המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת
המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, 2016 | |
מכון מחקר | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1985–הווה (כ־39 שנים) |
בעלי תפקידים | |
יו"ר | שמוליק מרקו |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 29°30′06″N 34°55′00″E / 29.50166667°N 34.91666667°E |
iui-eilat | |
המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת הוא מכון מחקר רב-תחומי בחוף אלמוג בעיר אילת, המופעל על ידי האוניברסיטאות בישראל.
המכון הוקם על בסיס המעבדה לביולוגיה ימית על שם ד"ר היינץ שטייניץ שנוסדה על ידי האוניברסיטה העברית בשנת 1968. בשנת 1985 החליטה המועצה להשכלה גבוהה להפוך את המעבדה למכון כלל-אוניברסיטאי, ובכך היה למוסד האקדמי היחיד בישראל בו שותפות כל האוניברסיטאות. תקציבו וניהולו נקבעים ישירות על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, אולם האוניברסיטה העברית ממשיכה להחזיק בבעלות על נכסי המכון.
במכון מתקיימת הוראה ונעשים מחקרים במגוון תחומים הקשורים למדעי הים. בין השאר באקולוגיה וביולוגיה ימית, אוקיינוגרפיה כימית, פיזיקלית וביולוגית, איכתיולוגיה, ביולוגיה של בעלי וחסרי חוליות, נוירוביולוגיה, ביולוגיה מולקולרית וטוקסיקולוגיה. המכון מפעיל קורסי העשרה למוסדות חינוך בעיר אילת ובסביבה. במכון מעבדות שונות, בריכות, מכלי מי ים, מרכז צלילה מתקדם וסירות.
במכון כ-30 חוקרים, מתוכם כ-5 חוקרים מקומיים והשאר מהמוסדות השותפים. כ-100 תלמידים לומדים במכון למתקדמים. מדי שנה מקיים המכון בין 17 ל-20 קורסי הוראה בין-אוניברסיטאיים מרוכזים לכ־350 סטודנטים.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות המחקר מתבצעת על ידי שבעה מדענים תושבים (צמודים אליהם כשלושים תלמידי מחקר, בתר-דוקטור וטכנאים) וכשבעים מדענים אורחים על תלמידיהם, המבצעים מחקרים תוך שימוש במתקני המעבדה. לשירות החוקרים עומדים כשלושים אנשי מנהל וטכנאים. מימונם של מחקרים ספציפיים נעשה כבכל מוסד אקדמי על ידי התבססות על קרנות מחקר חיצוניות, בעיקר, הקרן הלאומית למדע, הקרן הדו-לאומית למדע ארצות הברית-ישראל וקרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי.
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרט להוראה לתארים מתקדמים, המכון הבינאוניברסיטאי אמון על שורה של קורסים במדעי הים המיועדים לתלמידי בוגר, מוסמך וד"ר. הקורסים מתקיימים באורח רצוף במשך שבוע - שבועיים כשהלימודים מתמשכים על פני כל היום ולעיתים קרובות גם אל תוך הערב והלילה. לצורך זה קיימים בשטח המכון מעונות (חדרי מנוחה) מיוחדים. לרשות הקורסים עומדות מעבדות ומכשור מגוון, חדר צלילה על מתקניו, סירות וספינת מחקר וספריה. תוכנית הלימודים פרושה על פני כלל מדעי הים והיא מבוססת על שני סוגי קורסים: כ-20 קורסים בין-אוניברסיטאיים וכ-10 קורסים אוניברסיטאיים. הראשונים מתנהלים מטעם המכון והם פתוחים, על בסיס תחרותי, לכלל תלמידי האוניברסיטאות בישראל. הקורסים האוניברסיטאיים מתנהלים במכון מטעם אוניברסיטה ספציפית והם פתוחים רק לתלמידיו של אותו מוסד. בסה"כ לומדים במכון כ-500 תלמידים מדי שנה.
תשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשתיות המחקר וההוראה במכון כוללות, מעבדות "רטובות" ו"יבשות" על מגוון מכשור ומחשוב, בריכות ומיכלים הניזונים על ידי הזרמת מי ים, מרכז צלילה וסירות. לרשות המכון עמדה במהלך השנים ספינה שכורה (כ-25 מ') שהוסבה לצורכי מחקר אוקיינוגרפי. בשנת 2009 רכש המכון ספינה ייעודית - Sam Rothberg RV - למחקר, הוראה וניטור בשטח מפרץ אילת.
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעשור הראשון של המאה ה-21 עברה תשומת הלב לתופעות אקולוגיות חמורות בצפון מפרץ אילת. נתונים שנאספו על ידי חוקרי המכון גילו נסיגה חמורה בדרגת הכסוי והשונות של אלמוגים, דגים ויצורים ימיים אחרים לאורך חופי אילת. הסיבות לתופעה ואומדנה המדויק קשורים ככל הנראה לתהליכי העיור באזור, הכוללים מלונאות, תיירות, טיפול בשפכים, ספנות בנמלים (העמסת פוספט ואשלג) ובמרינות וחקלאות ימית בצד הישראלי. לתופעות עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת באשר לשרידות של שוניות האלמוגים באזור כה צפוני של כדור הארץ, על ההשלכות הקשות לגבי התיירות המתפתחת בקצב מהיר באילת, עקבה וחופי סיני המצריים. על רקע זה החליטו ממשלות ישראל וירדן למסד תוכניות ניטור לאומיות למפרץ אילת שמטרתן לעקוב באופן מתמיד אחר התהליכים האקולוגיים בצפון המפרץ ולנתחם על מנת לעצור את ההידרדרות ובמידת האפשר לשקם את המערכות שנפגעו. התוכנית מבוצעת על ידי המכון מטעמו של המשרד להגנת הסביבה כוללת איסוף וניתוח נתונים אוקיינוגרפיים, ביולוגים, כימיים ופיזיקליים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת (באנגלית ובעברית)