמל, דבר, 1 באוגוסט 1933
- ^ אלוף ודרור אור-אל, בנימין אוראל: אדריכל ללא דיפלומה, חיפה: א. אור אל, 2008, עמ' 23
- ^ משפט הקה"ק וועד הדר הכרמל, דבר, 12 ביולי 1933
- ^ מפת חיפה והר הכרמל משנת 1935, מאת זאב וילנאי (באנגלית) בהוצאת סטימצקי, עם סימון 'בית העם, בית פבזנר' (הסריקה זמינה לצפיה מתוך בנין הספרייה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ תערוכת ציונה תג'ר, דבר, 18 בספטמבר 1933
- ^ תערוכת ציור, דבר, 18 במאי 1937
- ^ תערוכה להגנת השמשות, דבר, 27 בספטמבר 1940
- ^ דב שידורסקי, גווילים נשרפים ואותיות פורחות: תולדותיהם של אוספי ספריות וספריות בארץ ישראל וניסיונות להצלת שרידיהם לאחר השואה, הוצאת מאגנס, 2008, עמ' 24 ועמ' 118, ISBN 9789654933353
- ^ בנימין עברי, דבר, 15 בפברואר 1933
- ^ שיעור בציונות - חידת העלמו של 'ח'ואג'ה עברי'.
- ^ אספה כללית של האגודה להשתלמות במדע, דבר, 21 בדצמבר 1934
- ^ דב שידורסקי, תולדותיהם של אוספי ספרים וספריות בארץ ישראל וניסיונות להצלת שרידיהם באירופה לאחר השואה, הוצאת מאגנס, עמ' 116–118.
- ^ חיים אהרנוביץ, הדר הכרמל - מסכת עמל ויצירה של דור המיסדים, בהוצאת "ועד הדר הכרמל בחיפה", 1958, עמ' 151
- ^ מתקפת התרבות על הישראלי המצוי, דבר, 12 ביולי 1968