המכון למדעי כדור הארץ

המכון למדעי כדור הארץ על שם פרדי ונדין הרמן
	בניין מכון כדור הארץ האוניברסיטה העברית ירושלים
מכון מחקר
תקופת הפעילות	1934–הווה (כ־90 שנה)
קמפוס	גבעת רם
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°46′13″N 35°11′50″E / 31.77027778°N 35.19722222°E

המכון למדעי כדור הארץ על שם פרדי ונדין הרמן של האוניברסיטה העברית בירושלים ממוקם בקמפוס ספרא שבגבעת רם ופועל במסגרת הפקולטה למדעי הטבע.

היסטוריה

המכון הוא המוסד הלימודי הוותיק בישראל ללימודי גאולוגיה. הוא הוקם בשנת 1934 באוניברסיטה העברית בהר הצופים על ידי יהודה ליאו פיקרד. מוסמכיו ותלמידי המחקר, שהעמיד בחמישים שנותיו, יצרו את עיקר הידע הגאולוגי ההידרולוגי והמטאורולוגי על ארץ ישראל. ליאו פיקרד הקים את האוסף הגאולוגי הראשון שלה. כיום מצוי באולמות הכניסה של המכון אחד האוספים הגאולוגיים הגדולים בישראל. כן מוצגת תערוכה מתמדת בנושאי גאולוגיה של ישראל.

בשנת 2003 נפתח מוזיאון טבע במכון^[1].

משנת 2016 פועל במכון המרכז לחקר מערות בישראל. מתחילת מלחמת חרבות ברזל פועל במקום (בשיתוף המלח"ם) מיזם למיפוי ודיגיטציה מרוכזים של כלל המערות בארץ לשירות מערכת הביטחון.

הלימודים

בשנת 1978 יוסד המכון במתכונתו הנוכחית תוך שילוב המחלקות לגאולוגיה, גאוגרפיה פיזית, ומדעי האטמוספירה למכון אחד שמדגיש את הקשר בין התחומים השונים. תוכנית הלימודים משותפת בשנה הראשונה, ולאחר מכן נפרדת לתוכניות בגאולוגיה או במדעי האטמוספירה לבוגר או מוסמך ובאוקיינוגרפיה (חטיבה לבוגר ומוסמך). בשנת 1991 לקח המכון חלק מרכזי בהקמת התוכנית ללימודי סביבה במסגרתה שותפים חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ, מדעי החיים, כימיה וגאוגרפיה. האופי האינטרדיסציפלינרי של המחקר מאפשר שילוב נוח של סטודנטים בעלי רקע במדעים מדויקים, מדעי הטבע והחקלאות בלימודים מתקדמים במכון.

במסגרת לימודי כדור הארץ פועלים החוגים:

מחקרי המכון

מלבד ההוראה השוטפת במכון מתבצעים בו מחקרים במגוון נושאים ובהם: תהליכי היווצרות של יבשות והרים, מחזור החמצן הגלובלי והתפתחות הוריקנים ושיטפונות, מנגנון יצירת השלד הגירי של אלמוג, תנועת מזהמים במי תהום ובאטמוספירה, היווצרות טיפות גשם בענן, השלבים הראשונים של התפתחות סדקים בסלע לפני רעידת אדמה או של בועת גז במאגמה לפני התפרצות וולקנית.

סלעי ישראל, מפרץ אילת, הים התיכון, הכנרת, ים המלח והאטמוספירה של המזרח התיכון מהווים מעבדת שטח למחקר התשתית הטבעית של מדינת ישראל.

לרשות המכון מכשור חדש במעבדות מאפשר חקירה של הגאוכימיה של מי מעיינות, תנועת מים בתת-הקרקע, אקלים העבר על סמך הגאוכימיה של משקעי ים המלח, מקורות אירוסולים שמגיעים לישראל, יצירת יהלומים במעטפת כדור הארץ ונושאים רבים נוספים.

תחנה לתקשורת לוויינית על גג המכון מאפשרת קבלת נתוני לוויין ומכ"ם המשמשים למשל בחקר השפעת אבק מדברי ומזהמים על יצירת גשם בעננים. יחידת החישוב הבין אוניברסיטאית ומערך חישוב מתקדם במכון מאפשרים סימולציה של תהליכים אטמוספיריים, הידרולוגיים וגאולוגיים שונים.

האוניברסיטה העברית מנהלת את המכון הבין אוניברסיטאי שבשמורת חוף אלמוג באילת. חוקרי המכון עובדים במעבדות המכון הבין אוניברסיטאי ותלמידי מחקר רבים עוסקים בחקר השונית ובנייתה, התפתחותה והשפעת זמינות מקורות מזון במפרץ אילת על מצבה כיום ויחסה לטקטוניקה של מפרץ אילת.

הקשר ההדוק בין המכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי לישראל של משרד התשתיות הלאומיות הממוקם אף הוא בירושלים מאפשר גישה לציוד רב נוסף במעבדות המכון הגיאולוגי ולעבודות משותפות במעבדה הטבעית - השטח.