המכון לארכיאולוגיה גלילית
 | |
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| השתייכות |
אוניברסיטת מיאמי המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן |
| תקופת הפעילות |
2005–הווה (כ־19 שנים)  |
| מייסדים | מרדכי אביעם |
| התמחות |
ארכאולוגיה לימודי ארץ ישראל |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
המכון לארכיאולוגיה גלילית בשיתוף פעולה עם מכון מילר לחקר יהדות זמננו באוניברסיטת מיאמי, הוא מכון לארכאולוגיה שנוסד כדי לקדם את המחקר הארכאולוגי בגליל והוא פועל במסגרת המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכון לארכאולוגיה גלילית הוקם בשנת 2005 על ידי הארכאולוג ד"ר מרדכי אביעם ופעל שלוש שנים תחת המחלקה לדתות ולימודים קלאסיים באוניברסיטת רוצ'סטר ניו יורק. בשנת 2008 החל המכון לפעול באוניברסיטת מיאמי ובשנת 2009 הציעה המכללה האקדמית כנרת לקלוט את המכון אליה, מתוך הנחה שפעילות ארכאולוגית גלילית תשתלב בפעילותה המחקרית של המכללה וזאת בשיתוף פעולה עם מכון מילר לחקר יהדות זמננו שבאוניברסיטת מיאמי בארצות הברית.[1]
במכון חברים ד"ר מוטי אביעם המשמש כמנהל, פרופ' חיים בן דוד ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, פרופ' יעקב אשכנזי, ד"ר דינה שלם, ד"ר צבי גל ומר אהרוני אמיתי.
מטרות הקמת המכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגליל הוא אזור בעל מספר ייחודים בתחום ההיסטורי-ארכאולוגי, בגליל צמחה תנועת ישו, בו החל המרד הראשון נגד הרומאים ופעילותו של יוסף בן מתתיהו, נערכו המשנה והתלמוד הירושלמי ופעלו בו חכמים. בגליל נמצא הריכוז הגדול ביותר של בתי כנסת עתיקים, נמצאים בו אתרי קודש נוצריים ועוד.
המטרות העיקריות של המכון הן לקדם את המחקר הארכאולוגי בגליל, לעסוק בחפירות ובסקרים, להתמקד בפרסומים מדעיים של תוצאות החפירות והסקרים כמו גם מאמרים תאורטיים ולקיים מפגשי חוקרים.
בנוסף לכך רואה המכון את מטרתו בהבאת תוצאות המחקרים אל הציבור הרחב כולל גם בני נוער. לקידום מטרה זו החל המכון בסוף שנת 2012 בהרצאות וכנסים פתוחים לציבור. הכנס הראשון התקיים בדצמבר 2012 "מצודות ומבצרים בצפון הארץ – מהכנענים ועד צה"ל".[2]
פעילות מחקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרם צירופו של המכון למכללת כנרת, התבצעו שתי חפירות ארכאולוגיות במסגרת המכון. האחת בשנת 2005 בחורבת זגג בה קיימים שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית בכרמיאל שנחפר על ידי תלמידי תיכון מכרמיאל ומהכפר עראבה במסגרת פעילות נוער משותפת יהודית-ערבית.[3] החפירה השנייה נערכה בשנת 2007 בחורבת בזע שבגוש שגב ובה נחשפו שרידים של כפר יהודי מתקופת המשנה[4] שתי החפירות היו בחסות אקדמית של המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.
בקיץ 2010 השתלב המכון בחפירה של אוניברסיטאות יפניות בתל רכש החופרות את השכבות המקראיות שבתל. המכון לקח על עצמו את חפירת מכלול המבנים מהתקופה הרומית שבראש התל.
בקיץ 2011 נחפרו, ביחד עם סטודנטים של אוניברסיטת מיאמי, שרידי מנזר עם רצפת פסיפס בשבי ציון ושם התגלה גם רליקואריום (תיבת שרידים קדושים) קטן, נייד, עשוי אבן ומעוטר בצלבים.
בקיץ 2012 ובהמשך בקיץ 2013 החל המכון בחפירה משולבת עם אוניברסיטת סמפורד באלבמה והאוניברסיטה הנוצרית בקנטקי, בחפירת הכפר היהודי הקדום בשיחין שליד ציפורי.
המכון מפעיל את "סדנת חוקרים לארכאולוגיה גלילית". במסגרת סדנה זו נפגשים פעם בחודש לערך, כעשרים חוקרי הגליל ממכללות, אוניברסיטאות ורשות העתיקות, ודנים לעומק בכל פעם בנושא אחר.
במסגרת פעילות עריכת סקרים, נכון לשנת 2013 ביצע המכון ארבעה סקרים בבתי קברות יהודיים עתיקים בגליל: ציפורי,[5] באר שבע הגלילית (קרוב לצומת שבע, מזרחית לראמה), כפר חנניה וחוקוק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר המכון במכללת כנרת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכון לחקר הארכאולוגיה הגלילית במכללת כנרת בפורטל לימודים אינפו
- ^ כנס ממגדל נוצרים ועד עיר מבצר, מבצרים ומצודות בצפון הארץ מהכנענים ועד צה"ל
- ^ חורבת זגג: עוד מנזר בכרמיאל
- ^ חורבת בזע - בית בד עתיק מימי בית שני באתר מטיילים בלב הגליל
- ^ בתי הקברות של ציפורי מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי, קתדרה, 141, עמ' 26-7
,_Israel_03.jpg)