המינהל הראשי הראשון של הק.ג.ב.
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות  |
| תאריך הקמה |
1954 |
| תאריך פירוק |
1991 |
| סוכנות מחליפה |
שירות הביון המרכזי של ברית המועצות |
| מטה מרכזי |
לוביאנקה |
  | |
המינהל הראשי הראשון של הק.ג.ב של ברית המועצות (Пе́рвое гла́вное управле́ние КГБ СССР) היא יחידה מבנית של הוועדה לביטחון המדינה בברית המועצות, שהייתה אחראית על המודיעין החיצוני ושימשה בפועל כסוכנות הביון הסובייטית ממרץ 1954 עד נובמבר 1991.
תולדות המודיעין הרוסי והסובייטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]היעדר מידע מהימן על תוכניותיהם וכוונותיהם של אויבי הרבים של הרפובליקה הסובייטית, שהתיישבו מחוץ לגבולותיה, שלל מההנהגה את האפשרות לקבל החלטות נכונות, בעיקר בתחום מדיניות החוץ, שקבעו מראש את הופעתה באביב 1920 של יחידה חדשה במחלקה המיוחדת של צ'קה: מחלקת החוץ.
לאחר התבוסה במלחמה עם פולין החליט הפוליטביורו של הוועד המרכזי של המפלגה הבולשביקית לארגן מחדש את המודיעין: ועדה הוקמה בראשות ראש הצ'קה דז'רז'ינסקי, שעל בסיסה ב-20 בדצמבר 1920 נחתם צו מספר 169 על הקמת מחלקת החוץ של הצ'קה (Иностранный отдел, ИНО), שהייתה, לסוכנות הביון האזרחית הראשונה בתולדות רוסיה.
בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 המינהל ערך "מבצע שלג" שייתכן והשפיע על יחסי יפן-ארצות הברית ותחילת המלחמה בין המדינות.
בשנת 1947 הארגון ערך "מבצע קרב" בהמלכו הובאו לברית המועצות נתונים טכניים של חימוש מתקדם מאיטליה.
שמות הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 20 בדצמבר 1920 - מחלקת החוץ (INO) של הצ'קה אורגנה תחת הנ.ק.ו.ד. של רוסיה הסובייטית. לראשו מונה יעקוב דווידוב
- 6 בפברואר 1922 - המחלקה הועברה לאחריות ג.פ.או.
- 2 בנובמבר 1923 - הוקמה מחלקת החוץ של או.ג.פ.או. שתחת הסובנרקום
- 10 ביולי 1934 - ביון החוץ הועבר למחלקה השביעית במינהל הראשי לביטחון המדינה של הנ.ק.ו.ד. של ברית המועצות
- יולי 1939 - בשל ארגון מחדש, המודיעין הועבר למחלקה החמישית של המינהל הראשי לביטחון המדינה
- פברואר 1941 - הוקם מינהל 1 הקומיסריון העממי לביטחון המדינה של ברית המועצות, המופקד על ניהול מודיעין זר
- אפריל 1943 - המודיעין מרוכז במנהלת I של הקומיסריון העממי לביטחון המדינה של ברית המועצות
- מרץ 1946 - נוצרה המנהל הראשון של המשרד לביטחון המדינה של ברית המועצות, שעסק במודיעין זר
- 1947 - התקבלה החלטה להקמת ועדת המודיעין (КИ) תחת מועצת השרים של ברית המועצות המשלבת את המודיעין האזרחי והצבאי.
- פברואר 1949 - ועדת המודיעין של מועצת השרים של ברית המועצות מועברת לאחריות משרד החוץ.
- בינואר 1952 הוקם המינהל הראשי הראשון של המשרד לביטחון המדינה של ברית המועצות
- מרץ 1953 - המינהל הראשי הראשון פוצל
- מרץ 1954 - ביון חוץ מועבר לאחריות המינהל הראשי הראשון של הוועדה לביטחון המדינה תחת מועצת השרים של ברית המועצות
- יולי 1978 - הק.ג.ב. על כלל מחלקותיו הופך לארגון עצמאי שאינו כפוף למועצת השרים.
- ב־25 בנובמבר 1991, על פי צו נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב, אושרה "האמנה הזמנית על שירון הביון המרכזי של ברית המועצות", אשר פירטה את תפקידי השירות, מנהלה, מעמד עובדי השירות ונושאים אחרים בפעילותו.
- ב־3 בדצמבר 1991 אושר פיצול הק.ג.ב. של ברית המועצות לשירות הביטחון הבין-רפובליקני, שירות הביון המרכזי והוועדה להגנת גבולות המדינה של ברית המועצות בחוק האחרון של ברית המועצות - "אודות ארגון מחדש של גופי ביטחון המדינה".
- לאחר קריסת ברית המועצות בדצמבר 1991 - שירות הביון המרכזי אורגן מחדש כשירות ביון החוץ של רוסיה.
העובדים הבולטים של הארגון בתקופת ברית המועצות נקלטו בשרותי הביון הרוסי ורובם כמו איוואן גרומאקוב המשיכו לכהן בתפקידם. פוליטיקאים רוסים רבים שירתו במינהל זה ובהם ולדימיר פוטין, סרגיי איבנוב, סרגיי נארישקין, ולדימיר יאקונין.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מינהל P (תכנון וניתוח מבצעי)
- מינהל K (ריגול נגדי)
- מינהל C (בלתי לגאלים)
- מינהל OT (תפעולי-טכני)
- מינהל I (שירות מחשבים)
- מינהל T (בינה מדעית וטכנית)
- מינהל מידע מודיעיני (ניתוח והערכה)
- מינהל RT ("מודיעין מהשטח" - פעולות בשטח ברית המועצות)
- שירות A (אירועים פעילים)
- שירות P (תקשורת רדיו)
- שירות A של המינהל השמיני (שירותי הצפנה)
- מחלקת ארצות הברית, קנדה
- מחלקת אמריקה הלטינית
- מחלקת בריטניה הגדולה, אוסטרליה, אפריקה, ניו זילנד, סקנדינביה
- מחלקת מזרח גרמניה, מערב גרמניה, אוסטריה
- מחלקת מדינות בנלוקס, צרפת, ספרד, פורטוגל, שווייץ, יוון, איטליה, יוגוסלביה, אלבניה, רומניה
- מחלקת סין, וייטנאם, לאוס, קמבודיה, צפון קוריאה
- מחלקת תאילנד, אינדונזיה, יפן, מלזיה, סינגפור, פיליפינים
- מחלקת מדינות לא-ערביות במזרח התיכון, אפגניסטן, איראן
- מחלקת מדינות דוברות אנגלית באפריקה
- מחלקת מדינות דוברות צרפתית באפריקה
- מחלקת קשרים עם מדינות סוציאליסטיות
- מחלקת רישום וארכיונים
- מחלקת יירוט אלקטרוני ופעולות נגד שירותי הצפנה במדינות המערב
- מחלקת הודו, סרי לנקה, פקיסטן, נפאל, בנגלדש, בורמה
- מחלקת המזרח התיכון הערבי
- מחלקת הגירה
- מחלקת קשרים עם מדינות מתפתחות
ראשי המינהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר פאניושקין (1954–1956)
- אלכסנדר סחרובסקי (1956–1972)
- פיודור מורטין (1972–1974)
- ולדימיר קריוצ'קוב (1974–1988)
- ליאוניד שברשין (1989–1991)
- יבגני פרימקוב (30 בספטמבר–6 בנובמבר 1991)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירות הביון המרכזי של ברית המועצות
- ק.ג.ב.
- שירות ביון החוץ של רוסיה
- מינהל המודיעין הראשי של ברית המועצות